מרכיבי המיומנות הפנימית - סוף מעשה במחשבה תחילה - שֶן, אִי וגֶ'ה

המשך מרשומה קודמת

בפיזיולוגיה הסינית מתואר השֶן, או הנפש, כגורם המפקח על פעילות שכלית ורגשית, הכרה, חשיבה וזיכרון. כיום ידוע לנו כי תפקודים אלה מתבצעים למעשה במוח ומקושרים אל הגוף דרך איברי החישה ומערכת העצבים הפרוסה בגוף. בדיוק מסיבה זו מכונים עצבי הגוף בסינית בשם "ערוצי הנפש". ניתן לראות אם כן, כי איבר הלב משפיע על חיות הנפש ואילו הנפש יוצרת את הדעת ומפקחת עליה ועל פעילויות שכליות והחושים. תפקוד תקין של הלב חיוני לתפקוד הנפש, אשר בתורה מאפשרת חשיבה בהירה וזיכרון ארוך טווח.

הפילוסוף ג'וּ שִי (1130-1200) תיאר את יכולת השליטה של הדעת: "הדעת שולטת גם על תנועה וגם על סטאטיות.... הדעת הינה הדבר המאפשר לאנשים להיות בעלי שליטה על גופם. היא אחת ולא שתיים. היא המאסטר ולא החפץ. היא מפקדת על דברים ואינה ניתנת לפיקוד על ידי דברים אחרים". מעבר לתפקודים שכליים אשר אינם מקבלים ביטוי חיצוני (של הגוף הפיזי), משפיעה הנפש גם על תפקודו ותנועתו של גוף האדם. השפעה זו נובעת משני ביטויים של הנפש המכונים ג'ה ואי.

הצטברות של כוונות לכדי כח רצון

לסימנייה הסינית אִי פרושים שונים בהקשרים שונים. הפירושים עיקריים הם – זיכרון, הכרה (תהליך מחשבתי), חשיבה, מודעות, רעיון, תוכנית וכוונה. בהקשר שלנו, האִי כביטוי של הנפש, הינו אחראי על יכולת הריכוז, מיקוד, שינון וחשיבה המשמשת ללמידה. מבחינת זיכרון, האִי הינו ההיבט הנפשי האחראי על זיכרון של מיומנויות נרכשות. בספר הטל הפורה של תולדות האביב והסתיו נאמר על הקשר בין אִי ובין השִין ש"הנטייה של שִין היא מה שידוע בשם כוונות". כלומר, הכיוון אליו נוטה השין הוא האי ופרשנות זו למעשה מתיחסת לאִי ככוונה (כיוון). טענתו של הרופא הסיני המפורסם גַ'אנג גִ'ינג-יוּאֶה (1563-1640) שהאִי הינו "הדבר הנוצר כאשר לשִין (דעת) יש כיוון אך כיוון זה אינו מקובע עדיין – כיוון זה מכונה אִי" תומכת בפרשנות זו, מחדדת אותה ומבהירה שהכוונה הינה הכיוון שהתקבל בדעת אך עדיין חסר לאדם הכח לפעול בכיוון זה.

שֹוּ שֶׁן (58-147), שהיה הבלשן הראשון בסין, הסביר את משמעות המילה אִי בספרו הסבר השפה וניתוח סימניות כך: "כוונה היא רצון. מהלב – בחן הדיבור ותדע הכוונה. מהלב, מהצליל". מדבריו אפשר להסיק שקיים קשר בין צליל, כוונה ולב ולמעשה מוצג כאן הקישור הראשון בין הכוונה והרצון.  אפשר לראות שכוונה באה מהצליל שבתוך הלב ופונה לאן שהלב פונה, החשיבה שבלב משמעה כוונה. הקדמונים סברו שהלב הוא המושל באדם, מחשבות האדם משוטטות וזורמות בתוך הלב ואינן נחות או נעצרות לרגע, יכול להיות שהלב פונה ראשית למקום קרוב כאן ברגע זה ושבריר שניה אחר כך נסחף למרחק רב.

