התיאוריה מאחורי מחלה זו ממשיכה להתפתח עד ימיינו אנו על בסיס יסודות התיאוריה של הרפואה הסינית ועל סמך ניסיון קליני עצום שהצטבר לאורך אלפי שנות קיומה של הרפואה הסינית. בזכות הנסיון הרב של הרפואה הסינית בטיפול באירוע מוחי תוצאות הטיפול מרשימות ביותר.
חוד החנית בשיקום משבץ- "הערת המח ופתיחת פתחי חישה"
על בסיס יסודות התיאוריה של הרפואה הסינית ובשילוב עם תיאוריה רפואית מודרנית וניסיון קליני עשיר ,פיתח והרחיב ב-1972 מנהל בית החולים מס'-1, פרופסור שה שואהמין, את עיקרון הטיפול הידוע בשם "הערת המח ופתיחת פתחי חישה" לטיפול באירוע מוחי. הרעיון העיקרי העומד מאחורי עקרון טיפול זה הוא שימוש במחטי דיקור סיניות ובטכניקות דיקור ייחודיות לשם פתיחת פתחי החישה שנסגרו, על מנת לעורר את הנפש שנכלאה, להסדיר ולשקם תפקודה הטבעי ולאפשר לה לחזור ולתקשר עם העולם ובכך לאפשר למטופל לשוב לתפקוד יום יומי תקין.
המושג "הערת המח ופתיחת פתחי חישה" אינו פיתוח חדש אלא למעשה עיקרון-על לטיפול במצבים של חוסר הכרה ועילפון. שימוש בעקרון-על זה לשם טיפול באירוע מוחי, אף במקרים בהם המטופל לא איבד הכרה, נובע מהבנה חדשה ועמוקה יותר של משמעות הנפש ותפקידיה.
שימוש בעקרון טיפול "הערת המח ופתיחת פתחי חישה" לטיפול באירוע מוחי פותח בעיקר על מנת לטפל בבעיה המרכזית המופיעה בעקבות התקף זה, קרי נזק מוחי. פגיעה במח, שהינו משכן הנפש המקורית, מזיקה ליכולתם של המח והנפש בתקשורת חושית (שמיעה, ראיה, ריח, טעם, חישת מגע ומיקום במרחב) תקינה. טכניקות הטיפול להערת המח ופתיחת פתחי החישה מאפשרת לשקם את יכולת התקשורת הזאת.
יעילותה הגבוהה של טכניקת "הערת המח ופתיחת פתחי חישה" ברפואה הסינית לשיקום חולי שבץ מוחי אפשרה לחולים רבים לשפר מאד את איכות חייהם והפכה לחוד החנית בשיקום לאחר אירוע מוחי ברחבי סין. כיום הטיפול בדיקור סיני בשיטת "הערת המח ופתיחת פתחי חישה" הינו הטיפול הנפוץ ביותר ברפואה סינית לשיקום מאירוע מוחי וכמעט שאין בית חולים סיני שאינו משתמש בשיטה זו.
פיזיולוגיה
הרופאים הסינית זיהו את הציר העיקרי הקשור באירוע מוחי כשילוב בין מספר איברים שונים ביניהם ה נפש, המח, הלב, הכליות וערוץ מפקח. על הקשר בין פגיעה באיברים אלו ושיקום לאחר אירוע מוחי אפרט מיד.
שן – הנפש - Shen
ההגדרה הרחבה של ה"שן" (נפש, מחשבה והכרה) כוללת שלוש משמעויות:
1. שן ג'ה (shen zhi) - הרגשות. ג'ה משמעו בסינית הֲלַךְ רוּחַ, מַצַּב רוּחַ, הֲלוֹךְ נֶפֶשׁ, חיות. חמש ה"שן" הינן חלקים שונים של ה"שן" הכולל.
2. שן צאי (shen cai) – הביטוי החיצון של תפקוד האיברים הפנימיים ואיבריי החישה. צאי משמעו גָּוֶן, צֶבַע, פְּאֵר, הוֹד וְהָדָר, זֹהַר, הִתְגַּלְּמוּת, הִתְגַּשְּׁמוּת. בקאנון השאלה הקשה, פרק 61 נאמר "צפה בחמשת צבעיו על מנת לדעת מחלתו". שן צאי הינו גוון תמצית הצ'י של האיברים הפנימיים מתגלמת בפנים.
3. שן צ'י (shen qi) - צ'י הוא הכח המניע המתבטא דרך תפקוד האיבר והינו חומר הבסיס המאפשר לצ'י הנפש להוציא אל הפועל פעולה של הנפש, הוא יכולתה של הנפש למשול, להגביל ולתאם תפקוד של כל אחד ואחד מאיברי הגוף.
שילוב של השלושה מרכיב אדם בעל הוד, פיקח ובעל נפש עשירה, חדה וחיונית. ניתן לראות כי לנפש חשיבות רבה בתפקוד היום יומי ועל כן מחלות הקשורות בתפקוד המח מצריכות שימוש בטכניקות הערת הנפש.
מח
על פי הרפואה הסינית המח מכונה "ים הלשד". המח אוצר תמצית לשד ואינו מאפשר התנקזותה החוצה ועל כן נחשב לאיבר מיוחד. בין היתר הוא מכונה גם כ"מעון הנפש המקורית" (Yuan shen) ו"מעון חדות המחשבה ושנינותה" ופעילותו ותפקודו תלויים בנפש. מצד אחד, המח מקבל אספקה עשירה של דם ועל כן בראיה סינית גופו נחשב ייני. מצד שני, המח משמש למודעות ועל כן תפקודו נחשב יאנגי. כאשר התקשורת שבין הלב והכליות תקינה אזי פתחי החישה של המח פתוחים ללא הפרעה או חסימה כך שהנפש בהירה והרגשות צלולים. הבסיס של המח בכליות, על כן המח אחראי על בהירות הנפש ואוצר אותה. על סמך קשר זה בין המח לכליות והלב תפקודו מושפע על ידי שאו-יין של הרגל (כליות) ושאו-יין של היד (לב).
עד המאה ה-16 התייחסה הרפואה הסינית אל המח, כתוצאה של שפע של תמצית וכאחד מהאיברים יוצאי הדופן אך לא כאיבר השולט בגוף ובחשיבה. בתחילת המאה ה-16 תיאר לראשונה הרופא לי שה ג'ן, במשפט "המוח הינו מעון הנפש המקורית" , את חשיבות המוח כמקור לתודעה, זיכרון, חשיבה וחושים. רק במהלך המאה ה-19 הרחיב, הרופא המפורסם וואנג צ'ינג רן, בספרו "תיקון טעויות רפואיות" על משמעות המוח בגוף האדם וטען כי "חיות וזיכרון אינם בלב כי אם במוח", כלומר המנדט לשלוט על הגוף ותפקודו, כמו גם תפקודים שכליים, ניתנים למוח על ידי הלב. כיום ידוע כי פגיעה באספקת הדם למח משפיעה על תפקודו ולכן מחלות לב עשויות להשפיע גם על המח.
בפיזיולוגיה הסינית מתואר ה"שן"(shén) , או הנפש, כגורם המפקח על פעילות שכלית ורגשית, הכרה, חשיבה וזיכרון. כיום ידוע לנו כי תפקודים אלה מתבצעים למעשה במוח ומקושרים אל הגוף דרך איברי החישה ומערכת העצבים הפרוסה בגוף. עצבי הגוף מכונים בסינית "ערוצי הנפש" (Shen jing). ניתן לראות אם כן, כי איבר הלב משפיע על חיות הנפש ואילו הנפש מפקחת על הדעת ,פעילויות שכליות והחושים. תפקוד תקין של הלב חיוני לתפקוד הנפש, אשר בתורה מאפשרת חשיבה בהירה וזיכרון ארוך טווח.
הלב
הלב שולט בכלי הדם ואחראי על הרגשות הנובעים מהנפש. דם הלב מטפח ומזין את כלי הדם וערוצי המח. הנפש שבמח שולטת ומפקדת על הנפש שבלב.
הכליות
הכליות אוצרות תמצית אשר משמשת ליצירת לשד. הלשד מצטבר בגולגולת ויוצר את המח ועל כן לכליות קשר ישיר לבריאות המח. כאשר תמצית הכליות עשירה אזי ים הלשד שופע. על הכליות נאמר כי הן האיבר החזק, אחראיות על חוסן הגוף, מיומנות גופנית ונפשית. כאשר המוח בריא השמיעה טובה והראיה חדה, המחשבה שנונה והתנועה זריזה.
ערוץ מפקח (דו)
ערוץ מפקח עולה בתוך עמוד השדרה לכל אורכו ובאזור "בריכת הרוח" שבעורף (בסיס הגולגולת) נכנס אל הגולגולת ומקושר אל המח.
פתחי חישה
פתחי חישה הינם פתחים המאפשרים לנפש אשר נמצאת בתוך הגוף לחוש את העולם הסובב אותנו ולתקשר עימו. פתחים אלו כוללים את האוזניים, עיניים, נחיריים והפה. בעקבות אירוע מוחי נפגעת היכולת של הנפש לתקשר עם העולם ולכן עשויה להיות פגיעה בחושים כגון שמיעה, ראיה, ריח, טעם, יכולת לשוחח, אכילה ובליעה, הכרה וזיהוי של אנשים וחפצים ועוד.
לפני מספר שנים נעשה סרט על מטופל מערבי שנסע במיוחד לטיפול באירוע מוחי בסין. הסרט נקרא 9000 מחטים ומספר על הטיפולים שעבר בבית החולים בו למדתי והתמחתי בטיפול באירוע מוחי. אפשר לצפות בסרט במלאו כאן.
לשיחת ייעוץ חינם עם ניצן התקשר/י 054-6761745
יש לי שאלה לגבי הכליות, אם אני תורמת אחת, החוסן הוגפני והנפשי שלי פוחת ?
השבמחקתודה רבה
בקצרה - לא.
השבמחקלמרות שהמושג "כליות" ברפואה הסינית כולל בתוכו, גם אם בצורה חלקית, את איברי הכליות. מעשית לא מדובר באיבר פיזי כמו ברפואה מערבית אלא במערכת תפקודים בגוף בעלי ביטוי מוגדר הכלולים תחת שם זה. למשל מבחינה אנטומית לא ניתן למצוא את אותה ה"תמצית" אותה אוצרות הכליות בתוך איברי הכליות. אותה "תמצית" מקבילה, באחד מהיבטיה, דווקא לטלומרים https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%A8
כלומר, התפקוד המזוהה עם הטלומרים ברפואה המודרנית, מזוהה עם תפקוד הכליות והתמצית ברפואה הסינית.