יום ראשון, 9 במרץ 2014

תיאוריות סותרות בבסיס הדיקור הסיני - חלק ב' - להבין את חמש הפאזות

העובדה המטרידה שקיימת סתירה בכיווני הזרימה של הערוצים יחד עם העדר הסבר מסבר את הדעת בנוגע לחיבור של חמש הפאזות לחמש נקודות השינוע (Wu Shu Xue 五输穴) הדירו שינה מעיני. כל מי שקורא את הקלאסיקות והכתבים הסינים רגיל להיתקל בסתירות, אך במקרה הזה הרגשתי שחייבת להימצא תשובה, אחרי הכל מדובר בגרעין של הרפואה הסינית. הרגשתי שאני חייב למצוא פיתרון לשתי התעלומות האלו, אבל מכיוון שהדיון המודרני בנושא זה חלקי ביותר היה ברור שלשם כך עלי לעיין שוב בפרשנויות לכתבים ולתור שם אחר תשובות. על מנת להצליח להבין את הקשר של חמש הפאזות לנקודות השינוע, אני חייב ללכת אף רחוק יותר וראשית למצוא ולהגדיר את המשמעות המדויקת של חמש הפאזות ואולי כך להבין טוב יותר את משמעותן. לכן בשלב זה בחקירה הפניתי את מלוא תשומת ליבי למשמעות חמש הפאזות בפילוסופיה הסינית.

המקורות של חמש הפאזות
האזכור הכתוב הקדום ביותר של חמש הפאזות הופיע בספר המסמכים (ספר ההיסטוריה) בפרק התוכנית הגדולה, שם מתוארות התכונות של כל אחת מהפאזות והטעמים הקשורים בהן. חמש הפאזות מוזכרות בסדר מעט שונה ממה שמוכר לנו כיום ומתואר כך - מים, אש, עץ, מתכת ואדמה. חמש הפאזות מוזכרות גם בפרקים שונים בספר קורות דזואו (פרשנויות של דזואו) שם מצויין שהפאזות שייכות לארץ לעומת ששת הצ׳י השייכים לשמיים. חוקרים משערים שרעיון חמש הפאזות ככל הנראה תיאר במקור חמישה חומרים בסיסיים ונפוצים ששימשו את הסינים. העץ והמתכת שימשו את האדם ככלי עבודה או חומרים לבניה, האש והמים שימשו לבישול ושתייה והאדמה שימשה כמקור לגידול המזון.

שלוש מאות שנים לאחר ספרים קבע הפילוסוף, דוֹנג ג׳וֹנג-שוּ (Dong Zhong Shu), את סדר הופעת חמש הפאזות לפי הסדר המוכר לנו כיום - עץ, אש, אדמה, מתכת ומים ואף ציין במפורש שהעץ הוא ראשית חמש הפאזות והמים הם הסוף. על כך הוסיף כי זהו סדר היצירה ההדדי של חמש הפאזות. לסדר היצירה הוסיף גם סדר ריסון ויצר את מה שמוכר לנו כיום כחוקי הריסון ויצירה הקיימים בין חמש הפאזות. כמו כן איחד בין תורת חמש הפאזות ותורת יין ויאנג, שהיו שתי תורות פילוסופיות (ולא רק תיאוריות) נפרדות בתקופתו. הוא קבע באופן חד משמעי שאיכות כל אחת מהפאזות היא של שינוי, שאופיו נגזר ומבוסס על תכונות מופשטות המיוחסות לכל אחד מחמשת החומרים הללו וכי אינן חומר פיזי. משלב זה חדלו חמש הפאזות לתאר חמישה חומרים והחלו לתאר שלבים שונים של תנועה המשתנה ללא הרף. דוֹנג ג׳וֹנג-שוּ חיבר את חמש הפאזות גם לעונות השנה ואיכויות לידה, גדילה, טיפוח, איסוף ואצירה. עבודתו קדמה לחיבור הקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב (Huang Di Nei Jing 黄帝内经) וקאנון 81 הקשיים של הקיסר הצהוב (Huang Di 81 Nan Jing 黄帝八十一难经) וככל הנראה היוותה את הבסיס לידע שקשור בחמש הפאזות שמופיע בקאנונים אלו. מכאן אנו יכולים להסיק שחמש הפאזות המתוארות בקאנונים הרפואיים אינן מתארות חמישה חומרים פיזים אלא תכונות תנועה ושינוי מופשטים כגון היפרשות העץ, עליית האש, התמרה של האדמה, כינוס של מתכת ואצירה של מים.

