אסטרונומיה ורפואה סינית - התקדמות בחקירה

בפרק 67 של השאלה הפשוטה, בקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב, מופיע תיאור של חמש רצועות צבע (נהרות צ'י) הנמתחות על פני הרקיע. נקודות ההתחלה והסוף של רצועות צבע אלו מצוינות בעזרת מעונות רקיע ועשרת הגזעים השמימיים. תיאור זה של רצועת צבע והגזעים המציינים את התחלתה וסופה של כל רצועה הינו הבסיס לתיאוריה של חמש התנועות וששת הצ'י. עם השנים הומר התיאור המילולי לתרשים המציג את פריסת מעונות הרקיע ורצועות הצבע הנמתחות ביניהם. תרשים זה עורר את סקרנותי ותוך כדי חקירת מהותו עלו במוחי מספר תהיות בנוגע להגיון של התרשים. ברשומה הקודמת פירטתי את תהליך החקירה והשאלות שעלו עד כה. ברשומה זו אמשיך לפרט את ההסברים שמצאתי בנוגע לשאלות שעלו וגם תהיות חדשות שעלו מתוך התשובות שמצאתי. ברור לי שרשומה זו אינה קלה לקריאה מכיוון שהיא מכילה הרבה מושגים אסטרונומים ומפאת אורכה הרב. כמו כן הינה המשך לרשומה קודמת בה החל הניתוח של התרשים ועל כן רצוי לקרוא ראשית את הרשומה הקודמת. השתדלתי להוסיף תרשימים ברורים על מנת שההסברים יהיו ברורים ככל האפשר. כאשר התחלתי את החקירה, מתוך סקרנות גרידא, לא ידעתי לאן היא תוביל אותי ובהחלט הופתעתי מתוצאות החקירה.

השאלות שעלו ברשומה הקודמת

1. מדוע השמש נעה נגד כיוון היצירה של הפאזות. כלומר, מדוע לאחר שתסיים את תנועתה בבתים של האש היא תנוע אל עבר הבתים של העץ ולא אל אלו של המתכת כפי שאמור להיות סדר היצירה של חמש הפאזות.
2. מדוע במועד היפוך הקיץ נמצאת השמש רק בתחילתו של הבית הראשון (מבין 7) של הפניקס האדום המייצג את הקיץ. הייתי מצפה שהשמש תהיה במרכז הפניקס במועד זה.

מסתבר שיש לא מעט סינים התוהים לפשרו של תרשים זה ומנסים להציע פתרונות אפשריים. אחד מאותם אתרים מנסה להסביר את התרשים על ידי הקשר לתנועת הירח בשמיים ולא לתנועת השמש. ראשית הוא מסביר שהתרשים למעשה מערבב מספר תרשימים שונים יחדיו:

1. ארבעת הכיוונים (צפון, דרום, מזרח, מערב).

2. 28 מעונות הרקיע (או הירח) וגודלו של כל מעון במעלות. הסינים חילקו את רצועת הרקיע שעל גביה נעו השמש, הירח וכוכבי הלכת, ל-28 מקטעים אשר מסייעים לזהות את מיקום גרמי שמיים אלו לאורך השנה.

3. עשרים וארבע ההרים (עשרים וארבעה כיוונים המיוצגים בעזרת הבה-גואה יחד עם ,עשרה גזעים ותריסר ענפים). מודל 24 ההרים הינו מודל מפורט של שושנת הרוחות המציין 24 כיוונים שונים על גבי האדמה וכיום משמש בעיקר את העוסקים בפאנג-שוואי (Feng Shui 风水) לניתוח וסידור של המרחב (בחדר, בית או סביבה).

4. חמשת נהרות הצ'י בשמיים. חמש רצועות צבע (צהוב, לבן, שחור, ירוק ואדום), אשר על פי הקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב, נצפו ברקיע ושימשו כמקור לתיאוריה של חמש התנועות וששת הצ'י.

