יום שלישי, 4 ביולי 2017

ששת הצ'י והתנועה המעגלית בטבע על פי פנג דזה-אי - ג'ואה יין רוח עץ 厥陰風木

צ'י ראשון – קץ היין רוח ועץ
地面以上为阳,地面以下为阴。阴位在下,阴根在上。阳位在上.阳根在下。初气之时,空气由寒而温,水中封藏经秋收来地面上的阳气,动而上升,是为木气。木气者,阳根也。大寒节气,当阴极之时,厥者极也,故称厥阴。木气主动,风者,木气动失其正之气,故称风木。
מה שמעל פני הקרקע הינו יאנג, מה שתחת פני הקרקע הינו יין. עמדת היין נמצאת למטה [אך] שורש היין נמצא למעלה. עמדת היאנג נמצאת למעלה [אך] שורש היאנג נמצא למטה. בתקופה של הצ'י ההתחלתי, מזג האוויר עובר מקור לחמימות. הצ'י היאנגי שנאסף אל פני הקרקע לאורך עונת הסתיו ונאצר ונחתם במים, נע ועולה מעלה, זהו צ'י העץ. צ'י העץ הוא שורש היאנג. במקטע [עונת] צ'י "קור גדול", כאשר היין בשיאו, השיא הוא הקץ ולכן נקרא קץ היין. צ'י העץ אחראי על תנועה, רוח היא תנועת צ'י העץ אשר איבדה את נכונותה ולכן נקרא רוח עץ.

בתהליך הבריאה הקדום, המרק הקוסמי של הצ'י ההיולי נחצה לשניים, הצ'י היאנגי עלה מעלה ואילו הצ'י הייני ירד מטה. כך מתוך הדאו חסר הצורה נוצרו שני הכלים, יין ויאנג, זה הדאו שהוליד אחד והאחד שהוליד שניים, שמתואר בקאנון הדרך והסגולה. מכיוון שאין יין ויאנג טהורים, היאנג שעלה מעלה מכיל יותר יאנג מיין ולכן נחשב יאנג. היין שמוכל בתוך היאנג מושך אותו לרדת מטה. היין שירד מטה מכיל יותר יין מאשר יאנג ולכן נחשב יין. היאנג שמוכל בתוך היין מושך אותו לעלות מעלה. כאשר שניהם נפגשים במרכז, נברא האדם וריבוא הדברים. אלו הם שניים שיוצרים שלושה ושלושה שיוצרים את ריבוא הדברים. לכן למרות שמה שנמצא מעל פני הקרקע הינו יאנג, המקור שלו נמצא מתחת לפני הקרקע. למרות שמה שנמצא מתחת לפני הקרקע הינו יין, המקור שלו נמצא מעל פני הקרקע. המקור של היין והיאנג הוא השורש שלהם. באדם זה בא לידי ביטוי בדם הייני שנמצא באיבר לב-אש ובצ'י היאנגי שנמצא באיבר כליות-מים. בתורת התמורות זה מיוצג בקו הייני המקוטע שנמצא בין שני קווים יאנגים שלמים ומסמלים את טריגרמת האש שלמעלה, ומיוצג בקו היאנגי השלם שנמצא בין שני קווים יינים מקוטעים ומסמלים יחדיו את טריגרמת המים שלמטה.

הסינים מחלקים את השנה לשש עונות צ'י קבוע, או צ'י מארח. עונת הצ'י הראשונה מתחילה מיד לאחר שיא קור החורף  במקטע עונת צ'י "קור גדול", שמסמלת את ביאתו של האביב והשלב בו האוויר עובר מקור לחמימות. הצ'י היאנגי שנאסף אל הקרקע על ידי כוחות המתכת בסתיו ונאצר תחת פני הקרקע על ידי כוחות המים בחורף, פורץ כלפי מעלה ויוצר חיים בכל הזרעים שמתעוררים מתרדמת החורף ונובטים מעלה. נביטה זו היא צ'י העץ ומכיוון שהוא היאנג שיוצא מתוך האצירה והקיפאון של החורף תחת פני הקרקע, הוא משול לשורש היאנג שנמצא למטה. רגע יציאת היאנג מתוך היין קורה במעבר מנקודת שיא הקור של החורף, זאת נקודת התפנית בה הקור מסיים את תפקידו, בא אל קיצו ומתחיל להתפוגג, זהו היין שבא אל קיצו ומכונה קץ היין, או היפוך היין (ג'ואה יין). צ'י העץ הוא הכח המניע את החיים, אך כאשר נפגע האיזון של צ'י העץ ומופיעה פתולוגיה, הוא בא לידי ביטוי כרוח התנועה חסרת השליטה הרצונית. כאשר תנועה נבלמת ודרכיה נחסמות הופך צ'י העץ לרוח. מסיבות אלו מכונה הצ'י הראשון בשם קץ היין רוח עץ.


