דיון על פגיעת קור/פתוגן (שאנג חאן לון Shang Han Lun) הוא ללא עוררין אחד הכתבים החשובים ביותר ברפואה הסינית. לא בכדי הוא נכלל תחת ארבע הקלאסיקות הגדולות והכתב הקליני החשוב מכל. רבות מהפורמולות שמתוארות בכתב זה משמשות אותנו גם כיום. בסין הוא משמש להכשרת רופאים כבר כ-1800 שנים אך במערב מעטים בלבד לומדים אותו. מכיוון שמספר המורים שלמדו את הכתב יחסית מועט, כל שנותר לנו הוא לנסות וללמוד אותו לבד. אבל כל מי שאי פעם חשב לעצמו שיוכל לפתוח את הספר ופשוט להתחיל לקרוא וללמוד נוכח לגלות שזה ספר שממש קשה ללמידה עצמית. יש לכך כמה סיבות:
- משפטי המקור כתובים בשפה מאד לקונית והינם פירוט סממנים גופניים, דופק, תחושות של המטופל, שם של מחלה, טיפול שגוי, סיבוך של המחלה, פרוגנוזה ופורמולה ולרב כלל אינם מכילים הסבר משמעות. במקרים בהם מופיע הסבר, הוא כמעט אניגמטי וקשה להבנה או ניתן להבנה באופנים שונים. לא רק שקשה מאד להבין מה התיאוריה שעומדת מאחורי הכתב כולו, קשה מאד להבין את הקשר בין כל המשפטים.
- במקרים רבים הכותב מחסיר מידע שבעיניו כנראה מצופה מכל קלינאי להניח את קיומו ומתמקד בעיקר בסממנים ייחודיים ובכך מצפה מהקורא להשלים בעצמו מידע חסר. לעיתים המידע הזה קיים במשפט אחר שמתאר סינדרום דומה אבל גורם התפתחות המחלה והפורמולה שונים.
- למרות שכיום המשפטים ממוספרים לפי סדר עולה, מעשית לא מדובר בתיאור ליניארי בו כל משפט ממשיך את קודמו אלא בסידור שעד היום אין הסכמה עם ההיגיון שבו. הסיבה לכך היא שלא מדובר בתיאור של התפתחות שמוגבלת בקו אחד אלא בהתפתחות של מחלה לכיוונים שונים עם אפשרות נסיגה והחלמה או הסתבכות והשתנות ולמעשה יותר הגיוני לסדר את המשפטים על גבי ובתוך כדור כך שאין נקודת התחלה ואין נקודת סוף ומכל נקודה אפשר להגיע לנקודה אחרת.
- מכיוון שאין סדר חד משמעי וליניארי, אפשר למצוא משפטים שונים בפרקים שונים, אך בעלי סממנים דומים ופורמולות שונות או אותה הפורמולה אך עם סממנים שונים לחלוטין. כמו כן יש משפטים שמשווים בין פורמולות שונות או מתארים את אותו הטיפול השגוי אבל הסיבוך שונה וללא הכרת כל המשפטים ומשמעותם קשה למצוא את ההקשר. אבל זה מלכוד 22 כי בשביל להכיר את כל המשפטים ומשמעותם, צריך להכיר את ההקשר.
- בין משפטים שמרוחקים מבחינת מספור (1-400) יש דמיון רב מבחינת סימפטומים אך קשה לזכור היכן נתקלנו במשפט דומה ורק קריאה חוזרת ונשנית של כל המשפטים או שינון שלהם מאפשרים לבצע את ההקשר.
- רופאים שונים פירשו את המשפטים באופן שונה, לעיתים כמעט הפוך ונוצר הצורך לבחור הסבר אחד על פני אחרים מכיוון שרב הספרים המודרנים בוחרים בפינצטה רק את הפרשנויות שמתאימות לדעת המחבר, כך שהמבט הרחב של הפרשנים השונים על הכתב כולו, אובד לחלוטין. במקום זאת מקבלים אנקדוטות נחמדות מזרמים שונים.
- הקושי להכיל את כל המידע שעולה מהכתב ולהצליח לראות את התמונה הגדולה שעולה ממנו. כאשר מחברים את כל המשפטים יחד אפשר להבין שהם משרטטים כדור עגול ולא קו ליניארי וההבנה של הפיזיולוגיה של הגוף הופכת שלמה יותר. אבל בשביל זה צריך לקרוא לא רק את המשפטים עצמם אלא גם את הפרשנויות עליהם כך שצריך לקלוט מסה מאד גדולה של מידע ולהצליח להכילו.
