אסטרונומיה ורפואה סינית - תהליך חקירה בהתהוות

ברשומה זו  חשבתי לשתף אתכם בעצם תהליך החקירה של הרפואה הסינית במקום להציג את המסקנות הסופיות כפי שעשיתי עד כה. לעיתים מתקבל הרושם, שכל המידע הנהיר והקל אותו אנו מציגים בשיעור או במאמר, נאסף והתקבל בקלות יתרה, מעשית לא כך הדבר. חומרים רבים שבחרתי להציג כאן בבלוג הם חומרים אשר עמלתי קשות למצוא בהם את ההיגיון, להביא מקורות מהימנים ולעכל את כל החומר לכדי רשומה קלה להבנה (וברור לי שלא תמיד היא אכן קלה). בסופה של הרשומה הקודמת הזכרתי את הקשר של יחסי הבקרה בין צמדי האיברים השונים והדמיון בין יחסים אלו ויחסים בין חמש נהרות הצ'י שנצפו בשמיים ותוארו בקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב. מכיוון שעד כה הוצג תרשים הנהרות באופן יחסית כללי ומכיוון שלא מצאתי חקירה של תרשים זה על סמך אסטרונומיה, בחרתי לגשת לחקירת התרשים מכיוון האסטרונומיה. על תהליך החקירה, שעדיין לא הסתיים מסיבות שיתבררו בהמשך, אפרט ברשומה זו.

פרק 67 של השאלה הפשוטה הינו אחד משבעה פרקים המשמשים כבסיס עליו מושתת כל אסכולת חמש התנועות וששת הצ'י (בקיצור - התנועות והצ'י). בפרק זה מופיע תיאור של חמש רצועות צבע (נהרות צ'י) הנמתחות בין חלק מעשרים ושמונה המעונות שברקיע. לכל נקודת התחלה וסוף של רצועות הצבע יש שיוך של גזע, כאשר כל רצועה נמתחת בין שני גזעים בעלי יחסי איש ואישה (קפיצה של 5 בין שני גזעים - 1-6,2-7,3-8,4-9,5-10). שילוב זה של שני גזעים יוצר את חמש רצועות הצבע המבטאות את חמש התנועות. לאורך השנים הופיעו תרשימים שונים המנסים להציג את המלל בצורה ברורה של תרשים. למרות שהרעיון המוצג בפרק זה הינו הבסיס של כל התיאוריה, ולמרות ששורטטו מפות המייצגות את תוכנו בצורה גראפית, עדיין אין הסבר ברור וחד משמעי למהות רצועות הצבע שבשמיים. מסיבה זו בחרתי לחפש בכתבים שונים, פרשנויות ואף מפות אסטרונומיות בניסיון לבאר את הרעיון המוצג בפרק.

הדבר הראשון שעשיתי היה לחפש אחר תרשים ברור של חמש נהרות הצ'י. התרשים המדוייק והברור ביותר שמצאתי מכיל מידע רב המקשה מעט על פענוחו במבט ראשון. התרשים מבוסס על מעגל שהיקפו החיצוני מציג את עשרים ושמונה מעונות השמש שהם מעין אזורים בהם עוברת השמש לאורך השנה. כל אחד מהמעונות קיבל את החלק היחסי שלו בשמיים וחלקים אלו אינם שווים. עשרים ושמונה המעונות מתחלקים לארבע קבוצות אשר בכל אחת יש שבעה מעונות. לכל אחת מארבע הקבוצות ניתן שיוך של אחד מארבעת האלים (או ארבע תופעות) הכוללים את הפיניקס האדום (אל הדרום-אש), הטיגריס הלבן (אל המערב-מתכת), צב-נחש (אל הצפון-מים) והדרקון הירוק (אל המזרח-עץ). את כל אחת מקבוצת המעונות סימנתי בקו בעל צבע המייצג את הפאזה אליה היא שייכת. כתוצאה מכך קיבלתי תרשים המציג את המים למטה, העץ משמאל, האש למעלה והמתכת מימין. סידור זה תואם להפליא את מיקום הפאזות בתנועה המעגלית בה האדמה מיוצגת באמצע.

בהיקף הפנימי יותר אפשר למצוא תערובת של ענפים, גזעים ואף שמות הקסגרמות וקשה לזהות במבט ראשון תבנית ברורה וסדר. החלטתי לסמן בעיגול צבעוני את כל אחד מהגזעים כאשר הצבע תואם את הפאזה אליה שייך כל גזע. כך גזעים א' ב' (Jia Yi) השייכים לפאזת העץ סומנו בעיגול ירוק. אפשר לראות בעקבות סימון זה, שמיקום הגזעים זהה למיקום ארבע הפאזות (וארבעת האלים), מים למטה, עץ משמאל, אש למעלה ומתכת מימין. שני הגזעים הקשורים באדמה מוקמו מחוץ למעגל על גבי קו החוצה את המעגל כולו משמאל למעלה וכיוון ימין למטה ונחשב ציר השמיים והארץ. ציר זה הוא למעשה שתי נקודות שיווי הסתיו והאביב בהן היום והלילה באותו אורך. מעניין לראות ששיווי הסתיו ממוקם דווקא בין הרביע של העץ והרביע של האש ואילו שיווי האביב מוקם בין הרביע של המתכת והרביע של המים. מיקום זה של זמני שיווי היום והלילה בעונות אלו קצת תמוהה.

