נקודת מבט נוספת על מחלות חום ופלישה של פתוגן חיצון אל הגוף

בסוף יולי שיחרר ג'יובאני רשומה חדשה בבלוג שלו הדנה במשמעות מחלות חום חבוי הנגרמות עקב חדירה של פתוגן בחורף והתפרצות של המחלה באביב. ברשומה הוא שוטח את הנקודות החשובות כפי שהסיקו אותן אנשי אסכולת מחלות החום. מכיוון שלאחרונה נתקלתי בגישה קצת שונה אך מאד מרתקת בנוגע לטיפול במחלות חום חשבתי להציג גישה זו אותה סיפק אחד מרופאי הארמון הקיסרי, הרופא פֳּנג דְֶזה-אִי, שאת דבריו ציטטתי כבר ברשומות קודמו ועל פועלו אפשר לקרוא ברשומה על התנועה המעגלית ברפואה הסינית - מקורות והתפתחות.

בספרו, לימוד רפואי שיטתי של הגשמיות, במבוא לפרק על מחלות חום יוצא הרופא כנגד הגישה הנפוצה אותה פיתחו רופאי אסכולת מחלות החום ומציג פרשנות משלו ומניסיונו למחלות החום על פי אסכולת חמש הפאזות וששת הצ'י. פֳּנג דְֶזה-אִי מסביר שבדומה לעונות הצ'י החמישי והשישי (יאנג מינג מתכת, תאי יאנג מים) בהן החום היאנגי של הסביבה מתכנס ונכנס אל הקרקע ונאצר בתוך המים, כך גם בגוף האדם נכנסת אש השר (צ'י יאנגי) אל תוך הכליות-מים בתקופת החורף ונאצרת בתוכן עד בוא האביב. "הירידה מטה של אש השר תלויה לחלוטין בכח האיסוף והכינוס של צ'י המתכת. צ'י המתכת קריר ויורד ולכן מסוגל לאסוף ולכנס. המתכת אוספת ואז האש יורדת, האש יורדת ואז המתכת קרירה" ו"כאשר האש והמים מספיקים אז נוצר הצ'י המקורי".

אך הוא מוסיף כי "במידה והקור בתקופת החורף אינו מספיק, הצ'י היאנגי שנאצר ונחתם בתוך המים זולג ונחשף החוצה ונגרמות מחלות חום חורף". כלומר, כאשר מזג האוויר בחורף חריג (לא קר מספיק) נפגעת יכולת האצירה של אש השר והוא זולג החוצה וגורם למחלות חום בתקופת החורף. כמו כן "כאשר אש זו מופרשת החוצה ומורדת מעלה אזי היא חמה וקולה כמו תנור אפיה. כל הפרשה החוצה של אש זו מביאה להתמעטות של הצ'י המקורי"

סיבה נוספת לזליגה של אש השר היא "שבמקור צ'י העץ נוטה (יתר על המידה) להפצה והפרשה, צ'י המתכת כושל באיסוף וכינוס, אש השר מופרשת החוצה, הנוזלים מתכלים והמרכז ריק". כלומר, מכיוון שמסיבה כלשהי, צ'י העץ מפזר יתר על המידה הוא מפריע לתפקוד צ'י המתכת בכינוס ולא מאפשר לכנס מספיק חום יאנגי לאורך הסתיו כהכנה לאצירתו בחורף. כתוצאה מכך, כמות הצ'י היאנגי הנאצר בחורף מעטה מדי ואש השר המופרשת החוצה מזיקה לנוזלי הגוף. לטענתו, מחלה זו, הנוצרת עקב הפרשה של אש השר, מכונה על ידי רופאי אסכולת מחלות החום בשם "פגיעת קור בחודשי החורף, קור נחבא בעור ושרירים ובאביב משתנה ל(מחלת) חום".

את הקשר בין ששת הצ'י, שבששת עונות השנה (צ'י מארח), וששת הצ'י של הגוף הוא מסביר כהקבלה שבה "באוויר יש רוח, חום, חום קיץ, לחות, יובש וקור שישה סוגי צ'י. בתוך גוף האדם גם יש רוח, חום, חום קיץ, לחות, יובש וקור שישה צ'י" מכיוון שיש הקבלה בין האדם והיקום על כן יש גם השפעה של הסביבה על האדם, אך "מחלות הנגרמות עקב זמן (עונה) הינן שידול של ששת צ'י האוויר על ששת הצ'י שבתוך גוף האדם, כך שהם חולים בעצמם ולא כניסה של ששת הצ'י שבתוך האוויר אל תוך גוף האדם וגרימת מחלה". בכך לא רק שפֳּנג דְֶזה-אִי יוצא נגד הטענה שפתוגן חיצון, בעל אופי של אחד מששת הצ'י, פולש אל הגוף ומתפרץ באביב כמחלת חום, הוא בעצם יוצא נגד כל טיעון של מחלה הנגרמת על ידי פלישת פתוגן אל תוך הגוף. על פי הבנתו אין כל חדירה של צ'י פתוגני מהסביבה אל תוך הגוף ובעצם מחלה נגרמת כאשר צ'י הסביבה מעורר צ'י בעל איכות זהה (לחות, יובש, קור וכדומה) בתוך גוף האדם וגורם לו לצאת מאיזון וליצור חולי.