לטענת הכותב, חלוקת המעונות בשמיים נועדה לסמן את משך החודש בן 28 הימים. ישנן מספר דרכים שונות לחשב חודש על פי הירח. חלוקת החודש על פי היהדות מבוססת על חשיפה של אור השמש על גבי הירח. באופן זה מתחיל החודש כאשר מופיע סהר דקיק. אמצע החודש הוא היום בו הירח מאיר במלואו וסוף החודש נקבע על סמך הסהר האחרון לפני החשכת הירח כולו. דרך נוספת לקביעת החודש, הנקראת חודש כוכבי, מבוססת על חישוב משך הזמן בו לוקח לירח להקיף את הרקיע מנקודה קבועה אחת בשמיים (כוכב שבת) ועד לאותה נקודה. משך זמן זה אורך כ-27.321662 יום, או בערך 28 ימים. מכיוון שכך ניתן לחלק את הרקיע לעשרים ושמונה מקטעים שווים בהם הירח עובר במהלך 28 הימים. אבל רגע אחד, עשרים ושמונה המעונות אינם שווים בגודלם. חלק מהמעונות חולשים על 33 מעלות ואילו אחרים תופסים בקושי מספר מעלות בודדות. בהנחה שהירח נע את אותו המרחק בכל יום, ובהנחה שהוא אמור להימצא במעון אחר בכל יום, כיצד יכול להיות שגודל המעונות אינו שווה?

אותו חוקר טוען שחלוקת עשרים ושמונה המעונות בוצעה בסביבות שנת 5670 לפני הספירה ובתקופה זו היו המעונות בגודל זהה. כמו כן, במקור מוקמו המעונות על גבי קו המשווה השמימי ורק בתקופת שושלת חאן (206 לפנה"ס - 220 לספירה) שונה מיקומם אל מישור המילקה (תמונה של המישורים). אם ניקח בחשבון שרעיון הנהרות מופיע כבר בקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב, אשר נכתב בין השנים 400-200 לפנה"ס ניתן להניח שהכוונה המקורית מדברת על חלוקה המבוססת על קו המשווה השמימי. כמו כן על גבי מפות אסטרונומיות מאותה תקופה אפשר לראות בבירור שחלוקת הכיוונים במפה מבוססת אך ורק על 12 הענפים ולא על 24 ההרים (המשמשים לקביעת כיוון על האדמה ולא בשמיים). דבר זה תומך בעובדה שהמפה הנפוצה כיום הינה תערובת של רעיונות שונים ולא מבוססת לחלוטין על המקור.

בהנחה שכל הטיעונים של כותב זה נכונים, עדיין נשארות כמה שאלות פתוחות ולא פתורות:
1. מדוע הירח נע נגד כיוון היצירה בחמשת התנועות כפי שהוא בא לידי ביטוי בארבעת האלים (דרקון ירוק, פניקס אדום, טיגריס לבן, צב-נחש שחור). זה לא משנה אם מדובר על השמש או על הירח, שניהם מתקדמים באותו הכיוון ברקיע מהפניקס האדום (אש) אל הטיגריס הלבן (מתכת) ומשם אל צב-נחש שחור (מים) ודרקון ירוק (עץ).
2. האם הקשר בין ארבעת האלים (או ארבע התופעות) לעשרים ושמונה המעונות הוא קשר מאוחר יותר בו הולבשו האלים על גבי המעונות?
3. האם בתקופה הקדומה, גודל 28 מעונות הרקיע היה שווה?

בהנחה שלפני 5670 שנים אכן היו מעונות הרקיע בעלי גודל דומה, הגיוני שיש קשר בין 28 המעונות ו-28 ימים בחודש כוכבי. מצד שני בין הירח לבין ארבע העונות (וארבעת האלים) אין קשר מהותי ולכן סביר להניח שלמרות שיש קשר בין המעונות לירח, התרשים אינו תרשים של תנועת הירח בחודש אלא של תנועת השמש בארבע העונות.