אם ננתח את הרכב הסימנייה הסינית אִי נוכל להבין על סמך מה מבסס שֹוּ שֶׁן את פרשנותו. בתרשים משמאל אפשר לראות שסימניה זו מורכבת משתי סימניות אחרות בעלות משמעות עצמאית משלהן. בחלק העליון נמצאת הסימנייה יִין שמשמעותה צליל, קול, תו מוזיקלי או ידיעה (חדשה). בחלק התחתון ניתן לראות את הסימנייה שִין המציינת דעת או לב. על סמך משמעות שני החלקים המרכיבים את הסימניה אנו יכולים להסיק שהכוונה הינה הקול של הדעת (הלב). מכיוון שקוֹל הינו תנודה המתקדמת בתווך ויוצרת צליל נוכל להסיק כי הכוונה הינה תנודה של מידע (צליל) הנוצרת בדעת ולאחר שמצטברות מספר תנודות (היווצרות כח רצון) נוצרת תנועה המתקדמת בתווך (במקרה שלנו אלו עצבי הגוף).

מכיוון שהכוונה בעלת כיוון משתנה, רק הצטברות של כוונות לכדי כח רצון בעל כיוון אחיד ומטרה יחידה מאפשר הוצאה אל הפועל של המחשבות והרצונות בהחלטיות ודבקות במטרה. כח רצון זה מכונה בסינית גֶ'ה. בדומה לסימניה אִי, גם לסימנייה גֶ'ה פירושים שונים בהקשרים שונים למשל: נחישות, עקשנות, מוטיבציה, החלטיות, נחרצות. בקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב בכרך הציר השמימי פרק שמונה נאמר:

שִין – (דעת): תחושה המופיעה כתוצאה מפעילות במודעות בעקבות גירוי חיצוני על הגוף מהעולם הסובב אותנו.

אִי – (כוונה, רעיון): פעולת התהוות רעיון או מחשבה על ידי הדעת, תוך כדי השוואה אל מול הזיכרון.

גֵ'ה – (כח רצון): הצטברות של רעיונות לאורך זמן והיווצרות כיוון ומטרה. הרצון כולל החלטיות ודבקות במטרה.

ניתן לראות כי הכוונה עוזרת ליצור ולעצב רעיונות (כיוון) ומביאה לריכוז וחדות מחשבה, אך חסר לה הכח להביא לביצוע והוצאה אל הפועל. לשם הוצאה אל הפועל יש צורך לצבור כוונה לכדי יצירת כח רצון או שאיפה. 

 

הפילוסוף ג'וּ שִי טען דווקא ש"הרצון הוא הנטייה של הדעת. הוא נע ישירות אל מטרתו. הכוונות הן האמצעי בעזרתן הרצון פועל. הן הרגליים של הרצון. כל ישום של פעולה, תכנון, תנועה הן תוצא של כוונה". בכך למעשה הפך את הטיעון, שהרצון הוא תנועה הנוצרת עקב הצטברות כוונות, לכך שהרצון הינו הנטיה של הלב ואילו הכוונה היא המוציאה אל הפעל של הרצונות.

הכוונה באמנויות טיפוח הבריאות הסיניות

השפעה זו, של התיאוריה מאחורי הפיזיולוגיה הסינית, על מורים למיומנות פנימית וצ'י גונג הביאה לשימוש במונחים רצון וכוונה באופן קצת פחות פרטני בתחום המיומנות הפנימית. המושגים כוונה ורצון שולבו יחדיו תחת השם הכולל כוונה (Yi Nian – 意念). הרעיון כי הרצון משפיע על יכולתו של האדם לדבוק במטרותיו בחיים הורחב לכדי יכולת להשפיע על שרירי הגוף ויצירת מודעות לתנועתם. כאשר מופיעה מחשבה על תנועה, היא יוצרת כיוון לתנועה וכוח רצון לנוע בכיוון זה. כאשר המחשבה והרצון הינם להרים את הזרוע, הכוונה נעה אל הזרוע ומספקת לה פקודת תנועה כמו גם חומרי גלם (אנרגיה) המספקים כח להשלמת התנועה. חומרי גלם אלו הינם הצ'י והדם.