初气由六气而来。六气之时,雪大天寒,封藏气足,木气上升,只化生气,不化风气。凡大寒之后,民病温病,发热、头痛、身疼、倦怠、小儿麻疹皆木气生意不畅,疏泄化风之病。初气之时,小儿病麻疹,必神倦发热。小儿本身木气幼稚,不胜造化的木气疏泄也。人身内伤外感,风木之病极多,仲景《伤寒论·厥阴篇》死证之多可见也。如金气能收,木气不过疏泄,水气能藏,相火不动,水中温暖,木气根深,不病风也。
 הצ'י ההתחלתי מגיע [לאחר] הצ'י השישי. בעונת הצ'י השישי השלג רב והשמיים קרים ויש מספיק צ'י חתימה ואצירה. [כאשר] צ'י העץ עולה מעלה, הוא מסוגל להתמיר צ'י יצירה בלבד, ואינו מותמר לצ'י רוח. לרב לאחר [מקטע עונת צ'י] קור גדול, האנשים חולים במחלות חמימות (Wen Bing), פליטת חום [גוף], כאבי ראש, כאבי גוף, עצלנות תנועה, חצבת ילדים, כל אלו הם יצירה לא חלקה של צ'י העץ, חליצה והפרשה מתמירים חולי של רוח. בעונת הצ'י ההתחלתי, הילדים חולים בחצבת ולבטח נפשם תשושה [וגופם[ פולט חום. מלכתחילה צ'י העץ בילדים הוא צעיר ואינו גובר על [יכולות] הבריאה של חליצה והפרשה של צ'י העץ. מחלות רוח עץ בגוף האדם שמקורן בפגיעה פנימית או קליטה חיצונית, הינן רבות מאד. אפשר לראות זאת בכמות הגדולה של סינדרומים סופניים בפרק ג'ואה-יין שבדיון על פגיעת פתוגן של [ג'אנג] ג'ונג ג'ינג. אם צ'י המתכת מסוגל לאסוף וצ'י העץ אינו חולץ ומפריש באופן מוגזם, אז צ'י המים מסוגל לאצור ואש השר אינה נעה [ולכן] בתוך המים יש חמימות ושורשו של צ'י העץ [נטוע] עמוק [כך] שאין מחלות רוח.

הצ'י ההתחלתי (הראשון) מגיע לאחר שהצ'י השישי של השנה שעברה מסתיים. בזמן זה הקור בשיאו ולכן יכולת האצירה והחתימה של הצ'י מספקת בעוצמתה ומאפשרת שחרור מבוקר של הצ'י היאנגי. לכן צ'י העץ עולה מעלה באופן מתון ומתפקד כצ'י יצירה ובריאה, ואינו יוצר צ'י רוח חסר שליטה. לרב לאחר תקופת "קור רב" אנשים נוטים לחלות במחלות חום, חום גוף, כאב ראש, כאבים בגוף, חוסר כח ורצון לנוע, כל אלה הם סממנים לכך שהיווצרות צ'י העץ אינה חלקה והפצה והפרשה של תנועת העץ בטבע יוצרים רוח וחולי. בתקופת הצ'י ההתחלתי ילדים נוטים לחלות בחצבת, תשישות נפשית, עליית חום הגוף וכדומה. גופם של הילדים נמצא בדיוק בשלב הגדילה, שלב העץ, ואינו גובר על כח היצירה של צ'י העץ המפיץ ומפריש שקיים בעונה זו ומשפיע על גופם. השפעת צ'י העץ של הטבע עזה מדי עבור גופם של הילדים ולכן ביכולתו לגרום בקלות לחולי. לא משנה אם מדובר במחלות חיצוניות או כאלו שמקורן פנימי, מחלות הקשורות בצ'י העץ רבות ביותר. אם צ'י המתכת מסוגל לכנס, צ'י העץ אינו חורג בהפצה והפרשה, צ'י המים מסוגל לאצור, אש השר אינה נעה וישנה חמימות בתוך המים, כך שורשו של צ'י העץ עמוק ולא מופיע חולי של רוח.



