יום שישי, 6 במרץ 2015

תזונת אביב סינית לניקוי רעלים מהכבד

אם אתם גרים בישראל ומתעניינים בתזונה בריאה או רפואה סינית, בטח כבר יצא לכם לשמוע על וריאציות תזונה שונות, ממשקאות של תערובות עלים ירוקים ועד נבטי מאש, שנועדו לנקות את הכבד מכל הרעלים שהוא מסנן בגוף, על פי עקרונות הרפואה הסינית.

מצטער לאכזב אבל מעשית, אין דבר כזה ברפואה הסינית. בכל שנה בסביבות סוף עונת האביב הסיני אני נתקל במאמרים כאלו על תזונה סינית אביבית לניקוי רעלים ומהכבד, ובכל שנה אני מעורר את זעמם של אותם מטפלים שמאמינים שיש טיפול כזה ברפואה הסינית. אז בשביל לחסוך לעצמי לחזור על דברי בכל שנה ושנה ועל מנת להימנע מדיונים שטוחנים מים, חשבתי שאולי כדאי להעלות את הנקודות העיקריות מדיונים אלו ולדון בהן. אם אצטרך לסכם בקצרה את הסיבות העיקריות לכך שהקונספט הזה שגוי אז אסכם זאת בכך שהאביב אינו האביב הסיני, הכבד אינו הכבד הסיני והרעלים אינם רעילות סינית. 

אביב הגיע פסח בא
אז זהו שלא. אבל לפני שאני מסביר מדוע לא, כדאי ראשית להבין שהאביב הסיני והאביב עליו מדברים החזאים בטלוויזיה, הם לא אותו האביב. האביב עליו הסינים מדברים, מבוסס על חלוקה האסטרונומית המסורתית לארבע עונות. על פי חלוקה זו, מועד שיווי האביב (יום ולילה באותו האורך) הוא אמצע האביב, מועד שיווי הסתיו הוא אמצע הסתיו, מועד היפוך הקיץ הוא אמצע הקיץ ומועד היפוך החורף הוא אמצע החורף. חלוקה זו מבוססת על כמות שעות האור לאור השנה כך שבקיץ אנו נחשפים לכמות המרבית של שעות אור ואילו בחורף לכמות המעטה ביותר. לעומת זאת האביב עליו מדברים החזאים הוא אביב שמבוסס על מזג אויר אשר מתחמם או מתקרר בפיגור אחרי שינויים בכמות הקרינה כתוצאה משינויי טמ"פ של כדור הארץ. לעיתים קרובות, כאשר החזאים מדברים על אביב, הם גם מתבססים על חלוקה אסטרונומית לארבע עונות, אך על פי חלוקה זו, עונת האביב מתחילה בשיווי האביב, עונת הקיץ מתחילה בהיפוך הקיץ, עונת הסתיו מתחילה בשיווי הסתיו ועונת החורף מתחילה בהיפוך החורף. כתוצאה מכך יוצא שהאביב עליו מדברים בישראל, מתחיל כחודש או חודש וחצי לאחר האביב הסיני ולכן בין שתי חלוקות אלו יש חפיפה של חודש וחצי בלבד ולא של שלושה חודשים, כפי שאפשר לראות בתרשים משמאל וברשומה בקישור הזה.

חג פסח יוצא בין סוף מרץ לסוף אפריל, אבל האביב הסיני מתחיל בתחילת פברואר ומסתיים בתחילת מאי. אם כך יוצא שפסח מגיע קצת אחרי שיא האביב במועד שיווי האביב (21 למרץ) ולקראת סוף האביב הסיני. אם כך, במידה ואנחנו בוחרים להתייחס לעונת האביב כפי שהסינים חילקו אותה, יותר מדויק יהיה לומר ״אביב הגיע, ראש השנה לאילנות בא״ או ״שיא האביב כבר עבר והנה פסח סוף סוף הגיע״. כאשר אומרים "אביב הגיע פסח בא" מדברים בעצם על אביב על פי החלוקה האסטרונומית (ולא המסורתית כמו הסינים) ולכן האביב הוא לא אותו אביב.

כבד אווז בריבת צ'י ובצלים
כאשר הרפואה הסינית המתועדת הייתה עוד בחיתוליה, הסינים הכירו קיומם של איברים בשר ודם בתוך הגוף וכינו אותם בשמות שונים. מתישהו לפני כ-2000 שנה נוצר חיבור בין תיאורית הערוצים (דיקור) ותיאורית האיברים ומסלולי הערוצים שעד כה הגיעו לאזורים שונים בגוף תוארו כמתחברים לאיברים הפנימיים. ההכרות של הסינים עם הפיזיולוגיה של האיברים הפנימיים הייתה שטחית בלבד ועיקר התפתחות התיאוריה התבסס על תורת חמש הפאזות שהחלה להשפיע על הרפואה הסינית. תורת הפאזות קבעה שלכל איבר יש תכונות שמתאימות לפאזה אליה הוא משויך גם אם פיזיולוגית אין בין האיבר והפעולה כל קשר הגיוני. כתוצאה מכך, כאשר נכנסה הרפואה המודרנית לסין בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, נאלצו הרופאים הסינים להסביר את הסתירה בין תפקוד פיזיולוגי של איברים בשר ודם ותפקודים סינים ששויכו לכל איבר על סמך שיוכו לפאזות, ובסופו של דבר בחרו להסביר שמדובר בשני דברים שונים (כפי שפירטתי ברשומה בקישור הזה).

