יום שבת, 1 בספטמבר 2012

דאואיזם, קונפוציוניזם ורפואה סינית

אם נשאל מטפל ברפואה סינית על מהות הפילוסופיה שעומדת מאחורי הרפואה הסינית, רב הסיכויים שיענה על שאלה זו בתשובה חד משמעית - הרפואה הסינית מבוססת על רעיונות דאואיסטים. רב המטפלים ברפואה סינית מניחים שהרפואה הסינית הושפעה בעיקר, אם לא בלבד, מהלך המחשבה הדאואיסטי. כאשר שאלתי מטפלים על סמך מה הם מבססים טיעון זה הם השיבו שעל סמך תיאוריות כגון יין-יאנג, ,טאי ג'י, חמש הפאזות, בה-גואה וכמובן ספר התמורות (ג'ואו אי). לא רק שרבים מהעוסקים ברפואה הסינית אינם מודעים להיקף ההשפעה של הקונפוציוניזם והניאו-קונפוציוניזם על הרפואה הסינית עוד מהתקופה הקדומה, ישנם לא מעט הסבורים שהשפעת הקונפוציוניזם על הרפואה הסינית הינה השפעה שנכנסה בתקופת הקומוניזם ובשונה מההשפעה הדאואיסטית, הינה שלילית באופיה ויש להימנע ממנה ככל האפשר ואם אפשר אף להיפטר ממנה לחלוטין ולהשיב את הרפואה הסינית לטוהר הדאואיסטי.

http://mat1.qq.com/book/s/200912/29/11/126205783994787.jpgעל  מנת להבין טוב יותר את הרפואה הסינית ומקורות ההשפעה על התפתחותה יש ראשית להבין את ההיסטוריה של סין. בשונה מבודהיזם ודאואיזם, שהיוו דתות רוחניות, הקונפוציוניזם מעולם לא נחשב בסין כדת. אדם יכל להיות תלמיד קונפוציוני ועדיין להחזיק באמונה בודהיסטית או דאואיסטית. כמו כן רעיונות רבים, אותם אנו תופסים כדאואיסטים, כלל אינם מגיעים ממקור דאואיסטי למשל יין-יאנג, בה-גואה, חמש הפאזות וספר התמורות. רעיונות אלו אומצו על ידי הקונפוציאנים והדאואיסטים ושימשו את הפילוסופים משתי הגישות בהגותם הפילוסופית.

האם ספר התמורות הינו כתב דאואיסטי או קונפוציאני? הרעיון המרכזי בספר התמורות1 (Yi Jing) נכתב עוד לפני היווצרות הדאואיזם והקונפוציוניזם בסין. נהוג לייחס את המקורות של ספר התמורות לתרשימים ששרטט פוּ-שִֹי2 (המאה ה-29 לפנה"ס). המלך וֶון3 מתואר כמייסד שושלת ג'וֹאוּ ומחבר ספר התמורות (1152-1056 לפנה"ס). לאחר מכן הוסיף קונפוציוס (479-551 לפנה"ס) לספר המקורי פרשנות משלו (החלק המכונה Yi Chuan) ושילוב זה של שני חלקי הספר כונה בשם התמורות של שושלת ג'ואו4 (Zhou Yi). הדאואיזם שנוצר בעקבות אבי הדאואיזם, לאו-דזה, שנחשב כבן זמנו של קונפוציוס, בסביבות המאות השלישית והרביעית לפנה"ס והקונפוציוניזם שנוצר על ידי תלמידיו של קונפוציוס, אימצו בחום ספר זה כאחד הספרים החשובים ביותר בזרמים אלו ועד היום הם מתווכחים לאיזה מהזרמים הללו שייך ספר זה. אפשר לראות שלמרות שהספר חשוב לשני הזרמים, הפרשנות של קונפוציוס תופסת בו חלק נכבד למדי.