גם המידע שדליתי מספרי ההיסטוריה על מהות חמש הפאזות לא סיפק אותי. עדיין היה חסר משהו שקשה היה לי לשים עליו את האצבע. מעבר לכל ההסברים על מהות חמש הפאזות היה חסר לי הסבר מדוע נבחר דווקא שם זה ומה משמעותו. עם מנת לענות על כך היה עלי לבחון את המשמעות האטימולוגית של הסימניות הסיניות המרכיבות את השם, או יותר נכון, משמעות הסימנייה Xing 行 שמרכיבה את המושג Wu Xing.

משמעות הסימניות
מבחינה אטימולוגית משמעות הסימניה Xing 行 מתחלקת לשתי פרשנויות, האחת טוענת שמדובר בציור של צומת דרכים, הצטלבות,  שבאה להביע את הרעיון שמדובר בנקודת מעבר לתנועה ממקום אחד לאחר. הפרשנות השנייה היא שמדובר בשילוב של שני ציורים שמשמעותם צעד או ציור שמשמעותו צעד וציור שמשמעותו עצירה של צעד. בשני המקרים הסימניה מביעה את המשמעות תנועה. אם בוחנים את השימוש בסימניה בהקשריה השונים אפשר לראות שהיא משמשת לרב לבטא רעיונות כגון תנועה, שלב, פאזה, תהליך או גורם. הצירוף של סימניה זו עם הסימניה של הספרה 5 נותן לנו את המשמעות חמש תנועות, חמש פאזות, חמישה שלבים, חמישה תהליכים ויש אף שמתרגמים לחמישה מעברים. למרות כל אפשרויות התרגום שהצגתי כאן, עדיין יש שמתעקשים לתרגם את המושג כחמישה אלמנטים או חמישה יסודות.

כאשר הרפואה הסינית הגיעה למערב היה צורך לתרגם מושגים סינים לשפות מערביות. כאשר אותם חלוצים שתרגמו את הרעיונות הסינים לאנגלית, חיפשו תרגום למושג Wu Xing, הם לא בחנו את אטימולוגית  הסימניות לעומק, אלא התבססו בתרגום ופרשנות על מושגים מערביים שנראו להם דומים. במקרה של חמש הפאזות בחרו הושפעו מתיאוריית ארבעת האלמנטים שהיתה קיימת במערב, על לכן בחרו לתרגם את המילה Xing כאלמנט. המשמעות  העברית למילה הלועזית אלמנט היא יסוד, שמשמעותו חומר בסיסי שאינו משתנה. בעידן הקדום סברו היוונים שהבריאה כולה מורכבת מארבעה יסודות בשילובים ומינונים שונים.

מעשית, ההבדל בין יסוד ופאזה הוא כמו ההבדל בין שמיים וארץ מכיוון שיסוד הוא דבר מה שאינו משתנה ואילו פאזה היא שלב מסוים בתהליך של שינוי. כתוצאה מהתרגום הקלוקל הזה השתרש המושג השגוי ברפואה הסינית במערב. למרות שהמושג חמשת האלמנטים כבר נטוע עמוק ברפואה הסינית במערב, במידה ונשאל סינולוגים לתרגום המדויק, הם ככל הנראה יבחרו בעברית במילים חמש פאזות או חמש תנועות ובאנגלית במילים Five agents או Five Phases. למרות שבשלב הראשוני נחשבו חמש הפאזות בסין כחמישה חומרים, עדין היה קיים שוני בין רעיון זה ורעיון ארבעת האלמנטים שהיה קיים במערב. היוונים סברו שכל העולם מורכב משילוב של ארבעת האלמנטים במינונים שונים לעומת זאת הסינים מעולם לא טענו שחמשת החומרים הרכיבו את כל הדברים בין השמיים והארץ על אחת כמה וכמה כשילוב של חומרים.