אפשר לבוא ולטעון שלחלק מהאיברים הסינים יש תפקוד פיזיולוגי זהה לאיברים הפיזיולוגים, ובמידת מה זה יהיה נכון. אחרי הכל המעיים אכן מעכלים מזון, שלפוחית השתן מפרישה שתן, הלב דוחף דם בעורקים והריאות מכניסות אויר לתוכן ומפיקות חמצן (צ'י). מצד שני, ישנם תפקודים רבים שכלל אין בינם ובין האיברים הפיזיולוגים כל קשר, למשל קשר של מחשבה ולב, תמצית וכליות, פתיחת חסימות וכבד, יצירת דם וטחול. כמו כן, תפקודים פיזיולוגים של איברים בשר ודם אינם מקבילים לתפקודי האיברים הסינים. אז אפשר לטעון שהנה, הערוצים מתחברים לאיברים הפיזיולוגים ולכן בטוח הסינים רואים באיברים הפיזיולוגים כאיברים הסינים. אבל זאת טעות נפוצה וכאשר אנחנו בוחנים את מיקום הכבד והטחול בגוף, אפשר לראות שלמרות שאיברים אלו ממוקמים בצד אחד של הגוף, הערוצים שלהם סימטריים ועוברים בשני צידי הגוף. כיצד ערוץ הכבד שעובר בצד שמאל, מגיע לכבד שנמצא בצד ימין ומדוע הכתבים לא מסבירים שערוץ זה נפרש אחרת מהערוץ הימני? אותו הדבר מבחינת הטחול שנמצא בצד שמאל. הסיבה לכך היא שלמרות שעד המאה העשרים חשבו הסינים שהאיברים הפיזיים זהים לאיברים מהרפואה הסינית, מעשית האיברים ברפואה הסינית כבר מזמן לא ייצגו את האיברים בשר ודם ותפקודיהם כלל לא היו קשורים באיברים אלו.

הרעלת חום
ברפואה הסינית קיים מושג "רעילות" בהקשר לפתולוגיה מזיקה. רעילות זו מתוארת כשלב מתקדם של פתוגן חום או אש שגורם לנזק חמור לרקמות הגוף ומרקיב אותן. כאשר החום הרעיל מרקיב את הדם הוא יוצר מוגלה וכאשר הוא מרקיב את הבשר הוא יוצר פצעים. גם בחינה של איכות הצמחים שמתוארים כמנטרלי רעילות מראה בבירור שמדובר בצמחים קרים או קרירים שמטפלים בסממנים של חום, אש ופצעים בגוף.

לעומת זאת, הרעילות שמצטברת בכבד כתוצאה מסינון של תרופות ורעלים במזון אינה מקבילה לחום רעיל בראיה סינית. אם הרעל אינו אותו הרעל, אז אין כל קשר בין ניקוי רעלים מהכבד ורעילות ברפואה סינית.

חמוץ או חריף?
למרות שכולנו מכירים את שיוך הטעם החמוץ לכבד, רובנו כלל לא מודעים לעובדה שמדובר ברק בחצי אמת. הטעם החמוץ משויך כבר אלפיים שנה לפאזת העץ, אליה גם משויך הכבד. בכתבים נאמר שהטעם החמוץ נכנס אל הכבד, אבל מה זה בדיוק אומר? האם הוא רק מוליך לשם את תמצית המזון? או שאולי הוא משפיע על תפקוד הכבד? הכבד משויך לפאזת העץ שתכונותיה הן פרישה והתמתחות לכל עבר ולכיוון מעלה. מכיוון שכך, לכבד יש תכונות שמיוחסות לעץ וביכולתו להיפרש ולהימתח ולוודא שדרכי הזרימה של הצ'י בגוף, יישארו פתוחות (הוא לא מפיץ צ'י, זה התפקיד של הריאות).