בשונה ממחשבה או דמיון שהינן פעולות שכליות שאינן מקבלות ביטוי בגוף, הכוונה (או רצון) היא המקור לתחילתה של תנועה בגוף. הכוונה היא שלב המעבר בין המחשבה על תנועה לתחילתה של תנועה. מכיוון שתנועת הגוף נובעת מפעולת השרירים ניתן להסיק כי פעולת הכוונה משפיעה ישירות על השרירים. מחקרים מדעיים הראו כי צפייה בספורט משפיעה על מתח שרירי התנועה. הצופה מזדהה עם מבצע הפעולה ושריריו מתכווצים כאילו ביצע פעולה ממשית. כאשר מנסים לדמיין את התחושה של ביצוע פעולה הדורשת מאמץ (לדוגמא: דחיפת חפץ כבד) יציבת הגוף משתנה ושרירים הנחוצים לשם ביצוע פעולה זו נדרכים לפעולה. תרגולות מיומנות פנימית מנצלות עובדה זו ומשתמשות בדימויים שונים ע"מ לסייע למתאמן לשלוט בשריריו באופן מסוים. בשלב זה של התרגול, המתאמן משתמש בדימוי כלשהו על מנת להביא את הגוף ליציבה חזקה וגמישה.

כוונה תחשב כזאת אך ורק אם הדימוי יכלול את הרצון לבצע את התנועה וניסיון לחוש את התחושה שתופיע בזמן ביצוע תנועה זו. לדוגמא דימוי של אחיזת כדור-ים יכלול כוונה רק כאשר ננסה לחוש את גמישותו של הכדור במידה ונלחץ עליו, את הלחץ שיפעיל בחזרה על הזרועות ומרקם הכדור על פני העור. אסור שהכוונה תהיי מפורטת או מוחשית מדי אלא מעט מעורפלת בגבול של ישנה-ואיננה.

נשאלת השאלה, אם כל תנועה רצונית שלנו מושפעת מכוונה, אז מה ההבדל בין אדם המתרגל את הכוונה לזה שאינו מתרגל? בדומה לכל מיומנות נרכשת, פיזיולוגית או מחשבתית, גם את המיומנות להשפיע על הכוונה ניתן לתרגל. תרגול כוונה מאפשר לשפר את מהירות תנועתה כמו גם את עוצמתה. עיקר התרגול מתמקד ביחסים שבין הכוונה והצ'י והמרחק שביניהם.

יחסי כוונה וצ'י – החוליה החלשה

על הכוונה נאמר כי ביכולתה לכוון את הצ'י ולהובילו ליעד הרצוי. מכיוון שהדרך היחידה בה אנו יכולים להשפיע על כיוון זרימת הצ'י, ללא התערבות חיצונית, הינה על ידי הכוונה פותחו תרגילי מיומנות פנימית המתמקדים באימון הכוונה. אם נבחן את שרשרת האירועים לעומק נוכן לראות כי מחשבה, רצון וכוונה מופיעים כמעט בו זמנית ואין באפשרותנו להשפיע על משך זמן התהוותם. צ'י ודם אינם ניתנים להפרדה וברגע בו הגיעו את איבר היעד מופיע בו כח, כך שגם ביניהם אין עיכוב של זמן. החוליה החלשה ביותר בשרשרת תנועה זו היא משך הזמן העובר בין תחילת תנועתה של הכוונה לזו של הצ'י. ללא אימון מיוחד, עובר זמן מה בין רגע הגעת הכוונה אל יעדה ועד הגעת הצ'י. למעשה הצ'י מפגר מעט אחרי הכוונה. חוליה זו הינה היחידה עליה ניתן להשפיע באמצעות אימון יעודי. לשם קיצור המרחק שבין הכוונה והצ'י, וקיצור משך הזמן העובר בין המחשבה על תנועה לביצועה פותחו תרגילים מיוחדים המכונים עמידות עמוד.

                                                                                                                                                

הערות
תרגום מסינית לעברית - ניצן אורן

1. ג'ו שי 朱熹 Zhu Xi  
2. הטל הפורה של תולדות האביב והסתיו  春秋繁露 Chūnqiū Fánlòu
3. שֹוּ שֶׁן 许慎 Xǔ Shèn
4. הסבר השפה וניתוח סימניות 说文解字 Shuōwén Jiězì

רפואה סינית מטפלת רק בשורש המחלה?