תנועת השמש ביחס לארבע התופעות (אלים) שברקיע

כולנו יודעים שכדור הארץ סובב סביב צירו וסביב השמש וכך נוצרים היום והלילה והשנה, אך בעידן הקדום האמינו האסטרונומים שהשמש סובבת סביב כדור הארץ. בתרשים למטה משמאל אפשר לראות את מסלול כדור הארץ סביב צירו וסביב השמש כפי שאנו מכירים אותם כיום. בתרשימים מימין אפשר לראות את היקום כפי שהסינים הקדומים שיערו אותו. האסטרונומים הסינים הקדומים האמינו שסביב האדמה (כדור הארץ) ישנה כיפה או כדור שהינו הרקיע (השמיים עגולים והאדמה מרובעת) ועליו נמצאים כל הכוכבים הנראים. כמו כן האמינו שהשמש סובבת סביב כדור הארץ. מכיוון שהניחו שכדור הארץ נמצא במרכז נראה היה שהשמש סובבת את כדור הארץ בכיוון אחד ואילו הרקיע סובב סביב כדור הארץ בכיוון ההפוך.

כצופים המתבוננים מהקרקע אל עבר הרקיע או השמש אנו יכולים להבחין בארבע תנועות מחזוריות הנגרמות עקב סיבוב כדור הארץ סביב צירו וסביב השמש. כאשר אנו עומדים עם הפנים לכיוון דרום וצופים בתנועת הרקיע (תרשים משמאל למטה) אנו יכולים להבחין שהרקיע סובב סביב כדור הארץ עם כיוון השעון ומשלים סיבוב מלא במהלך יממה אחת. עוד ניתן להבחין שאם נתבונן ברקיע בכל יום באותה שעה בדיוק, נשים לב שהוא נע מעט עם כיוון השעון כך שבכל חודש אנו מתבוננים בנקודה אחרת ברום השמיים ורק לאחר שנה שלמה מסתיים סיבוב מלא של הרקיע. במקרה של הרקיע אפשר לראות שמדובר בשני סיבובים עם כיוון השעון, האחד הוא יממה והשני הוא שנה.

נשוב להתבונן ברקיע כאשר עם הפנים לכיוון דרום. הפעם נבחן את תנועת השמש (תרשים מימין למטה). אנו יכולים להבחין שהשמש סובבת סביב כדור הארץ עם כיוון השעון ומשלימה סיבוב מלא במשך יממה אחת. דבר נוסף בו ניתן להבחין הוא, שבמידה ונתבונן במיקום השמש ברקיע בכל יום באותה שעה בדיוק, נגלה שהיא נעה על גבי הרקיע נגד כיוון השעון (נגד כיוון תנועת הרקיע) כך שבעל חודש היא נמצאת במיקום אחר על פני הרקיע ורק לאחר שנה שלמה היא שבה למקום בו שהתה בתחילת התצפית. כאן אנו נוכחים לדעת שלמרות שמדובר בשני סיבובים של השמש, לאורך היממה כיוון הסיבוב הוא עם כיוון השעון ואילו לאורך השנה הסיבוב הינו נגד כיוון השעון.

אם נתעלם לרגע מכיוון הסיבוב של הרקיע והשמש לאורך היממה ונתייחס אך ורק לסיבובם לאורך השנה, אנו יכולים לראות שהם מסתובבים בכיוונים הפוכים.

מדוע השמש נעה נגד כיוון היצירה של הפאזות

בעקבות התבוננות בכוכבים ומעקב אחר מסלולי תנועת השמש, הירח וכוכבי הלכת הכירו האסטרונומים בעידן הקדום יותר ויותר צבירי כוכבים ברקיע על גבי מסלול תנועת השמש (מישור המילקה) ועל כן כונה מסלול זה בשם "דרך כניסתם ויציאתם של השמש, הירח וחמשת הכוכבים". כפי שציינתי בתחילת הרשומה, רב מעונות הרקיע מוקמו במקור (שנת 5670 לפנה"ס) על גבי קו המשווה השמימי ולמעשה רק שבעת מעונות הרקיע של הדרקון הירוק במזרח ועוד מספר מועט של מעונות הטיגריס הלבן במערב היו על גבי מסלול תנועת השמש. ככל הנראה מסיבה זו נחשבו מעונות הדרקון הירוק לחשובים מכולם. אדם אשר בראש השנה הסיני, החל בתחילת האביב, עומד ומתבונן ברקיע כשפניו לכיוון דרום בדיוק בשעות הערביים יכול לראות את השמש הנמצאת במעונות הטיגריס הלבן שוקעת במערב ואילו מעונות הדרקון הירוק עולים במזרח. כך, תחילת עונת אביב מסומלת בעליה של אל המזרח והאביב, הדרקון הירוק, בצד מזרח. ככל הנראה, הקביעה של מעונות הדרקון הירוק נעשתה על סמך מועד האביב בו מעונות אלו נמצאים ברום הרקיע במהלך הלילה ולכן ניתנים לצפייה.