שמתם לב לפרצופים שילדים עושים כאשר הם טועמים לראשונה טעם חמוץ? אם לא, אז קראו לבן משפחה תמים ותנו לו לטעום לימון בעיניים עצומות (התגובה על אחריותכם בלבד) או בצעו חיפוש על כך בגוגל. כפי שאפשר לראות מהתמונה בצד שמאל, כל הפרצוף מתכווץ. מניסיון אפשר לומר שיש גם תחושת כיווץ בפה ובבלוטות הרוק. אז הטעם החמוץ יוצר כיווץ אבל איכות התנועה שמיוחסת לכבד-עץ היא דווקא היפרשות והתמתחות, איך זה יכול להיות? לפני כ-2000 שנה רווחה גישה נוספת לסיווג הטעמים לחמש הפאזות ושיוכם לאיברים (על כך פירטתי ברשומה הזאת) בה הטעם החריף היה משויך לכבד-עץ. כאשר אנחנו חושבים על זה, זה דווקא נשמע די הגיוני, הרי הטעם החריף יוצר תנועה ופיזור ולכן ברפואה הסינית משמש לפיזור של נוזלים במקרים של יובש עקב חוסר הפצה של נוזלים או במקרים שצריך להפיץ את הנוזלים אל החיצון על מנת ליצור הזעה ולמגר פתוגן שהתנחל שם (למשל ענפיפי קינמון או ג'ינגר). לעומת זאת , הטעם החמוץ היה משויך לפאזת המתכת שאיכות תנועתה הוא כיווץ והורדה.

למעשה, כל הטעמים משפיעים על כל האיברים. הטעם החריף מסייע לתפקוד כבד-עץ בהפצה והפרשה ופתיחה של דרכי זרימת הצ'י ואילו הטעם החמוץ מסייע לכבד באיסוף וכינוס של דם ואצירתו בכבד. בסיכומו של דבר, למרות שהכבד משויך לעץ, מעשית קיים בו ביטוי של פאזות נוספות ולעיתים מנוגדות. מכיוון שבעונת האביב יש ביטוי חזק של פאזת העץ, תפקוד הכבד יחסית שופע ויש לוודא שהכבד אכן מתפקד בהרמוניה עם העונה שלו.

כולנו אינדיבידואלים, חוץ ממני
אז הבנו שהכבד משויך לפאזת העץ ממש כמו עונת האביב ושבתקופת האביב תפקוד הכבד שופע ומושפע משינויים בטבע. כמו כן הבהרנו שיש שני טעמים עיקריים שמשפיעים על תפקוד הכבד. אנחנו גם יודעים שאנשים שונים יכולים לסבול מחוסר איזון בתפקוד הכבד, כך שחלק סובלים מתפקוד יתר של הכבד בהפצה והפרשה ואילו אחרים סובלים מדיכוי של תפקוד ההפצה וההפרשה של הכבד. כתוצאה מכך, בתקופת האביב, יכול להיות מצב שהמטופל נוטה להפצה מוגזמת או דווקא לדיכוי של ההפצה בגוף ובכל אחד מהמקרים הללו עלינו לבחור צמחים בעלי טעם שונה, החמוץ להגביל את הפצת היתר והחריף לעודד שחרור של דיכוי ההפצה בכבד. מכיוון שכולנו אינדיבידואלים שונים האחד מהשני (וכולנו גם מסכימים פה אחד שאנחנו אינדיבידואלים), אז לא ניתן לקבוע טיפול תזונתי אחד ויחיד שיתאים לכולנו ועלינו לבחון כל מקרה לגופו ולהתאים לו את התזונה האידאלית להשבת האיזון. לכן, למרות שבראיה סינית יש מקום לאופי מסוים של מזון בכל עונה, כפי שפירטתי ברשומה על תזונה באביב, עדיין חשוב להתייחס לכל אדם בפני עצמו ולוודא שהתזונה אכן מתאימה לו או לבצע בה התאמות.

אקורד סיום

אחד הדברים שלמדתי בשנים האחרונות בנוגע לדיונים בנושאים כאלה הוא שקשה מאד לשנות הרגלים שהשתרשו והתקבעו היטב אצל רובנו. דוגמא טובה לכך אני מוצא בעובדה שבכך שנה בסביבות האביב אני שב וחוזר לדיון המעגלי בנוגע לתזונה אביב סינית וסילוק רעילות מהכבד. לא אחת מתקבלת התחושה שמדובר במאבק שנועד לכישלון כנגד תחנות רוח. בסופו של דבר, הסינים לא מבצעים סילוק של רעלים מהכבד בתקופת האביב מכיוון שלא הכירו את הרעלים שמצטברים בכבד, כל שכן כבד בשר ודם. אינני יודע מה מקורות שיטות סילוק הרעלים מהכבד, יש שטוענים שקיים טיפול כזה ברפואה סינית ויש שטוענים שהוא מגיע משיטות טיהור גוף פרוטסטנטיות מהמאה ה-19, מה שבטוח זה שהמקור אינו רפואה סינית.










לרכישת הספרים שלי ברפואה סינית לחצו כאן

8 תגובות: