יום ראשון, 26 בפברואר 2012

הטיפול בבעיות שינה, הפרעות שינה ונדודי שינה ברפואה הסינית

לאחרונה פורסם במספר אמצעי תקשורת שישראלים רבים סובלים מבעיות שינה. מסתבר שהבעיה שכיחה יותר ממה שנהוג היה לחשוב עד כה. בעיות שינה והטיפול בהן מוכרים לרופאים הסינים כבר למעלה מאלפיים שנה. כבר בחיבור החשוב מכל ברפואה הסינית, הקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב, הופיעה התייחסות לגורמים השונים היוצרים בעיות שינה ולאסטרטגיות הטיפול המשיבות את השינה השלווה.

למרות שלעיתים קרובות נהוג לכלול את כל בעיות השינה תחת שם אחד "נדודי שינה" מבחינה מעשית מדובר במספר תופעות שונות שאין הכרח שיופיעו יחדיו למשל קושי להירדם, שינה שטחית הנעה בין ערות לשינה, שינה לא איכותית אשר בבוקר המחרת מתעוררים עייפים, יקיצה מוקדמת ללא יכולת לשוב ולהירדם, ובמקרים חמורים אף חוסר יכולת להירדם לאורך כל הלילה. לרב בעקבות לילה בו השינה אינה איכותית עשויים להופיע סממנים כגון תשישות נפשית, עייפות גופנית, סחרחורות, כאבי ראש, הלמות לב, שכחה וחוסר שלווה ונפגעת היכולת לתפקד בצורה תקינה במהלך היום.  

על פי הרפואה הסינית ניתן לסווג את כל התופעות בעולם על סמך שני ניגודים יחסיים המשלימים זה את זה והינם שני חלקים של אותו השלם, ניגודים אלו מכונים בסינית יין-יאנג. כאשר אנו משתמשים במודל זה להבין את היחסיות בין עֵרוּת ושינה אנו מיחסים את הפעלתנות של הערות להיבט היאנג ואילו את השלווה והסטאטיות של השינה להיבט היין. כלומר כאשר אדם שוכב לישון הוא עובר ממצב בו הינו ער ופעיל (יאנג) למצב סביל של שינה והעדר פעילות (יין). מכיוון שגוף האדם מושפע מהשינויים המתרחשים בסביבה בה אנו חיים, כאשר השמש שוקעת, הטמפרטורות יורדות והלילה מגיע (היאנג מתמעט והיין גדל) גם גוף האדם שואף לעבור ממצב של פעיל וערני למצב סביל של מנוחה ושינה. 
טבלה: הבדלים בין יין ויאנג
כאשר ה-יין שופע הוא מזין ומעגן את היאנג ומאפשר לו להתכנס פנימה ולאפשר מעבר מערוּת לשינה. במקרים בהם ה-יין חלש ומועט אין באפשרותו להחזיק את היאנג הפעלתני ועל כן היאנג צף ויוצא חזרה החוצה והשינה נפסקת. ישנם מקרים בהם האיזון בין יין ויאנג בגוף מופר עקב תזונה לקויה (מזון עתיר קלוריות, חריף, זלילה), מצב רגשי (כעס ורוגז) או אף עקב פלישה של גורם חיצון הגורמים להיווצרות חום פנימי המגביר את עוצמת היאנג בגוף ביחס לעוצמת היין. כאשר היאנג חזק הוא מעודד ערנות ופעלתנות ומפריע לגוף לעבור למצב סביל של שינה.
דרך נוספת להסתכל על היבטים אלו של יין ויאנג בגוף האדם היא דרך ההיבט הנפשי וההיבט החומרי (דם) הקשורים אחד בשני ביחסי יאנג ויין.

הרפואה הסינית מסבירה כי הירדמות היא תהליך בו נפש האדם האחראית על החשיבה השכלית מכנסת את תשומת ליבה פנימה אל הגוף ותהליכיו הפנימיים ומשתכנת בשלווה בלב. במשך היום כאשר עלינו להיות באינטראקציה עם חברים, עבודה והעולם הסובב אותנו, מפנה הנפש את תשומת ליבה כלפי חוץ ומגשרת בינינו לבין הסובב אותנו. פניה זו כלפי חוץ מקבלת ביטוי גם על ידי הצ'י המגן על גופנו מפני פלישה של מחלות מן החוץ. היבט נוסף של הנפש האחראי בין היתר על דמיון מתכנס יחד עם הדם אל הכבד ומתחילה חלימה. הפרעה לתהליכי התכנסות ומנוחה שלווה של הנפש מביאה להפרעה לשינה איכותית. אפשר לראות כי ניתן דגש רב לשלוות הנפש ויכולתה להתכנס פנימה בשעות הלילה ולאפשר שינה עמוקה ומרעננת.