התשובה: לרב כן, אבל לא תמיד.

אחד הדגשים החשובים ביותר שנתנו לי מורי בסין הוא שריפוי מחלה צריך להתחיל בשורש. דגש זה הוצג לראשונה בכרך שאלות הבסיס שבקאנון הפנימי במשפט: "את ריפוי מחלה חובה לחפש דרך השורש".  מהו אותו שורש עליו כולם מדברים? למרות שרופאים שונים פרשו משפט זה באופנים שונים לאורך ההיסטוריה, על סמך בחינת הטיפול הקליני שתיעדו אפשר לראות שראו בפתו-מכניזם (bing ji) של המחלה כשורשה. בדומה לעץ המתחיל בשורש שבמעמקי האדמה וגדל ומתפתח מעלה דרך הגזע אל הענפים והעלים, כך גם למחלה יש גורם ראשוני להיווצרותה ותהליך התפתחות, אשר לאורכו מופיעים סממנים שונים של המחלה. כך הפתו-מכניזם כולל בתוכו את גורם המחלה, אופי המחלה, מיקום המחלה בגוף ויחסי הפתוגן עם הצ'י של הגוף. משמעות הדרישה לטפל על סמך השורש הוא שכאשר אנו באים לטפל במחלה עלינו לחפש אחר מקור המחלה (השורש) ולהתאים את אסטרטגית הטיפול שלנו בדיוק לאותה איכות של השורש.

מחלה היא שינוי, כלומר הינה מצב השונה מהמצב הרגיל של תפקוד פיזיולוגי תקין של הגוף. מכיוון שנוצר שינוי חייב להופיע גם ביטוי נראה של שינוי זה. כאשר יש ביטוי חיצוני של תופעה חייבת להיות לה איכות כלשהי. מכיוון שהאיכות והאופי השורשיים של המחלה הם הגורם האמיתי לכל השינויים החריגים בתפקוד התקין של הגוף על כן טיפול בשורש יאפשר טיפול במחלה ותופעותיה השונות, כפי שאמר ג'אנג ג'ינג-יואה "תפוס ישירות את שורשו אזי כל המחלות שנוצרו ממנו כולן ייסוגו עימו".

שורש וענף הינם מושגים יחסיים שלרוב משמשים לבטא את ההבדל בין האופי השורשי של המחלה והביטוי החיצוני, יחסי חיצון ופנים או יחסי הסתירה בין העיקר והטפל במהלך שינוי המופיע במחלה. אם נסתכל על יחסי הצ'י הנכון בגוף והצ'י הפתוגני אזי הצ'י הנכון הינו השורש והצ'י הפתוגני הינו הענף. אם נתייחס לגורם המחלה אל מול הסימפטומים החיצוניים, אזי גורם המחלה הוא השורש והסימפטומים הם הענף.

יחסיות בין שורש וענף

כיצד מחליטים האם לטפל בשורש או בענף?
שורש וענף הינם מושגים הפוכים אך אין זה אומר שהענף אינו חשוב או חשוב פחות מהשורש ואין זה אומר שהשורש חשוב יותר מהענף. מה שלמעשה חשוב זה דחיפות המחלה. כאשר הענף דחוף, כלומר יש סכנת חיים, אזי יש ראשית לטפל בענף ולמנוע את הנזק המיידי שיכול להיגרם. כאשר הענף אינו דחוף, אזי מכיוון שהענף הוא תוצר של השורש עלינו להתמקד בטיפול בשורש.

ישנה חשיבות רבה להבנת תהליך התפתחות המחלה (פתומכניזם) ושינויים המתחוללים בה על פי סדר כרונולוגי על מנת להצליח לזהות בצורה נכונה את השורש והענף. זיהוי זה מאפשר לנו להחליט האם עלינו להתחיל את הטיפול ישירות בשורש, להתחיל ראשית בענף או לטפל בצורה משולבת גם בשורש וגם בענף.