כנראה שחלק מהקוראים שואל את עצמו מדוע אני חושב שרצוי להקפיד על שימוש במילה פאזה, אחרי הכל במידה וכולנו יודעים מה משמעות חמש הפאזות אז לא באמת משנה איך מכנים אותן. בעיקרון יש צדק בדברים אלו, אך אחד הדברים ששמתי לב אליהם הוא שכאשר אנשים רוצים להתפלסף או להעמיק בנושא זה במערב, הם מתעמקים במשמעות התרגום אלמנט (יסוד) וכתוצאה מכך מפרשים את כל הנושא לא נכון. אם מדובר בחמישה אלמנטים אז כאשר אנו מדברים על עץ אנו מתכוונים לקרש עץ (wood) במקום לאופי הצמיחה של העץ החי (Tree) המתואר על ידי רעיון הפאזות. הקפדה על שימוש במונחים נכונים מסייעת לנו להבין אותם טוב יותר. לכן לדעתי יש חשיבות רבה לבחירה במילה המדויקת, על אחת כמה וכמה כאשר אנו מעוניינים לתרגם את הרעיון המקורי לו התכוונו הסינים.

ציינתי למעלה שניתן בין היתר לתרגם את Wu Xing כחמש תנועות, אז מדוע אני בוחר לתרגם מושג זה דווקא כחמש פאזות? הסיבה שמצאתי לנכון להשתמש בחמש פאזות ולא בחמש תנועות, נובעת מכך שקיים מונח נוסף בסינית שאפשר לתרגמו גם כן כחמש תנועות וכתוצאה מכך נוצר הצורך לבדל ביניהם ולקבוע תרגום שייחד ויפריד אותם. מונח זה נקרא Wu Yun 五運 אשר מבוסס על חמש הפאזות אך בעל משמעות שונה.

משמעות המילה Yun 運 שבשם Wu Yun היא תנועה ונַיָּדוּת. כאשר בוחנים את האטימולוגיה של הסימניה אנו רואים שלמעלה מופיע שילוב של תרשימי מרכבה ומדים, שיחד מייצגים את המרכבה ששימשה אישיות צבאית במדים. תחתם נמצא המרכיב Xing פאזה/תנועה בשילוב עם כף רגל שמסמלת עצירה או דריכה ויחד מתארים התקדמות ועצירה לסירוגין או התקדמות בריצה. כאשר מחברים את כל מרכיבי הסימניה אנו מקבלים תאור של כח צבאי יחסית גדול הכולל מרכבות מלחמה, שמתקדם אל עבר יעד כלשהו כשמדי פעם הוא חונה בנתיבו על מנת לנוח. ובסיכומו של דבר מבטאת הסימניה את הרעיון נַיָּדוּת. בהמשך הורחבה המשמעות של הסימניה וכללה תיאור התקדמות לאורך נתיב ולכן מכילה בתוכה גם את הזמן הלוקח לעבור לאורכו של הנתיב.

הבדלים בין חמש הפאזות וחמש התנועות
על פניו מתקבל הרושם שחמש הפאזות וחמש התנועות בעלות משמעות מאד דומה, למרות זאת כל אחד מהמושגים משמש לתאר רעיון שונה. הסינים ראו בחמש הפאזות כוחות קוסמיים המשפיעים על הבריאה כולה, בין אם זה רבבות הדברים על הארץ שתחת השמיים (Wan Wu) או השמיים עצמם. מכיוון שקיים הבדל של יין-יאנג בין שמיים וארץ, על כן השפעת כוחות קוסמיים אלו באה לידי ביטוי באופן שונה.

הארץ הינה יינית ובעלת צורה פיזית (You Xing) וכאשר חמשת הכוחות הקוסמיים משפיעים עליה, רבבות הדברים מקבלים איכויות שונות. חמשת איברי הדזאנג הושפעו מכוחות שונים ולכן לכל אחד מהם איכות שונה אשר אינה משתנה במשך הזמן. צמחים שונים מושפעים מכוחות שונים ולכן לכל אחד מהם איכות פאזה שונה. השמיים הינם יאנגיים וחסרי צורה (Wu Xing), הם הכסות העצומה שעוטפת ונראית מהארץ. המושג שמיים בסינית כולל תחתיו גם את מאורות השמיים ומחזור תנועתם ולכן כולל תחתיו גם את הזמן. כאשר חמשת הכוחות הקוסמיים משפיעים על השמיים אנו מקבלים את עונות השנה וששת הצ׳י של השמיים נוצרים. ששת הצ׳י משתנים ומתחלפים יחד עם הזמן ועונות השנה. על מנת לבדל את השפעת חמש הפאזות על הארץ ועל השמיים, השינויים המתחוללים בשמיים זכו לשם חמש התנועות ואילו אלו שעל פני הארץ נשארו תחת השם חמש הפאזות. מכיוון שחמש התנועות הן ביטוי של חמש הפאזות בשילוב עם זמן היה צורך לשלב את הפאזות עם דרך לציון זמן, כאן נכנס החיבור בין עשרת גזעיי השמיים וחמש הפאזות.