משמעות הדבר היא כי "כאשר יודעים שמדובר במחלה עצמית של ששת הצ'י בגוף האדם, אז יש החלטה מציאותית לאסטרטגית ריפוי". מכיוון ש"לטעון שששת הצ'י של האוויר נכנסים לגוף האדם וגורמים מחלה יגרום לבטח לכך שעקב סילוק וגירוש של ששת הצ'י של האויר נביא לכך שנרפא את האדם למוות מבלי לדעת, מכיוון שמתמקדים רק בצמחים ומרשמים מסלקי פתוגן חיצון שכולם מרשמים וצמחים הפוגעים באדם". במידה ואכן מדובר בפלישה של גורם מזיק חיצון עלינו לסלקו אל מחוץ לגוף ואופן טיפול כזה פוגע במשאבים של הגוף. כאשר אנו מודעים לכך שלא מדובר בחדירה של גורם מזיק אל תוך הגוף אלא הפרה של האיזון העדין של ששת הצ'י בגוף אנו בעצם יכולים להתמקד בהשבת האיזון ובכך לאפשר החלמה של הגוף.

בפרק על מחלות חום הוא מסביר את ההבדל בין פגיעת פתוגן קור ופגיעת פתוגן חום. על מחלת פגיעת קור אמר שהיא "מתחילה בצ'י פורה וצ'י מגן ומסתיימת באיברי דזאנג פו". מכיוון ש"ניקוז והפרשה מכונה פורה, ניקוז והפרשה הוא הצ'י של העץ והאש" על כן הצ'י הפורה (מזין) בעל אופי חמים כמו העץ והאש. מכיוון ש"קליטה ואיסוף מכונה מגן, קליטה ואיסוף הוא הצ'י של המתכת והמים", על כן הצ'י המגן בעל אופי קריר כמו המתכת והמים. מכיוון שכך "צ'י פורה חם וצ'י מגן קר, איבר פו חם ואיבר דזאנג קר. איבר פו חם ולכן יש עודף, כאשר איבר דזאנג קר ולכן יש חוסר" (כפי שנראה במחלות שאנג חאן עם ביטוי של חום באיברי מערכת יאנג וקור באיברי מערכת יין). בשונה ממחלת קור, מחלת חום "מתחילה בצ'י פורה וצ'י מגן ומסתיימת בצ'י ודם" ולכן במהלך מחלת חום "צ'י פורה, צ'י מגן, צ'י ודם כולם מציגים חום ואין קור, כולם חוסר ואין עודף".הביטוי של מחלת חום בכל אחת מארבע הרמות יהיה ביטוי של חום. כמו כן במחלות אלו יופיע ביטוי של חוסר נוזלים וצ'י מקורי ואילו החום שנהוג לפרשו בדרך כלל כעודף הוא בעצם סממן של אש השר שאינה נאצרת ולכן מתבטאת כחום.

בפרק זה הוא נכנס לעומק למשמעות של מחלות חום והמכניזם להתפתחותן "צ'י העץ נוטה יתר על המידה להפצה והפרשה פוגע בצ'י איסוף וכינוס של ריאות מתכת. צ'י המתכת הותקף ומאבד יכולתו לפקד על הורדה צלולה. צ'י המים הופרש ומאבד יכולת חתימה ואצירה. המים אינם אוצרים ולכן אש השר גורם לצרות עף ונוסק, המתכת אינה אוספת ולכן רוח עץ גורמת צרות הפרשה ותנועה". כתוצאה מכך בכל מחמם נוצר שינוי אחר "במחמם עליון נפגעים נוזלי הגוף וצ'י חום מלא ופקוק, במחמם תחתון אש השר מופרשת והצ'י המקורי חלול וריק. במחמם האמצעי צ'י המרכז מתמעט ומובס חסר יכולת הטבה במפגש (בין אש ומים במרכז)".

למרות זאת אופן הטיפול של פֳּנג דְֶזה-אִי במחלות חום נשאר על בסיס מרשמים שפותחו על ידי אנשי אסכולת מחלות החום, או לפחות על בסיס של מרשמים אלו. עוד על גישתו לצ'י מגן וצ'י מזין, איכותם (חום וקור) והקשר לאיברים אפשר לקרוא ברשומה קודמת על התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - צ'י מגן וצ'י מזין.

אינני טוען שהוא צודק ושאר הרופאים טועים, אך גם אינני אומר את ההפך. כל קורא ישפוט ויחליט בעצמו איזו דרך לבחור. כתבתי רשומה זו על מנת לאפשר לקוראים לראות שיש גישות רבות ושונות ברפואה הסינית ורצוי להכיר את הסיפור כולו ולא רק את חלקיו השונים על מנת לקבל תמונה שלמה של הרפואה הסינית.

למי שרוצה להמשיך לחקור וללמוד על כתבים עתיקים ופרשנויות על פורמולות קלאסיות, מוזמן להצטרף לכיתה שנפתחה במרכז ההדרכה של סינית בקהילה שבחיפה. בכיתה נתרגם, נקרא ונדון בכתבים השונים ברפואה הסינית בהנחייתי. מוזמנים ליצור קשר בעמוד קורסים והרצאות.
                                                                                                                                                 

                                                                                                                                               

הערות ומקורות
תרגום מסינית לעברית - ניצן אורן 

פֳּנג דְֶזה-אִי 彭子益 1871-1949

לימוד רפואי שיטתי של הגשמיות - 惟物论的系统医学