רשומות על התנועה המעגלית של הרפואה הסינית העתיקה
התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק א' - מקורות והתפתחות.
התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק ב' - צ'י מזין וצ'י מגן.
התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק ג' - בעיות שתן.


רשומות נוספות העוסקות בתיאוריות של רופאים אלו:
                - שאו יאנג :  תחילת הקיץ - חודש רביעי
                - ג'ואה יין רוח עץ
                - שאו יין אש הריבון
                - שאו יאנג אש השר
                - תאי יין לחות אדמה
                - יאנג מינג יובש מתכת
                - תאי יאנג קור מים

יום ראשון, 14 במאי 2017

כוחות בסיס בשינג אי

ראיית הגוף על פי עקרונות שינג אי צ'ואן מזרם חביי
אחד המאפיינים העיקריים של שינג אי צ'ואן הינו הקפדה על שש הרמוניות. שלוש ההרמוניות החיצוניות הינן: הרמוניה בין כתף ומפרק הירך, הרמוניה בין המרפק והברך, והרמוניה בין כף היד לכף הרגל. הקפדה על שמירת כתף מעל מפרק ירך (בסינית "קואה") דואגת למעשה למניעת פיתול של עמוד השדרה ובכך תורמת להעברת כח מידית מהמותן אל הזרועות. למרות שנדרשים לבטל את פיתול עמוד השדרה לאורכו אין מדובר בהקשחתו ועל כן נשמרת יכולתו להתכופף כקשת ירי.

אם ננסה לפשט את האופן בו שינג אי צ'ואן מזרם חביי רואה את הגוף נקבל משהו בדומה לתרשים שבצד ימין. הכתפיים, המותן והאגן מחוברים לציר חסר יכולת פיתול. המותן הינה מעיין דיסק כבד שהאצת סיבובו נובעת מסיבוב האגן על ידי הרגליים.

הכח הבסיסי ביותר שמייצר הגוף בעת תנועה הינו הכח הספיראלי. כח זה מופיע באמנויות לחימה רבות אך לרב, כאשר מתאפשרים פיתול של עמוד השדרה, כח זה בא לידי ביטוי בתנועת גל (רגל -> אגן -> מותן -> עמוד שדרה -> כתפיים -> זרועות) ולא ככח גוף מלא (תנועה בו זמנית לכל הכיוונים). פעמים רבות, בעקבות תנועה ספיראלית, נוצרים כוחות נוספים. לרב, כוחות אלה אינם משולבים יחדיו לביצוע תנועה אלא מנוצלים רק בהתקפה או רק בזמן הגנה. שינג אי צ'ואן שואף לשלב כוחות אלה בכל תנועה שמתבצעת

מקור הכוחות ואופן הווצרותם
רגל שמאל דוחפת את הקרקע ומתחילה להתיישר. תנועה ספיראלית עולה לאורך רגל שמאל אל מפרק הירך (תמונה מס' 1 צבע אדום) ויוצרת תנועה סיבובית במותן (תמונה מס' 2 צבע תכלת). מכיוון שעמוד השדרה משמש כעמוד ללא יכולת פיתול תנועת הסיבוב באגן מסובבת גם את המותן והכתפיים. התנועה הספיראלית ממשיכה לעלות אל הכתפיים והזרועות (תמונה מס' 3). סיבוב המותן סביב ציר מרכזי יוצר כח צנטריפוגלי (תמונה מס' 4 צבע ירוק) אשר שולח את הזרועות הרחק מהגוף

מאזור הכף לעבר הזרועות , הכח הספיראלי יכול לנוע בשני כיוונים שונים, עם כיוון השעון ונגד כיוון השעון בהתאם להחלטתנו

שילובים שונים של כוחות אלה יכולים להביא להיווצרות כוחות חדשים בדומה לשילוב בין שלושת צבעי היסוד בעוצמות שונות היוצרים צבעים שונים, למשל כח תליה, כח קדיחה או כח התזה

ניתן לראות אם כן כי אל הזרועות מגיעים שלושה כוחות שונים: כח ספיראלי היוצר תנועת סחיטה של הזרוע, כח צנטריפוגלי הזורק את הזרועות הרחק ממרכז הגוף ולכיוון היריב (בשילוב עם הכח הספיראלי יוצר תנועת קדיחה) וכח סיבובי היוצר כח מצד לצד. כמו כן קיים כח נוסף המשפיע על הגוף אשר נוצר ממשיכת כדור הארץ