אחת התשובות המעניינות על השאלה הזו מצאתי בספרה של רויסין גולדין העוסק בגזעים וענפים. בעמוד 193 מסבירה גולדין שמכיוון שהסינים לא יכלו לעקוב בדיוק אחר תנועת הרקיע לאורך השנה, הם הכינו תרשים אשר במרכזו מחט הנעה בחופשיות. כאשר מתבוננים אל עבר כיוון כוכב הצפון בחצות הלילה (שעת Zi 子) במועד היפוך החורף אפשר לראות שהזרוע של העגלה הגדולה פונה ישירות לכיוון מטה אל עבר הענף הראשון (Zi  子) בתרשים. בעקבות סיבוב הרקיע נגד כיוון השעון (כאשר מתבוננים צפונה), במעלה אחת בקירוב בכל יום, כעבור 90 ימים ישתנה הכיוון אליו תצביע העגלה הגדולה ב-90 מעלות ויצביע אל עבר מעונות האביב.

כלומר, למרות שהרקיע מסתובב יחד עם הכוכבים שעל גבי הרקיע, והעגלה הגדולה ביניהם, בתרשים הזמן של הסינים נשארו מעונות הרקיע במקום ואילו המחט המסמלת את העגלה הגדולה הסתובבה והצביעה על מעונות הרקיע שקובעו במקום. מסיבה זו נוצר מצב בו שיוך המעונות לעונות שונות על גבי הרקיע יצא הפוך מהסידור על גבי התרשים.

אני חייב לומר שזהו בהחלט טיעון משכנע, אבל יש בו רק בעיה אחת. במועד המתאים לתרשים (2275 לפנה"ס) כלל לא שימש פולאריס (כיום כוכב הצפון) ככוכב הצפון, מעבר לכך, עקב תנועה של ציר כדור הארץ (פרסציה2) העגלה הגדולה כלל לא הצביעה אל עבר ענף Zi בחצות הלילה במועד היפוך החורף, אלא הצביעה אל עבר ענף Chou (הענף ה-12) או Xu (הענף ה-11). בתרשים למטה אפשר לראות את הרקיע והעגלות הקטנה והגדולה כמו גם נקודת הצפון בשנים 2012 לספירה ו-2275 לפנה"ס.

מדוע במועד היפוך הקיץ נמצאת השמש בתחילת הפיניקס האדום ולא במרכזו

עשרים וארבע ההרים הוא תרשים שנועד להצביע על כיוונים שעל גבי כדור הארץ ובמקרים שונים אף להציג את מיקום השמש לאורך השנה. בתרשים שייצרתי אפשר לראות שהחלפתי את שמות עשרת הגזעים במספרים מ-1 ועד 10, כאשר ליד כל מספר מופיע סימן חיובי או שלילי המסמל את היות הגזע יאנג או יין בהתאם. גם את תריסר הענפים החלפתי בא'-ב' עברי וגם כאן סימנתי את יין-יאנג בעזרת סימן חיובי ושלילי. אפשר לראות שמועד היפוך הקיץ (היום הארוך בשנה) מצוין על ידי ענף וו (ח'+) שהינו ענף אש בדומה לענף וגזעים נוספים שלצידו. משמעות הדבר היא שבמועד היפוך הקיץ אמורה השמש להיות באזור ברקיע המיוחס לענף זה. בבדיקה שערכתי בעזרת מספר יישומים אסטרונומים עלה שבמועד היפוך הקיץ עברה השמש באזור הרקיע המוכר במערב כמזל תאומים ובסין כמעון ג'ינג (באר 井).