בסופו של דבר, ללא רקע מוקדם הלימוד הופך מתסכל וקל מאד להרים ידיים ולוותר על לימוד הקלאסיקה הזאת. למזלי הרב, את הקלאסיקה פגשתי לראשונה בקורס שאנג חאן לון בשנה השלישית לתואר. לא רק שהמורה שלימד אותנו את הקורס (张国俊 Zhang Guo Jun) היה קלינאי וותיק שעסק בעיקר בתחום זה, הוא גם היה חוקר מיומן של הכתב והכיר את כל משפטיו בע"פ כך שיכל לקשר כל משפט למשפט דומה או בעל הקשר דומה וכך הצליח לחבר את המידע בצורה ברורה ושלמה. מכיוון שכך, בחרתי לכתוב את הספר והקורס שלי על בסיס החומר שלמדתי בקורס שלו. אבל לא הסתפקתי בכך ובנוסף, במהלך ניתוח של כל משפט ומשפט השוויתי בין 4 פרשנים מהמאות הקודמות ועוד 4-6 פרשנים מודרניים שכבר עשו כברת דרך בחקירת הכתבים ועמדו על כתפי ענקים שקדמו להם. כך יצא שפעמים רבות, פרשן אחד השלים חוסרים של פרשן אחר והחיבור בין המשפטים השונים, כמו גם השוואה בין כמה שיותר משפטים והקשרים הניבו הסבר שלם יותר. מכיוון שיש הרבה פרשנויות לספר, בחרתי להתמקד רק בשתיים העיקריות, המינימליסטית שמסבירה את המשפטים בפשטות ואסכולת התנועות והצ'י שמקבילה את הכל לששת הצ'י של הגוף ואבדה בסין לאחר הפלת קיסרות צ'ינג ב-1911.
לעניות דעתי הדרך הכי טובה להיכנס בשער הלימוד של דיון על פגיעת פתוגן, היא תחת הנחייה של אדם שכבר למד את הספר, כך אני למדתי אותו וזאת הסיבה שאני מצליח להמשיך ולחקור אותו בעצמי. אחרי לימוד ראשוני שמסייע ללעוס ולעכל את המידע ואף לגבש אותו לרעיון נהיר ונח הרבה יותר קל לקחת את הספר וללמוד אותו לבד. כיום אפשר למצוא כבר לפחות תרגום או שניים של הספר לאנגלית באיכות טובה ובתקווה בעוד מספר שנים יהיה זמין גם תרגום איכותי לעברית כך שכל אחד יוכל להמשיך ולהעמיק בנושא בכוחות עצמו.
ארבע הקלאסיקות:
- הקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב 黄帝内经 Huang Di Nei Jing
- קאנון צמחי המרפא של החקלאי השמימי 神农本草经 Shen Nong Ben Cao Jing
- דיון על פגיעת פתוגן ומגוון מחלות 伤寒杂病论 Shang Han Za Bing Lun
- קאנון 81 הקשיים של הקיסר הצהוב 黄帝八十一难经 Huang Di Ba Shi Yi Nan Jing
מה ההבדל בין קאנון ודיון? הקאנונים שוטחים בפנינו מידע יבש. למשל תיאוריה או תפקודי צמחים או אף נקודות ערוצים ודופק. לעומת זאת דיון הוא כתב שדן כיצד לישם בקליניקה את כל התיאוריה הזאת במהלך הטיפול. זאת הסיבה שדיון על פגיעת פתוגן הוא הכתב הקליני החשוב מכל ולמעשה הכתב הקליני היחיד שנחשב קלאסיקה.
שלום,
השבמחקכמי שמתעניין מאוד בשאנג חאן לון אבל מתגורר
בחו''ל , ולפיכך מנוע מלהשתתף בקורס שלך,הייתי
מעונין לדעת מתי ובאיזה מסגרת אתה עומד לפרסם
את ספרך המוקדש לנושא, זאת במטרה לרכוש אותו.
אני עוקב כבר מספר שנים אחרי הבלוג שלך ורוצה לברך
אותך, למרות שאתה וודאי מודע לכך, על הרמה הגבוהה
והנושאים רבי העניין והעיסוק המעמיק בהם .על כך מגיעה
לך בהחלט תודה והכרה ועידוד להמשך מוצלח והצלחה
בקורס החדש שאני בהחלט מצטער שאיני יכול להשתתף בו.
הי גיל. תודה רבה
מחקהספר הראשון נמצא כרגע בעריכה ולדעתי רק בעוד שנה יוכל לצאת לאור. הספר הראשון מכין את הקרקע לספר השני שמתמקד בשאנג חאן לון מכיוון שיש צורך לתקן כל מני רעיונות בנוגע לארבע תופעות, חמש פאזות וששת הצ'י. כמו כן הוא מסביר את כל רעיון ששת הצ'י בצורה מעמיקה דבר שמתחבר ישירות לששת הצ'י שמותמרים בגוף על ידי שש המערכות (השכבות). אני מקווה ששנה לאחר יציאת הספר הראשון אוכל להוציא גם את הספר השני לאור.