מתון אזי נטפל ראשית בשורש
מתייחס למעשה למצב בו הענף אינו דחוף והינו למעשה עיקרון הטיפול העיקרי המנחה אותנו. כלומר, כאשר אנו משתמשים במילה מתון אנו מתכוונים שהענף בעצם אינו דחוף. מתי הענף אינו דחוף? כאשר אינו מסכן חיים או שתגובת הגוף לענף הינה סבירה והגוף מסוגל להסתגל לשינוי זה בזמן שאנו מתמקדים בטיפול בשורש המחלה.

מתון ודחוף - כאשר הענף אינו דחוף.
במקרים של רוח קרה הגורמת לכאב ראש, שורש המחלה הוא החסימה של הערוצים בראש על ידי הרוח הקרה ואילו כאב הראש הינו הענף. במקרה כזה נשתמש בשיטות למיגור החיצון וסילוק רוח קרה ובעצם סילוקה החוצה יעלם איתה כאב הראש. שיעול הנוצר עקב חוסר יין בריאות, חוסר היין הוא השורש ואילו השיעול הוא הענף. מבחינת טיפול אנו נזין ונלחלח את יין הריאות ונתמוך בצ'י הנכון כך שהחלמת הריאות תביא להפסקת השיעול.

חולשת צ'י טחול שאינה כרונית המביאה להיעצרות שינוע הנוזלים בגוף וירידת הצ'י הצלול מטה אל המעיים וכתוצאה מכך להיווצרות יציאות רכות ואף שלשולים. במקרה זה חולשת צ'י הטחול היא השורש ואילו השלשולים הם הענף. טיפול אשר מתמקד בהבראת תפקוד הטחול בשינוע נוזלים והתמרתם יחד עם חיזוק צ'י הטחול יביא להפסקת השלשולים.

מועד הופעת המחלה - מי ראשון ומי שני.
במקרים אלו, המחלה שהופיעה ראשונה הינה השורש ואילו המחלה המאוחרת יותר הינה הענף. במקרה כזה, כל עוד המחלה המאוחרת יותר אינה דחופה יותר מזו הראשונה, עלינו ראשית לטפל במחלה הראשונה ורק מאוחר יותר לטפל במחלה המאוחרת יותר.  למשל כאשר אדם סובל ראשית ממחלה חיצונית הגורמת לשיעול ומאוחר יותר מופיעים גם הלמות לב והפרעות בשינה אשר אינם דחופים. במקרה זה ראשית נטפל בריאות והשיעול ונסלק את הפתוגן החיצון כך שהשיעול יפסק ורק לאחר מכן נטפל במחלת הלב הכוללת את הלמות הלב והפרעות השינה.


דחוף אזי נטפל ראשית בענף
כאשר הסימפטומים של הענף דחופים או בעלי סיכון לבריאות או שהמחלה שפרצה מאוחר יותר (כאשר יש שתי מחלות) עשויה להשפיע על אופן הטיפול וההחלמה מהמחלה הישנה, אזי נטפל ראשית בענף. חשוב לזכור שלאחר הטיפול בענף יש לשוב ולטפל בשורש.

דחיפות הענף.
במקרים של דימום מאסיבי יש ראשית לעצור את הדימום ללא התייחסות לגורמי הדימום. מכיוון שהדם הוא אחד החומרים החשובים ביותר בגוף, כאשר נוצר דימום מאסיבי עליינו למהר ולהביא להפסקתו ורק לאחר מכן לברר האם נגרם עקב חום רב הדוחק את הדם לצאת מכליו או חולשת טחול שאינה מאפשרת להחזיק את הדם בכליו.

מחלה מאוחרת המשפיעה על טיפול במחלה שבשורש.
מקרים של מחלה כרונית בשילוב עם מחלה חיצונית חדשה (צינון, שפעת). ראשית יש למגר את הפתוגן מהחיצון ורק לאחר מכן יש לטפל במחלה הכרונית. התעלמות מהמחלה החדשה שבחיצון תאפשר חדירתה פנימה ויצירת סיבוכים חדשים.