פרשנויות שונות על הכתוב בפרק 67 של השאלה הפשוטה בנוגע למשמעות נהרות הצ'י, מסבירות שבמועד היפוך הקיץ (ענף ווּ - בתרשים ח'+) נמצאת השמש במעון הרקיע ג'אנג (张) או מעון הרקיע שינג (כוכב 星) שמיקומם זהה למיקום מערכת הכוכבים של מזל אריה. טיעון זה לא עלה בקנה אחד עם מיקום השמש בהיפוך הקיץ האחרון, כפי שנוכחתי לדעת על סמך מפות הכוכבים ולכן החלטתי לבדוק את העניין לעומקו. ההשערה הייתה שמדובר בשינוי בכיוון אליו מצביע ציר סיבוב כדור הארץ כתוצאה מפרסציה של ציר כדור הארץ. ציר כדור הארץ אמנם נמצא בזוית קבועה אך הכיוון אליו הוא מצביע משתנה. שינוי זה בכיוון אליו מצביע ציר סיבוב כדור הארץ גורם לכך, שהכוכבים הנראים באזור של הצפון על פי ציר הסיבוב משתנים כל הזמן בסבב מעגלי של 25,725 שנים. כלומר, למרות שכיום אנו רואים את פולאריס (כוכב הצפון) ככוכב הצפון, בעוד כמה אלפי שנים הוא כבר לא יהיה בצפון אך בעוד 25,725 הוא ישוב להיות בסביבת הצפון (וגם כאן). כמו כן משמעות הדבר היא שלפני אלפיים שנים פולאריס לא שימש ככוכב הצפון.

מכיוון שסבב מלא של פרסציה אורך 25,725 אפשר לחשב שבכל 71 שנים נעה נקודת הצפון ברקיע במעלה אחת. בשנת 2012 במועד היפוך הקיץ נמצאה השמש במעון הרקיע צָאן (בתרשים בכחול) ואילו במפה העתיקה נטען שבמועד היפוך הקיץ השמש נמצאת במעון הרקיע גָ'אנג או שִינג (באדום). מכיוון שליד שם כל מעון ומעון מופיע רישום של מספר המעלות שתופס כל מעון אפשר לחשב וראות שקיים שינוי של בסביבות 60 מעלות בין שתי המפות. על מנת שייווצר שינוי של 60 מעלות (בקירוב) בכיוון עליו מצביע ציר סיבוב כדור הארץ, צריכות לעבור 4287 (60 שנים כפול 71 מעלות) שנים. כלומר, המפה העתיקה מתאימה לשנת 2275 לפני הספירה.

משמעות הדבר היא שלא רק שהמפה המדוברת אינה מדויקת לשנת 2012, היא אינה מתאימה גם למועד חיבור שבעת פרקי התנועות והצ'י על ידי וואנג בינג (700 לספירה) וגם לא למועד חיבור הקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב (200-400 לפנה"ס) בו פרקים אלו מופיעים כיום. כלומר הרופאים שחיברו את הכתוב לא היו מודעים לשינויים האסטרונומים במראה הרקיע בתקופת חיבור הפרק ולמעשה השתמשו במפה עתיקה ששרטוטה קדם להם באלפי שנים.

לגילוי זה יש חשיבות רבה ביותר מבחינת הבנת הפרק ואולי אף מבחינת הבנת כל אסכולת התנועות והצ'י ונכונותה לימנו אנו. ראשית, 24 הכיוונים (ההרים) המיוצגים על ידי הגזעים והענפים אמורים לייצג את השיא, השפל והשוויון המושפעים ממיקום השמש לאורך השנה. כלומר ענף וו (ח'+) אמור לייצג את מועד היפוך הקיץ ללא קשר למעון הרקיע בו נמצאת השמש. במפה המקורית המתאימה לשנת 2275 לפני הספירה ענף זה נמצא מול מעון הרקיע ג'אנג. במידה ואנו מתאימים את המפה לימינו עלינו למקם את ענף וו (ח'+) במעון רקיע צאן. שינוי זה במראה המפה מעלה שאלה חשובה ביותר בנוגע לנהרות הצ'י שברקיע. מכיוון שמיקום מעונות הרקיע ביחס למיקום 24 הכיוונים (הרים) משתנה כל הזמן, על פי מה נקבע מיקומם של הנהרות, האם על פי 24 הכיוונים או על פי מעונות הרקיע? אחרי הכל בשאלה הפתוחה מוזכרים שניהם בהקשר של נהרות הצ'י.