קונפוציוניזם ורפואה סינית
הספרות הקונפוציאנית כוללת את ארבעת הספרים: הלימוד הגדול5, דוקטורינת האמצע6, האנלקטים7 ומנצ'יוס8. כמו כן כוללת חמישה קאנונים: קאנון השירה9, ספר התיעוד10, ספר הטקסים11, ספר התמורות וקורות האביב והסתיו12. מבחינת רעיונות שהשפיעו על הרפואה הסינית אפשר למצוא בספר התמורות דיון בתיאוריה של יין-יאנג, החיבור בין שמים, אדמה ואדם, היווצרות היקום ואף רעיון הטאי-ג'י. ספר התיעוד מציג מיפרט ברור של רעיון חמש הפאזות. קאנון השירה מתעד 1000 סוגי צמחי מרפא ושמות של כ-15 מחלות. קורות האביב והסתיו מתעד את ששת הפתוגנים כגורם מחלה. ספר הטקסים מדבר על דרך האמצע. מנצ'יוס מעלה את הקשר שבין צ'י ורצון (zhi) "רצון הוא המפקד של הצ'י, הצ'י ממלא את הגוף. הרצון מגיע והצ'י אחריו". כמו כן הקונפוציאנים השקיעו בשימור וסידור ספרות רפואית ובזכותם שרדו כתבים רבים עד ימינו אנו.

את ההשפעה של הקונפוציוניזם על דרך החשיבה של הרופאים הסינים אפשר לראות למשל בחיבור היֹשֶׁר של הרופא הגדול13, בו מציג סוּן סְי מיַאוֹ14 רעיונות קונפוציאנים בנוגע ליושר ואנושיות של הרופא כלפי מטופליו. מלבד קביעת נורמות מוסר של רופאים, דרשה הגישה הקונפוציאנית בלמדנות והכרה של כתבים רפואיים וסילוק בערות ורעיונות המגיעים מאמונות דתיות באלים שונים.

לא רק השפעה קונפוציונית ניכרת ברפואה הסינית, גם הניאו-קונפוציוניזם, שהינו היה תוצר של שילוב רעיונות קונפוציאנים יחד עם רעיונות של דאואיזם ובודהיזם, השפיע רבות על התפתחות התיאוריה של הרפואה הסינית. הניאו-קונפוציוניזם של תקופת סונג-מינג השפיע רבות על אסכולת חמש התנועות וששת הצ'י15. למרות ששבעת פרקי התנועות והצ'י הופיעו ברבים כבר בתקופת שושלת טאנג (618-907) רק בתקופת שושלת סונג (960-1279), עם הופעת הנאו-קונפוציוניזם החלה תיאוריה זו לשגשג ולהתפשט בסין בתמיכת רופאים כגון לִיוּ ווַאן-סוּ16 ואלו שבאו אחריו.

תרשים התאי ג'י של ג'ואו דון-אי
המלומד הניאו-קונפוציאני ג'וֹאוּ דוּן-אִי17, שילב בין רעיון הטאי-ג'י המופיע בקלאסיקה הקונפוציאנית ספר התמורות, עם רעיון הווּ-גִ'י (חסר קיצון) שהגיע מהדאואיזם ויצר פרשנות חדשה למושג בתרשים המפורסם תרשים הטאי-ג'י. הרופא הראשון שרעיון הטאי-ג'י הופיע בכתביו היה ג'וּ דַאן שִֹי18. לפני שהחל ללמוד רפואה היה ג'וּ דַאן שִֹי בעצם תלמיד ניאו-קונפוציאני. השילוב של רעיונות קונפוציאנים וניאו-קונפוציאנים עם הידע הרפואי אפשר לו לשלב בין השניים באופן טבעי ולהסביר רעיונות רפואיים על סמך תובנות קונפוציאניות. הוא שילב את רעיון הטאי ג'י לראשונה בפרק דיון על אש השר19 שבספרו דיונים משלימים לשלמות ההבנה באמצעות חקירת תופעות20. רעיון הניגודים המשלימים של הטאי ג'י מופיע בכתביו בדיון על תפקוד של מספר צמחים, כאשר הוא מסביר שחלקים שונים של הצמח יכולים לבצע תפקידים הפוכים לחלוטין, למשל Ma Huang, שחלק אחד שלו מייזע ואילו חלק אחר עוצר זיעה. החיטה חמימה ואילו הסובין קר.