מקרה דוגמא נוסף הוא מחלת טחול וכבד הגורמת להצטברות של מים בבטן הגורמים לקשיי נשימה וקשיי מתן שתן או צואה. מבחינת טיפול יש ראשית לפתוח את דרכי היציאה של הצואה והשתן ולטפל בענף (מים בבטן) ורק לאחר שיתון המים מהבטן אפשר להסדיר את תפקוד הטחול והכבד כשורש המחלה.

טיפול בשורש ובענף בו זמנית
זהו עיקרון טיפול המתאים למחלות מסובכות או מחלות בהן הענף והשורש חשובים באותה מידה.

חום גוף, בטן קשה למגע מלאה וכואבת, עצירות, יובש בפה, לשון מיושנת - סממנים של חום פתוגני שהתגבש בפנים כשורש המחלה ואילו הפגיעה בנוזלים ויין כענף המחלה.

אדם הסובל מחוסר צ'י, או דם (שורש) ובמקביל יש פלישה תכופה של פתוגן לחיצון (ענף). למרות שאולי המחלה החיצונית אינה חזקה, מכיוון שיש חוסר וחולשה פנימית הגוף אינו מסוגל לסלק את הפתוגן מהחיצון. במקרים כאלה יש לטפל בשורש בו זמנית עם הענף, יש לחזק את החוסר הפנימי במקביל לסילוק ומיגור הפתוגן מהחיצון.

במקרים בהם מחלת הטחול (שורש) מתפתחת ומחמירה למחלה כליות (ענף) למרות שמחלת הטחול קדמה למחלת הכליות שתיהן חשובות באותה מידה וחובה לטפל בהן יחדיו. לרב טיפול בשורש וענף בו זמנית מתאים למקרים בהם המחלה יחסית מתונה או הינה מורכבת ומסובכת יחסית.

במקרים בהם יש חולשה של הטחול ונפגעת יכולתו לשנע והתמיר נוזלים כך שנוצרת לחות, האם יספיק טיפול של סילוק לחות או ייבושה על מנת לטפל במחלה? הכח לייבש, לסלק ולשתן את הלחות תלוי בצ'י של הטחול, במידה ולא נתייחס לחוסר הצ'י של הטחול ונחזק צ'י יחד עם הבראת תפקוד הטחול, ככל הנראה ייבוש לא יספיק.

סטסיס דם יכול לגרום לחסימה של הערוצים ולדליפה של דם מחוץ לכליו כך שמופיע דימום. טיפול של עצירת דימום רק יחמיר את סטסיס הדם  וטיפול של הנעת דם רק יחמיר את הדימום. זהו מקרה קלאסי לשימוש בצמחים שעוצרים דימום ובו זמנית ממוססים סטסיס ומניעים את הדם (על מנת שהדם שזלג החוצה לא ייעצר ויהפוך לסטסיס).

במקרים של חוסר יין יכולה להיווצר אש בגוף, טיפול באש בלבד לא ירפא את הבעיה אך באותה מידה טיפול בחוסר היין בלבד לא ינמיך את האש. יש לדעת לשלב בין שני הטיפולים.

כאבי גב (גב תפוס) - גורמים, טיפול ומניעה על פי הרפואה הסינית

הגב התחתון מכונה ברפואה הסינית כ"משכן הכליות" מכיוון שזהו האזור שמתחת הכליות ומושפע ישירות ממצבן של הכליות ותמצית הצ'י המאוכסנת בהן. באזור זה של הגב עוברים גם ערוצי שלפוחית השתן שהינה בת הזוג של הכליות. ערוצים נוספים העוברים באזור זה וקשורים גם כן בכליות הם ערוצי העיבור, החגורה, הפיקוח והערוץ החודר (ים הדם). מסיבות אלו, כאשר הכליות נחלשות או כאשר נגרמת פגיעה חיצונית (פיזית או פתוגנית) נגרמת פגיעה בתפקוד הכליות וערוציה ומופיע כאב גב. חשוב להבין שפגיעה בכליות על פי הרפואה הסינית אינה פגיעה באיבר הכליות כפי שאנו מכירים מאנטומיה מודרנית אלא בתפקוד המשויך לכליות על פי הרפואה הסינית.