בניסיון לענות על שאלה זו המרתי את המפה המקורית, המתאימה לשנת 2275 לפנה"ס, לשתי מפות חדשות המתאימות לשנת 2012. מפה אחת מבססת את מיקום הנהרות על פי 24 הכיוונים (גזעים וענפים) ואילו מפה שניה מסבבת את מיקום הנהרות על פי מעונות הרקיע.

במידה ונהרות הצ'י מבוססים על 24 הכיוונים ניתן להסיק שתי מסקנות שונות:
1. הצופה אשר זיהה את הנהרות ברקיע לא הבין באסטרונומיה כלל ולמעשה הניח שהמפה שבידיו, המבוססת על 2275 לפני הספירה נכונה גם ליום הצפייה ולכן הניח שהנהרות נמתחים בתים שונים כפי שמתואר בפרק בשאלה הפתוחה.
2. כלל לא בוצעה תצפית אל הרקיע ונהרות הצבע כלל לא היו קיימים ובעצם מדובר על השלכה של רעיון יחסי בקרה של איברים, בדומה לרעיון שהבאתי ברשומה על פרק 33 מקאנון השאלה הקשה. אפשר לראות שבאותו הפרק ובפרק זה בשאלה הפשוטה יש את אותם יחסי בקרה בין איברים והגזעים הקשורים בהם (יחסי איש ואישה בקפיצה של 5 בין זוג ספרות).

במידה ונהרות הצ'י מבוססים על מעונות הרקיע ניתן להסיק:
1. החיבור בין צמדי גזעים ביחסי איש-אישה כפי שמוצג בפרק זה התאים לשנת 2275 לפנה"ס ואינו מתאים לשנת 2012 מכיוון שנהרות הצ'י נמתחים בין גזעים שונים ממה שהיו לפני 4287 שנים. יוצא מכך שרצועת הצבע הירוק שבעבר הרחוק נמתחה בין גזעים דִינג רֶן (4- 9+) נמתחת היום בין גזעים גִ'י שִין (6- 8-). מכיוון שנהוג היה לקבוע את התנועה החריגה של השנה כולה על סמך גזעים אלו יוצא שכיום עלינו לקבוע על פי כללים חדשים וכל התבססות על החומר המקורי תביא לטעות בחישוב.

מסקנות
על סמך כל הנתונים שאספתי והיכרותי עם הרפואה הסינית הגעתי למסקנה כי ככל הנראה לא באמת נצפו נהרות צבע בשמיים ולכן לא התבססו על מעונות הרקיע ולמעשה מדובר על מטאפורה, בה ניסו להעביר את רעיון יחסי איש-אישה (יחסי בקרה של פאזות) בצורה יצירתית, ולשייכו לתופעה הנשגבת מבינתו של האדם על מנת שיתקבל ביתר קלות. למרות שחלק מהספרים התעקשו שנהרות הצ'י הם למעשה מסלולים של חמישה כוכבי לכת ואף סיפקו ציטוטים מהקאנון הפנימי, אף אחד מהם לא הציג טיעון אסטרונומי משכנע לתנועת כוכבי הלכת בין מעונות הרקיע להם שויכו. למעשה, החוקרים שטענו שמדובר בכוכבי לכת הסתמכו בצורה עיוורת על הכתבים בלבד וכלל לא הביאו הקשר אסטרונומי. למרות שחלק מהספרים העוסקים בתנועות והצ'י טרחו לפרט ולהסביר מושגים אסטרונומים שהזכרתי כאן, ואף טרחו להדגיש את חשיבות הבנת האסטרונומיה להבנת התנועות והצי, הם משום מה התעלמו לחלוטין מהעובדה, שהרעיון המשמש כבסיס לתנועות והצ'י, מבוסס על מצב הרקיע לפני כ-4287 שנים והמשיכו להשתמש בו כאילו הוא מתאים לתקופה שלנו.