כיוון הכח הספיראלי אינו קבוע ביחס לכח המעגלי והזווית ביניהם נעה בין 90 מעלות ל-0. על כן לרב, הכח הספיראלי מתאחד עם הכח המעגלי ומחזק אותו. כח מעגלי יכול להצטרף לכח ספיראלי למשל בתנועת פ'י צ'ואן

כח סיבובי, הבא לידי ביטוי בתנועת הכתף בכיוון אחד, יביא להיווצרות כח זהה בזרוע באותו כיוון  כאשר הזרוע נעה מן החוץ פנימה לכיוון קו מרכז הגוף (תנועת סגירה). כאשר הזרוע נעה מקו מרכז הגוף החוצה (תנועת פתיחה) יביא בדבר להיווצרות כח סיבובי בכיוון הפוך לזה המופיע בכתף




אופן הביטוי של שלושת הכוחות באגרוף פי (劈拳)



השפעת הכוחות השונים על היריב
לרב אזור המפגש עם כוחו של היריב ממוקם לאורכה של האמה. בתרשימים הבאים הגליל בצד הימני מייצג את האמה ואילו זה בצד השמאלי מייצג את הגוף התוקף

כח צנטריפוגלי
הכח הצנטריפוגלי נע לאורך ציר האורך של עצמות השלד. בנקודת המפגש בין כח זה לכוחו של היריב, מוסט כוחו של היריב לכיוון הזהה לכח הצנטריפוגלי

כח ספיראלי
הכח הספיראלי מתיז את התקפת היריב הצידה ללא צורך בשינוי כיוון התקפתנו המכוונת לעבר היריב

כח מעגלי
הכח המעגלי משמש לקליטת הכח המגיע, משתלב עם כיוונו ומסיטו הצידה ללא מאבק
השפעת הכוחות על היריב בתנועת חנג





השפעת הכוחות על היריב בתנועת חנג (横拳)



יום שבת, 29 באפריל 2017

עולם אמנויות הלחימה שחלף עבר - חלק ב׳

מאסטר טאנג הקפיד ללמד שינג אי צ'ואן לפי הכללים העתיקים, ושימר כמה תרגילים "אקרובטים" מהמסורת. נהוג לכנות זאת אקרובאטיקה מכיוון שאלו מיומנויות לחימה מפתיעות, למשל צ'ין-נה (אחיזה ולכידה, אומנות הבריחים והנעילות בא"ל הסיניות- נ"א). בשינג אי צ'ואן שלימד מאסטר טאנג, ביצוע בריח עם כף היד נקרא "כריכת משי גדולה או קטנה", שימוש בזרוע כולה לביצוע בריח נקרא "לפצל את רעמת הסוס" ושימוש בגוף על מנת לבצע בריח נקרא "החמור העצל שוכב על הדרך". שימוש בכל הגוף על מנת לבצע בריח הוא דבר המייחד את שינג אי צ'ואן. מתוך 10 בריחים, 9 מצליחים.

ישנו משפט עממי שאומר :" בריח קל אינו משתווה למכה סתמית", כלומר לא משנה עד כמה אתה טוב בבריחים, לא תצליח לגבור על התקפה פראית, אך הבריחים של שינג אי כוללים נקישה (לנקוש/לחבוט דבר כנגד משהו קשה נ.א) בתוך הבריח. אח הגונג פו שלי, דינג ג'ה טאו, הוא שוחט. יום אחד מאסטר טאנג לקח אותי לראות אותו בזמן עבודתו, כאשר חבט עמוד שדרה של חזיר על גבי לוח החיתוך, העמוד התרכך והחוליות התפזרו. מאסטר טאנג טפח על שכמי ואמר  "כך בדיוק צריך להיות הצ'ין-נה שלנו.

אחי דינג רוכש תובנות מהר ממני ולכן מיד הבין. ביקשתי ממאסטר טאנג הסבר וכך הסביר "אחיזה הינה מתה (נוקשה ומקובעת נ.א), בנקישה יש חיות. אין אחיזה, רק נקישה". כלומר המפתח ללימוד של צ'ין-נה הוא היכולת ללמוד מעבר לתרגילי המשך. כמו כן הציג טכניקת ידיים, וקבע כלל- מכיוון שצ'ין-נה יכול לגרם לנכויות, אסור לנו להשתמש בו. יום אחד, קרוב משפחתי נפטר. בתום טקס הקבורה לקחתי כמה אחי גונג פו לעזור לי לסדר את הבלגאן. הדרך שבה עבדנו הבהילה את בני משפחתי. בתוך רגע או שניים סיימנו לפרק את מתקן דגלי ההלוויה הגדול. השמועה עברה בכל מחוז נינג-חה עד שהגיעה אל מאסטר טאנג שדרש "למדתם צ'ין-נה? אל תשתמשו בזה לביצוע עבודות, אחרת זה יהפוך להרגל, כך שכל תנועה תהיה בריח ובסופו של דבר תפגעו בבני משפחתכם.


בתקופות קדומות, מאסטרים רבים נהגו לחקות את קונפוציוס בקבלת תלמידים. דזה גונג עזר לקונפוציוס ליצור קשרי ידידות עם הרשויות, יאן-חוי עזר לו להפיץ ידע, ודזה-לו עזר לו לנהל אנשים. כאשר במשפחה יש 3 אנשים כאלה, הדבר יכול להיות מאד מעניין. ניתן לראות בספר האנלקטים כי כאשר אנשים שאלו את קונפוציוס שאלות, הוא ענה והסביר בסבלנות, וכאשר דזה-לו שאל, קונפוציוס מכניעו לרצפה במשפט אחד, כל זאת על מנת לאמנו לפתח את היכולת לשכנע קהל גדול במשפט אחד, על מנת שיוכל לנהל את שאר התלמידים. המורה מלמד כל תלמיד באופן שונה על מנת שכל תלמיד יוכל למלא יעוד שונה.

קונפוציוס אמר :"מכיוון שבין תלמידי יש את לו-דזה, אנשים לא מעזים להגיד עלי דברים רעים". אח גונג פו שלי, דינג ג'ה טאו, הגן בכל מאודו על כבודו של מאסטר טאנג ואם מישהו התנהג כלפי המאסטר בחוסר כבוד, הוא הסתבך קשות. באותה תקפה הגיעה קבוצה של שחקנים לנינג-חה. אמני הלחימה שבקבוצה זו יכלו לעשותמהשולחן סאלטה אל הקרקע. הם שמעו שבנינג-חה יש אדם בשם טאנג ווי לו, אז החלו להשמיץ אותו ולהלל את עצמם. ברגע שדינג ג'ה טאו שמע על כך החליט ללכת ולסגור איתם חשבון במכות. ניסיתי לשכנע אותו לוותר בטענה שמאד קשה לאנשים כאלה להרוויח את לחמם ברחוב (ועל כן הם מנסים למכור את עצמם כך) על מנת למנוע ממנו ללכת ולסתום להם את הפה. 

מצאתי ז'קט כותנה ישן ,קשרתי חבל סביב המותניים וחבשתי כובע קש מרופט, אופן לבוש האופייני לקבצן. יצאתי לעבר התיאטרון אך נעצרתי בכניסה.  משפחתי מגיעה במקור מנאן-ג'נג ובנינג-חה נחשבת למשפחה מכובדת. מכיוון שאני מגיע לתיאטרון לעיתים קרובות על מנת לצפות בהצגות ומוכר בכינוי "לי התמים", שומר הסף זיהה אותי ומיד שאל "מדוע אתה לבוש כך היום?". שילמתי על הכניסה ונכנסתי להתיישב בשורה ראשונה, מבלי לענות לו. ההצגה החלה ונראה היה שדעתו של השחקן/ אמן לחימה הייתה מוסחת, מבטו כל הזמן פזל לכיווני. נשארתי לשבת גם לאחר שנגמרה ההצגה. אחרי כמה זמן יצא השחקן מאחורי הבמה ושיבח בדבריו את מאסטר טאנג ואף הביע רצונו להזמינו לארוחה. ככל הנראה שומר הסף סיפר לו שאני תלמיד של מאסטר טאנג.

בבית אני הבן השני, ולאחר המקרה הנ"ל אנשים רבים החלו לכנות אותי "אדון צעיר שני", למעשה באותה תקופה עוד הייתי זאטוט בן שש עשרה בערך, ואולי מכיוון שהייתי צעיר חשבתי לפתור את הבעיה באופן זה. כעבור כמה זמן חיפש אותי שומר הסף בטענה כי הגיעו כמה חבר'ה צעירים לבושים ז'קט ישן עם חבלים על מותניהם וכובעי קש על ראשם לצפות בהצגה, מכיוון שחשב שאני שלחתי אותם לא מנע מהם להיכנס למרות שלא שילמו כניסה. צחקתי והסברתי לו שאין לזה שום קשר אלי, הצעירים בנינג-חה תחמנים.