פלישה של פתוגן חיצון אל הגוף

באזור זה של הגב עובר ערוץ שלפוחית השתן אשר אחראי בין היתר על תפקוד השלפוחית ועל מערכת החיסון המגנה על הגוף מפני פלישה של פתוגנים חיצוניים. כאשר פתוגן חיצון כגון, קור, חום, לחות או רוח פולש אל הגוף הוא עשוי להשפיע על ערוץ זה ולהתמקם באזור הגב. עקב החום הרב בקיץ, יש הנוהגים לישון עם מזגן או מאוורר פתוחים הפונים אל עבר הגוף. בעקבות זאת פולש לגוף פתוגן של קור או רוח ונוצרת חסימה של ערוץ השלפוחית באזור הגב התחתון. פלישה של קור יכולה להיגרם גם בתקופת החורף עקב העדר חימום מספק וחשיפה של הגב לקור. חסימה של פתוגן לחות באזור יכולה להיגרם למשל כאשר בעקבות מאמץ ממושך בקיץ יוצאת זיעה הנספגת בחולצה. כאשר החולצה רטובה ונקבוביות הזיעה עדיין פתוחות הלחות של הזיעה אינה יכולה להתאדות ולכן נשארת על גבי הגוף וחודרת פנימה אל השכבות תחת העור. באותה מידה, הירטבות של כל הגוף בעקבות גשמי החורף יכולה להביא לתוצאה דומה. לאורך זמן, חסימה זו של הערוץ בגב התחתון יכולה להפוך לחום מקומי. 

רוח קור ולחות: כאב בגב התחתון לעיתים קל ולעיתים חזק, חימום האזור מקל על הכאב ובסביבה קרה או שינויי מזג אויר לקר או גשום הכאב מוחמר. כאשר פתוגן הרוח חזק, מיקום הכאב עשוי להיות משתנה מצד לצד ואף להקרין אל שתי הרגליים או עמוד השדרה. כאשר פתוגן הקור חזק הכאב יהיה במקום קבוע ויהיה בעיקר כאב קר (תחושת קור באזור הכאב) ויחסית חזק עד כדי חוסר יכולת להתכופף או להסתובב מצד לצד. כאשר פתוגן הלחות יחסית חזק, למרות שהכאב אינו רב יש תחושה של כובד ועייפות של אזור הכאב.

לחות חמה חוסמת תנועת הצ'י בגב: הכאב בגב יחסית משמעותי, יש תחושה של חום באזור הכאב גם כתחושה סובייקטיבית של המטופל וגם במגע ממושך באזור. הכאב מחמיר כאשר מזג האוויר מתחמם או שהלחות מתגברת. תנועה של הגב דווקא מקלה על הכאב. בנוסף השתן יהיה מועט ויחסית כהה מהרגיל.

פגיעה חיצונית או התשה של שרירי הגב

תנועה מאומצת של שרירי הגב באזור, אם בעקבות הרמת משא כבד או ישיבה ממושכת בתנוחה לא נכונה, מבלי לאפשר לשרירי הגב לקבל את המנוחה לה הם זקוקים תביא להתעייפות השרירים והתשתם. כתוצאה מכך נוצר כאב ותחושת עייפות של שרירי הגב התחתון. גם פגיעה חיצונית בגב כתוצאה מחבלה ישירה (מכה) או עקיפה (טלטול של הגוף) גורמים לדימום פנימי באזור שרירי הגב ולסטסיס של דם בערוצים העוברים באזור.

סטסיס חוסם את הערוצים: כאב הגב חד כמו דקירה ויחסית חמור, מקומו קבוע ואינו משתנה או נע למקומות אחרים, נחלש בשעות היום ומחמיר במהלך הלילה, מגע באזור הכאב מחמיר את הכאב ולכן אינו נעים, יכולה להיות היסטוריה של פגיעה פיזית במקום או פגיעה בגוף שהשפיעה על האזור. כאשר הכאב באזור עמוד השדרה מופיע קושי להתכופף או להסתובב והכאב מחמיר עם כל תנועה של הגוף.

נזק עקב מאמץ יתר של שרירי הגב: כאב מקומי וקבוע בעל אופי של תשישות ועייפות של השרירים, מחמיר לאחר מאמץ אך אינו מוקל ממש לאחר מנוחה. הכאב יחסית חמור בשעות הבוקר כאשר קמים מהמיטה ומוקל לאחר הנעה קלה של האזור הכואב.