החיבור של הגזעים והענפים לפאזות ותנועות
עשרת הגזעים קדמו לחמש הפאזות בלמעלה מאלף שנים והופיעו כבר בתקופת שושלת שיה (夏 Xia 2100BC-1600BC). בלשנים מצאו הוכחה לקיומם בשמות אישים שתועדו בתקופה זו ומכילים בתוכם את אחד מעשרת הגזעים, למשל שמו של אחד המלכים, קונג ג'יה (孔甲) המכיל את הגזע הראשון - ג׳יה. למרות שחוקרים סינים מהתקופה הקדומה הסבירו בדיעבד את המשמעות האטימולוגית של סימניות עשרת הגזעים כתהליך נביטה, גדילה וקמילה של צמח, חוקרים בני זמננו טוענים שככל הנראה העשרה שימשו במקור דווקא לציון איברים בגוף האדם. על פי חוקרים אלו ייצגו עשרת הגזעים, לפי סדר עולה את האיברים ראש, צוואר, כתפיים, לב, צלעות, בטן, מפשעה, ירך, שוק וכף רגל. בשלב מאוחר יותר החלו להשתמש בגזעים לציון תאריכים אך טרם כינו אותם בשם עשרת הגזעים השמימי.

תריסר הענפים שימשו במקור לציון תריסר חודשי השנה. בתקופת שושלת שאנג (商 Shang 1600BC-1046BC) החל להופיע שילוב של הגזעים והענפים לשם ציון ימים ומאוחר יותר אף לשם ציון שנים במחזור של 60 שנה. מכיוון שקיימת ניגודיות של שמיים וארץ ביחסים בין הגזעים והענפים, הקבילו אותם לחלקיו מנוגדים של העץ ונתנו להם את השמות, עשרת הגזעים השמימיים ותריסר הענפים הארציים. החיבור בין עשרת הגזעים ויין-יאנג היה יחסית מאוחר, מכיוון שתיאוריית יין ויאנג התפתחה רק בסוף שושלת שאנג ותחילת שושלת ג'ואו (1050 לפני הספירה), על אחת כמה וכמה החיבור לחמש הפאזות שהאזכור הקדום ביותר שלהם הופיע רק חמש מאות שנים לאחר מכן באמצע שושלת ג'ואו (周 Zhou 1045BC-256BC).

כאשר הוצמדו עשרת הגזעים לחמש הפאזות, הם חולקו לחמישה צמדים של שני גזעים על כל פאזה לפי יחסי יצירה של הפאזות ועל פי סדר גדילה והתמעטות של עץ, אש, אדמה, מתכת ומים. כל צמד גזעים בפאזה חולק ליין ויאנג כאשר הגזע הזוגי הוא יין והגזע האי-זוגי הוא יאנג. לדוגמא, גזעים ראשון ושני הוצמדו לפאזת העץ, כאשר הגזע הראשון הוא עץ יאנג והגזע השני הוא עץ יין.

הספר המתאר את קורות תקופת האביב והסתיו, הטל הפורה של האביב והסתיו שמיוחס לדוֹנג ג׳וֹנג-שוּ, הציג חיבור בין חמש הפאזות ועונות השנה היווצרות חמש עונות שונות המבוססות על סדר היצירה של הפאזות. לעומת זאת, החיבור בין הגזעים והענפים לעונות השנה, לאיברים ולשש המערכות הופיע באותה תקופה בערך, בפרקים שונים של הקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב וקאנון 81 הקשיים של הקיסר הצהוב, שנכתבו במהלך חאן המערבית (西汉 Xi Han 206BC-9AD). למשל בפרק 22 בשאלה הפשוטה מופיע חיבור בין צמדי גזעים, עונות וחמשת הדזאנג ובציר השמימי בפרק 41 מופיע חיבור בין ענפים וערוצים.