הניאו-קונפוציאנים דנו גם ברעיון הצ'י המקורי ביקום ובאדם, היווצרות שני הכלים מתוך הטאי ג'י וכדומה. רעיון הטאי ג'י כפי שהוצג בתקופת שושלת סוֹנג על ידי תרשים הטאי ג'י, טוען שבכל דבר יש טאי ג'י, כולל גוף האדם. הטאי ג'י הוא שורש החיים והבנת הטאי ג'י בגוף היא הבנת שורש החיים. ההשפעה הגדולה של רעיון זה על הרפואה הסינית היתה דווקא בתקופת שושלת מינג והשפיע מאד על רופאים כגון גַ'אנג גִ'ינג יוּאֱה21, סוּן אִי-קוּי22 וג'אוֹ שֹיֱאן-קֶה23 אשר ראו בשער החיים (Ming Men) כביטוי של טאי ג'י בגוף ובכך העלו את חשיבותו לדרגה גבוה מאד. גַ'אנג גִ'ינג יוּאֱה אמר "שער החיים נמצא בין שתי הכליות, הוא הטאי ג'י של גוף האדם. מהטאי ג'י נולדים שני הכלים...". רופאים אלו חיברו בין הרעיונות שהוצגו בתרשים הטאי ג'י של המלומד הניאו-קונפוציאני ג'וֹאוּ דוּן אִי על נופית היין והיאנג מתוך הטאי ג'י והיווצרות חמש הפאזות מתוך יין ויאנג.

הרופא לִי יֶאן24 הושפע גם כן מרעיון הטאי ג'י הניאו-קונפוציאני וטען שדווקא צמד האיברים טחול-קיבה הם הטאי ג'י בגוף האדם. רופאים אחרים כגון גַ'אנג גֶ'ה-צוֹנג25 וצֶ'אן שֹיוּ-יוּאֱן26 טענו שהטאי ג'י נמצא דווקא בעוּבר. ווַאנג יֶאן-צַ'אנג27, שֹוּ לִינג-טַאי28, לִי דזוֹנג יוּאן29 סברו שהטאי ג'י הוא הצ'י המקורי, היאנג המקורי והתמצית המקורית. מכיוון שהניאו-קונפוציוניזם טוען שטאי ג'י הינו חסר צורה על כן הרעיון ששער החיים הוא הטאי ג'י מתאים יותר מאשר הרעיונות האחרים. מסיבה זו ואחרות הגישה שהפכה למקובלת ביותר מזהה את שער החיים כטאי ג'י של הגוף. החשיבות שניתנה לשער החיים כתוצאה מהשפעת תיאוריית התאי ג'י על פי הניאו-קונפוציאנים הביאה בהמשך הדרך להיווצרות אסכולת חימום והטלאת האש האמיתי בשער החיים30.

אפשר להמשיך ולרשום עוד עמודים רבים על התרומה החשובה של הקונפוציוניזם על הרפואה הסינית. מכיוון שלדעתי הנקודה ברורה אציין רק עוד שלדעתי זאת עזות מצח לטעון שניתן להפריד את השפעת הקונפוציוניזם והניאו-קונפוציוניזם מהרפואה הסינית. טיהור הרפואה הסינית מהשפעות שאינן דאואיסטיות משול לנסיון להפריד את הרטיבות מהמים.