חולשה של משאבי הגוף והכליות

הכליות הן איבר חשוב ביותר לחוסן הגופני של האדם וחלושת הכליות תתבטא בחולשה של הגוף. חולשת כליות יכולה להיות עקב מצב מולד, התשה ממושכת של הגוף בפעילות פיזית ללא מנוחה מספקת, לאחר מחלה ממושכת, זיקנה, קיום יחסי מין בצורה מופרזת ועוד. חולשה זו של הכליות מונעת הזנה של הערוצים שבגב ומביאה לכאב וחולשה של אזור זה.

חולשת כליות: תחושה של עייפות וחולשה (תשישות) של הגב התחתון משני הצדדים, עיסוי ומישוש של המקום מקל על הכאב, חולשה של הברכיים והרגליים כאילו אין כח לעמוד או ללכת. הכאב של הגב מחמיר לאחר מאמץ גופני ומוקל לאחר מנוחה ומתפרץ לעיתים תכופות. יכול להיות מלווה בקור בכפות הידיים והרגליים, קוצר נשימה וחוסר אנרגיה והכאב מוקל לאחר חימום האזור או חוסר מנוחה, נדודי שינה, יובש בפה ובגרון וחום בכפות הידיים והרגליים.

אבחנה מבדלת

יש לבצע אבחנה מבדלת בין כאבי גב ובין מחלות אשר יכולות להתבטא בין היתר בכאב גם, למשל: אבנים במערכת השתן (מלווה בבעיות שתן – שתן תכוף, מועט, דחוף, טפטוף, דוקר) או סינדרום חסימתי (ראומטי – דגש על כאבי פרקים בגפיים). רצוי להיבדק ראשית אצל רופא בקופת החולים ולבצע בדיקות כגון צילום רנטגן או אולטרסאונד במידה ויש חשש למחלות אלו.

הטיפול ברפואה סינית

במידה ומדובר בפתוגן חיצון אשר פלש לאזור הגב והביא לחסימה של הערוצים יתמקד הטיפול בסילוק של הפתוגן החוצה ופתיחה של הערוצים שנחסמו. כאשר מדובר בחסימה שנוצרה עקב מאמץ ממושך או פגיעה חיצונית, הטיפול יתמקד בהנעת הצ'י והדם באזור הגב ופתיחה של הערוצים. במקרים בהם כאבי הגב נגרמים עקב חולשה של הכליות או הטחול, יתמקד הטיפול בחיזוק איברים אלו וחיזוק העצמות והגב.

כמו כן במקרים שונים נשתמש גם בכוסות רוח, המסייעות בהנעת הדם בערוצים ושחרור השרירים, מוקסה (חימום מקומי) המסייעת בסילוק קור והזרמת הדם ואף שימוש באלקטרו-אקופונקטורה.

מניעת כאבי גב תחתון

כאשר אנו מבינים את הגורמים לכאבי גב אנו יכולים להימנע מהם ובכך להקל ואף למנוע הופעת כאב. מי שעבודתו דורשת ממנו לשבת לאורך זמן ממושך חייב לדאוג לכיסא נוח התומך בגב ולהקפיד על ישיבה נכונה. כמו כן רצוי לקום מהכיסא ולהניע את הגוף כל 20-30 דקות. הרמה של משאות כבדים חייבת להתבצע בעזרת הברכיים ולא בעזרת הגב על מנת למנוע התשה של שרירי הגב. בתקופת החורף רצוי להקפיד על לבוש המכסה את הגב ובתקופת הקיץ יש להימנע מכיוון מאוורר או מזגן אל עבר הגב או הגוף בכלל, בעיקר במהלך השינה.במידה והחולצה רטובה עקב זיעה (בקיץ) או גשם (חורף) רצוי להחליפה בהקדם ולייבש את הגב התחתון.



רוצה לקרוא עוד על הטיפול ברפואה סינית? הטיפול ברפואה סינית
לשיחת ייעוץ חינם עם ניצן התקשר/י 054-6761745