לעניות דעתי, למרות שרפואה סינית הושפעה רבות מרעיונות הלקוחים מאסטרונומיה, בסופו של דבר הרופאים הסינים כנראה לא הבינו מספיק באסטרונומיה על מנת לזהות את הבעיה במפת נהרות הצ'י ברקיע. הם ככל הנראה התבססו על מפות רקיע קיימות ולא על תצפית עצמאית בשמיים.

חשוב להבין שהרפואה הסינית לא ניתנה על ידי אלים, היקום, נבואות וכדומה, היא נוצרה על ידי אנשים חכמים שהתבוננות וחקרו את הטבע עם חשיבה ביקורתית אך עם אמצעים יחסית פרימיטיביים ומתוך כבוד סיני לתרבות ולאבות הם לא אחת בחרו לשייך את התובנות הללו לקדמונים או לאלים (למשל הקיסר הצהוב והחקלאי השמימי). עלינו לדעת לקרוא את הכתבים בביקורתיות ולא לקבל אותם כתורה מסיני וכאמת היחידה וסודית שנמסרה לידינו מהיקום ולהבין שגם הרופאים הללו היו בני אדם כך שגם הם יכלו לשגות, על אף מעלותיהם הרבות ומיומנותם הגבוהה.

אני חייב להודות שלמרות שבחקירה זו הצלחתי לענות על רב השאלות בצורה ברורה יחסית, התשובות העלו שאלות חדשות עליהן אין לי כל מענה כרגע. למעשה, בסיכומו של דבר לא הצלחתי להגיע לתשובה חד משמעית למהות חמש רצועות הצבע ברקיע אלא רק להשערה על מהותן על בסיס יחסי בקרה שהצגתי בסוף הרשומה על השאלה הקשה מספר 33.

ונקודה אחרונה אותה חשוב לי להדגיש, למרות שהכרה של הכתבים העתיקים חשובה עבור כל אחד ואחד מאיתנו, חשוב לא פחות לבדוק את התאמת הכתבים לזמן והמקום שלנו ולתוצאות של הטיפול הקליני. לא ניתן להסתמך על הכתבים בלבד, עלינו להיות ביקורתיים לתוכנם ובמקביל לבחון אותם בהיבט החשוב מכל, הטיפול הקליני ותוצאותיו.

                                                                                                                                                  

הערות ומקורות

1. התרשים האסטרונומי עליו אני מבסס את הכל נחקק על גבי לוח אבן בפרובינציאת סוּ-ג'וֹאוּ שבסין בשנת 1247 לספירה (סונג הדרומית). תרשים זה אינו כולל את עשרים וארבע ההרים.
2. פרסציה של ציר כדור הארץ - פרסציה ירחית-שמשית. ציר הסיבוב של כדור הארץ אינו אנכי למסלול סיבובו סביב השמש אלא בעל נטייה. בזכות נטייה זו של ציר סיבוב כדור הארץ נוצרות עונות השנה. למרות שזווית ציר סיבוב כדור הארץ אינה משתנה, מיקומה (כיוון הציר במרחב) משתנה עם השנים בתנועה מעגלית המכונה פרסציה ירחית-שמשית. משמעות הדבר היא שנקודות שיווי הסתיו והאביב אינן קבועות במקום אחד אלא נעות לאורך השנים בכיוון מערב. כלומר בכל שנה מתאחרים מועדי שיווי הסתיו והאביב. כתוצאה מכך משתנה גם מיקום כוכב הצפון (תרשים המציג את כיוון הצפון המגנטי ברקיע לאורך אלפי שנים). אנימציה של כדור הארץ מבצע פרסציה. עוד על פרסציה בכתובת הבאה.
3. עוד מידע על 24 ההרים - כאן וכאן.
4. עוד מידע על 28 מעונות הרקיע - כאן.
5. 二十八宿的形成与演变， 赵永恒，李勇
6. 中国天文学概论，徐子评