התעלמתי מהבעיה שעלתה והמשכתי הלאה בהנחה שרק לאחר קבלת תרשים מלא אוכל לשבת ולחפש אחר ההיגיון של הסידור שהוצג. בשלב זה התחלתי לסמן את הענפים השונים באותו אופן בו סימנתי את הגזעים אך בעזרת משושה במקום עיגול. לאחר סימון זה קל היה לראות שענפים, גזעים ומעונות בעלי אותו שיוך לפאזה מוקמו יחדיו. תחת כנפי מעון הפיניקס האדום של הדרום (אש) מוקמו ענפים וגזעים המשויכים לפאזת האש וכך גם בשלושת רביעי השמיים האחרים. כמו כן אפשר לראות שבתחילת כל רביע נמצא ענף המייצג את האדמה וככך הנראה אמור לייצג את המעבר מפאזה לפאזה.

בשלב זה בחנתי את התמונה הכללית. אפשר היה לראות מגמה ברורה של תנועה מהרביע של העץ משמאל לכיוון מעלה אל האש ומשם דרך המתכת שמימין יורד למטה אל המים. מכיוון שמדובר בתרשים של הרקיע שבמרכזו כוכב הצפון וההיקף הוא מעונות השמש אפשר להניח שהשמש הנעה בין המעונות עוברת בין הפאזות השונות על פי הסדר מהעץ, אל האש ומשם למתכת והמים בסיבוב עם כיוון מחוגי השעון. גם נהרות הצ'י בשמיים תומכים בהנחה זו ומסודרים לפי סדר היצירה של הפאזות מפאזת האדמה משמאל, דרך המתכת, אל המים, העץ ולבסוף האש. נראה היה שהתרשים יחסית ברור וקל להבנה ואולי אפשר להמשיך הלאה.

בשלב זה, לפני שאני מתחיל לנתח את התרשים ומשמעותו, החלטתי לבדוק את מיקום השמש ברקיע מבחינה אסטרונומית. השתמשתי בשני יישומים של אסטרונומיה באייפד (GoSkyWatch, Planets) על מנת לזהות את מיקום השמש במועד היפוך הקיץ שארע לפני שבוע (21.6.2012). על פי יישומים אלו נמצאה השמש באזור המזוהה כתחילת מזל תאומים על קצה רגלו של אחד התאומים. לצערי אין בנמצא מפה אסטרונומית המקבילה את תרשים הרקיע המערבי עם זה הסיני ועל כן נאלצתי להתחיל לחפש אחר קבוצת הכוכבים של התאומים (בירוק) על גבי מפה אסטרונומית סינית. לאחר מאמצים רבים הצלחתי לזהות שכפות הרגליים של התאומים הם בעצם מעון מספר אחד של הפיניקס, המעון המכונה בשם באר (באדום). משמעות הדבר היא שבמועד שיא הקיץ השמש רק נכנסת אל מקטע הרקיע המזוהה עם הפיניקס האדום ומייצג את הקיץ. כלומר, אין הקבלה בין תקופת הקיץ המבוססת על כמות קרינת השמש היחסית (אורך היום ביחס ללילה) לבין זו המיוצגת על ידי אל הדרום - הפיניקס. 

מיקום נייח של השמש לא הספיק לי ולכן בדקתי לאן השמש מתקדמת לאורך השנה והסתבר לי שההנחה הראשונית, שהתבססה על שיוך הגזעים והענפים לפאזות הייתה שגויה, מכיוון שהשמש נעה נגד כיוון השעון מהאש אל העץ, המים והמתכת. עובדה זו הביאה אותי למבוי סתום ולמעשה סיבכה את כל התרשים. למעשה, מכיוון שתנועה של השמש עם כיוון השעון הייתה הגיונית מבחינת חמש הפאזות, עצם העובדה שהיא נעה בכיוון הנגדי הינה חסרת כל הגיון ופשר. למעשה, ברגע זה אני נמצא במבוי סתום ולא מצליח למצוא את ההיגיון של סידור הגזעים והענפים כמו גם את ההיגיון בסידור עשרים ושמונת מושבי השמש בכיוון ההפוך לגמרי ליחסי היצירה של חמש הפאזות.

במידה ולמי מהקוראים יש רעיונות או פתרונות לסיבוך הזה, אשמח לשמוע את דעתכם.

יש התפתחות בחקירה, חלק ב'