מאסטר טאנג היה מאד לא מרוצה מהתנהגותי וכאשר השחקן הגיע להזמינו לארוחה ולהביע כבוד, מאסטר טאנג התעקש להיות זה שמזמין. מאסטר טאנג טען כי אם אכן באותו יום השחקנים היו מאמינים שאני קבצן הייתי משלם ביוקר מכיוון שאני יודע רק איך להתאמן ולא איך להלחם.


מאסטר טאנג הסביר, ששיטת האימון ושיטת הלחימה בשינג אי צ'ואן שונות לגמרי. למשל, באימון יש להשתמש בגוף על מנת לדחוף את הכתף, הכתף דוחפת את המרפק והמרפק דוחף את היד עד שמגיעים לדרגה בה התנועה זורמת ללא הפסקה. לעומת זאת בלחימה ראשית יש להצליף עם היד כמו שוט, ואז המרפק רודף אחרי היד, הכתף רודפת אחרי המרפק והגוף רודף אחרי הכתף. כשהגיע לכאן מחא כפיים פעם אחת ברעש חזק ואמר כי לחימה היא הצלפת הגוף בכף היד ממש כמו מחיאה של כף אחת באחרת.

בכתבים הקלאסיים של שינג אי צ'ואן נאמר :"חובה ראשית שהגוף ילמד לחימה"., כלומר לפני קרב יש ללמוד את המיומנות של הגוף להצליף ביד, ולשנות את הכח של כל הגוף,אחרת בזמן הקרב יש רק גונג פו (מיומנות הגוף) אך אין מהירות, אין פריכות (פתאומיות,כמו קרקר פריך שנשבר נ.א) ולבטח תפסיד. אך אם לא נרכש הגונג פו, אזי אימון עצמי בלחימה ללא השגחת מורה יכול להביא לזעזוע מח ולפגיעה במפרקים. על כן בתחילת הלימוד "חובה ראשית לא להתאמן על לחימה.

ניקח לדוגמא את פי צ'ואן. כאשר מתרגלים באימון, "פי צ'ואן הוא כמו לדחוף הר", הגוף דוחף לאט מקטע אחרי מקטע, מאחור קדימה, וככל שהתרגול יותר מתיש כך יותר טוב, כך משפרים את הגונג פו. ואילו בתרגול לחימה פי צ'ואן הוא כמו הנפת גרזן- אנשי ההרים מניפים גרזן לחטוב עצים ממש כמו שוט בהצלפה פתאומית נקייה, אחרת ראש הגרזן רק יתקע בתוך העץ ולא יצליח לקטוע את בול העץ לשניים במכה אחת.

תלמידיו של לי צון אי בנינג-חה כללו את טאנג ווי לו, גואו דזה ג'אנג, ועוד בחור שעבר בנינג-חה לעיתים קרובות אך אינני זוכר את שמו. הבחור הזה היה שוטר שתופס פושעים, מסתובב לו לבד ותופס פושעים בגפו. פעם אחת, איזה פושע חטף לו את האקדח מהנרתיק וכבר אחז בו בידו, הצלפה אחת על הראש והפושע התיישב בהלם על הרצפה והיה מבולבל במשך כמה ימים, כנראה חטף זעזוע מח. זה אופן הלחימה, שבריר שנייה, לנצח בעזרת מהירות. פעם אחת בזמן ששהה ביאן-טאי נפצעה ידו של דוד גונג פו זה בזמן שתפס פושע. בבית החולים נאמר לו שיאלצו לכרות לו את האגודל, ומכיוון שידע שלי צון אי הוריש את מרשמיו הרפואיים הסודיים למאסטר טאנג, ביקש את עזרתו. מאסטר טאנג רקח את המרשם ושלח אותי להביא לו.

כאשר הגעתי ליאן-טאי ראיתי מישהו מנופף לי לשלום מרחוק. הסתבר שזהו תלמיד של דוד גונג פו זה. הוא סיפר לי שזיהה אותי במבט ראשון " אנחנו מגיעים מאותו הזרם, היציבה שלנו בזמן הליכה זהה". הפציעה בכף ידו של דוד זה החלימה לאט לאט. באחת מהפעמים שתפס פושע נורה למוות. יכולת הלחימה שלו הייתה ברמה גבוהה, אולי עדיין יש לו ממשיכי דרך והשינג אי שלהם ממשיך להתקיים.

חלק א'