התהוות תורת חמש התנועות וששת הצ'י
התיאוריה של תורת התנועות והצ׳י התגבשה ככל הנראה רק בסוף תקופת שושלת חאן-המזרחית (25-220 לספירה 东汉 Dong Han) והתבסס על שיטות חיזוי עתידות. למרות שבתקופה זו כבר נוצר חיבור בין עשרת הגזעים, חמש הפאזות ועונות השנה רק בסביבות שנת 85 לספירה החלו להשתמש בגזעים וענפים כדרך לחישוב זמנים ושנים על מנת שניתן יהיה לחזות שינויים בחמש התנועות וששת הצ'י בשנים הבאות. הכתבים העיקריים והקדומים ביותר שנמצאים בידינו היום ומפרטים את תורת התנועות והצ'י הם שבעה פרקים מהשאלה הפשוטה שבקאנון הפנימי שהוספו אליו על ידי הרופא הקיסרי וָואנג בִּינג בתקופת שושלת טאנג (唐 Tang 618-906).

מעמדה והשפעתה של תורת התנועות והצ'י בחוגי הרפואה הסינית החלו משתנים מאמצע שושלת סונג הצפונית (北宋 Bei Song 960-1127). בסוף שושלת זו קיבלה התורה חיזוק נוסף לפופולאריות שלה כאשר הוכנס תוכן רב הקשור בה לספר תיעוד מקיף של תועלת החכמים (圣济总录1117), כולל תרשימים של התנועות והצ'י בשישים שנה, תנועה ראשית ותנועה אורחת, ניהול שמיים ובנביעה וכדומה. כתוצאה מכך המליץ הממשל על יידוע הציבור בשינויים בתנועות והצ'י במשך השנה על מנת לסייע למנוע התפרצות מחלות כך שתורה זו הפכה לפופולארית גם מחוץ לחוגים רפואיים. מעבר להמלצות הממשל להכרת תורה זו, גם הרופאים החלו לחקור ולקדם אותה, למשל עבודתו של לִיוּ וֵון-שׁוּ (Liu Wen-Shu 刘温舒) בשנת 1099, שחיבר שלוש מגילות העוסקות ב-31 שאלות שונות בתחום וסיפק עליהן הסברים ופרשנות ובכך תרם רבות לדורות הבאים כאשר באו לחקור נושא זה ולקידומו.

אפשר לראות תורת התנועות והצ׳י התפתחה לאורך מאות שנים. מהחיבור הראשוני של הפאזות לגזעים בצורה יצירה ומאוחר יותר אף דרך לוח השנה שהשתמש בגזעים וענפים לתיארוך זמן ועד שהחיבור הזה קיבל את השם החדש, חמש התנועות וששת הצ׳י. מעבר מתורה הדנה בעיקר במרחב לתורה המאחדת בין זמן ומרחב.

בחלק הבא אסקור ואנתח את הפרקים הדנים בחמש נקודות השינוע וחמש הפאזות בקאנון הקשיים.

קישורים לכל חלקי סידרת הרשומות תיאוריות סותרות בבסיס הדיקור הסיני
חלק א' - לזהות את הבעיה
חלק ב' - להבין את חמש הפאזות
חלק ג' - פאזות ונקודות שינוע בקלאסיקות
חלק ד' - ניקוז ומילוי ביחסי אם ובן
חלק ה' - חמש הפאזות שבתוך הפאזות
חלק ו' - מערכת אחת בלבד של זרימת צ'י
חלק ז' - שתי מערכות בו זמנית
                                                                                                                                           

הערות
ספר המסמכים - ספר ההיסטוריה - Shang Shu 尚书
קורות דזואו - פרשנויות דזואו - Zuo Chuan 左传
דונג ג'ונג-שו - Dong ZhongShu 董仲舒

מקור על הגזעים והענפים והיסטוריה, 2

תגובה 1:

  1. ניצן, תודה רבה על החקירה היסודית וההסברים המעמיקים. תענוג ללמוד ממך
    שי

    השבמחק