                                                                                                                                                 
מקורות והערות
  1. ספר התמורות Classic of Changes Yi Jing 易经
  2. פוּ-שִֹי Fu Xi 伏羲
  3. המלך ווֶן King Wen 文王
  4. התמורות של שושלת ג'ואו Zhou Yi 周易
  5. הלימוד הגדול Great Learning 大学
  6. דוקטורינת האמצע Doctrine of the Mean 中庸
  7. האנלקטים Analects 论语
  8. מנצ'יוס Mencius Zi 孟子
  9. קאנון השירה Classic of Poetry 诗经
  10. ספר התיעוד Book of Documents 尚书
  11. ספר הטקסים Book of Rites 礼记
  12. קורות האביב והסתיו Spring and Autumn Annals 春秋      
  13. היֹשֶׁר של הרופא הגדול 大医精诚
  14. סוּן סְי מיַאוֹ Sun Si Miao 孙思邈
  15. אסכולת חמש התנועות וששת הצ'י Wu Yun Liu Qi 五运六气
  16. לִיוּ ווַאן-סוּ Liu Wan Su 刘完素
  17. ג'וֹאוּ דוּן-אִי Zhou Dun Yi 周敦颐
  18. ג'וּ דַאן שִֹי Zhu Dan Xi 朱丹溪
  19. דיון על אש השר Discussion on Ministerial Fire 相火论
  20. דיונים משלימים לשלמות ההבנה באמצעות חקירת תופעות Extra Treatise Based upon 格致余论 Investigation and Inquiry
  21. גַ'אנג גִ'ינג יוּאֱה Zhang Jing Yue 张景岳
  22. סוּן אִי-קוּי Sun Yi Kui 孙一奎
  23. ג'אוֹ שֹיֱאן-קֶה Zaho Xian Ke 赵献可
  24. לִי יֶאן Li Yan 李蜒
  25. גַ'אנג גֶ'ה-צוֹנג Zhang Zhi Cong 张志聪
  26. צֶ'אן שֹיוּ-יוּאֱן Chen Xiu Yuan 陈修园
  27. ווַאנג יֶאן-צַ'אנג Wang Yan Chang 王燕昌
  28. שֹוּ לִינג-טַאי Xu Ling Tai 徐灵胎
  29. לִי דזוֹנג יוּאן Li Zong Yuan 李宗源
  30. אסכולת חימום והטלאת האש האמיתי בשער החיים 温补命门真火
  31. 浅析儒学对中医学的影响
  32. מאמר מומלץ: מאיר שחר - דת ללא שם 
  33. עוד על וו-ג'י אפשר לקרוא ברשומה פילוסופיה בתנועה - ווּ-גִ'י - מכְּלוּמִיּוּת קיצונית ועד הֶעְדֵּר קיצוניות

2 תגובות:

  1. האם יש לך איזה הסבר ל"הדרת" הקונפוציזם?? והעמדתו אל מול הדאואיזם כטוב מול הרע שיש לסלקו?

    השבמחק
    תשובות
    1. הי אודי
      אין לי הסבר לנסיונות הדרה אלו. אני מניח שיש המאמינים שהרפואה הסינית צריכה להיות מושתתת על רעיונות דאואיסטים של חיבור בין האדם והטבע ועל חוסר הבנה של ההשפעה החשובה שיש לקונפוציאנים על התפתחות הרפואה הסינית. הזינוק הגדול שארע בהתפתחות הרפואה הסינית בתקופת שושלת סונג (ארבעת רופאי ג'ין-יואן) נובע על פי רב העדויות בדיוק עקב הופעת הניאו-קונפוציוניזם. חלק מהחוקרים מציגים את הקונפוציוניזם והדאואיזם כשני החלקים (יין ואינג) של אותו השלם, וכידוע לכולנו, לא ניתן להפריד בין שני חלקים אלו. הדאואיזם הוא היין הרך ומולו נמצא הקונפוציוניזם בעל החוקים הנוקשים הברורים.

      יכול להיות שהנסיון להדגיש את הפן הדאואיסטי נובע מרצונם של מטפלים שונים במערב להשפיע על התפתחות הרפואה הסינית כפי שהיא נלמדת כיום בסין. יכול להיות שהם בלבלו השפעות קונפוציאניות עם השפעות מודרניות שהחלו ב-1911 עם הפלת שלטון הצ'ינג ונמשכו ב-1949 עם עליית הקומוניזם.

      מחק