סיבות עיקריות להופעת נדודי שינה:
סיבה אחת הינה כשל בטיפוח בריאותה של הנפש. הנפש קשורה קשר הדוק לאיבר הלב אשר מאכסן ואוצר אותה ולנוזל הלב (הדם) המספק לה הזנה וקשר גשמי לאדם. מכיוון שהנפש הינה היבט חסר צורה או גשמיות עליה לקבל תמיכה ועיגון של חומר גשמי המשלים אותה ביחסי יין-יאנג ומטפח אותה. הקאנון של הקיסר הצהוב מסביר למשל שעם הזקנה נוצרת גם התמעטות טבעית של צ'י ודם בגוף ומכיוון שכך בשעות היום אנשים מבוגרים חשים כי הינם חסרי חיוניות ואילו בלילה אינם מצליחים להירדם.

סיבה נוספת היא הפרעה לשלווה של הנפש. לרב שלווה זו מופרת עקב חום פתוגני הנוצר בגוף או פולש אליו מן החוץ. החום הינו יאנגי באופיו ועל כן הוא מעורר, מגרה לתנועה ויוצר תזזיתיות בדומה לאש המרתיחה את המים. כאשר חום זה משפיע על הדם או על הלב הוא מטריד את מנוחת הנפש ואין ביכולתה למצוא שלווה ולאפשר הירדמות. הפרעה לנפש יכולה להיגרם גם על ידי חוסר נוחות הנגרמת עקב זלילת מזון רב ולכן נאמר ברפואה הסינית כי כאשר "הקיבה אינה בהרמוניה, השינה אינה שלווה". רבים מאיתנו מכירים את התחושה של חוסר מנוחה וחוסר יכולת להירדם המלווים בגלי חום והתהפכות בלתי פוסקת במיטה לאחר זלילה מוגזמת בארוחות החג. גם צריכת מזון מעורר כגון שתייה מרובה של קפה או תה יכולה להקשות על ההירדמות בשעות הלילה.

חום פנימי יכול להיגרם על ידי פלישה של מחלה אל הגוף או להיגרם עקב חוסר איזון פנימי היוצר חום. כאשר הזרימה התקינה של הצ'י בגוף נבלמת עקב דיכוי רגשות, לחות או ליחה נוצר מאבק בין הגורם החוסם והצ'י השואף לנוע ונוצר חום בתוך הגוף. חום מחמם את הדם ושואף לנוע מעלה כך שבסופו של דבר ביכולתו לחמם ולעורר את הנפש ולהפריע לה להגיע לשלווה המיוחלת של השינה.

מלבד שתי הסיבות הנ"ל אפשר למצוא גם סיבות נוספות הקשורות במצב נפשי הנגרם עקב פחד או בהלה. מכיוון שצ'י כיס המרה אחראי על האומץ להוציא תוכניות אל הפועל ולקחת יוזמה, חולשה של צ'י זה תתבטא בחוסר אומץ ואף נטייה להיבהל בקלות. במצבים של חולשת צ'י כיס המרה עשוי להופיע חשש להירדם, בהלה מכל רחש קל ואף התעוררות פתאומית בבהלה.

הטיפול בבעיות שינה על פי הרפואה הסינית: 
הטיפול בהפרעות שינה ברפואה הסינית סובב סביב עיקרון מנחה של טיפוח והזנה של צ'י, דם יין ויאנג במקרים בהם אובחן חוסר כזה, קירור וסילוק חום שנוכח בגוף והרגעה של הנפש לשם השבת השלווה והיכולת להירדם. לצמחי המרפא הסינים ולמחטי הדיקור יכולת טובה למדי להשיב את הגוף לאיזון הנחשק ולאפשר שינה מתוקה ושלווה לאורך כל הלילה.

כאשר הפרעת השינה נגרמת עקב קשיי עיכול של הקיבה שבעקבותיהם מופיעים סממנים של כאבים ואי נוחות בקיבה, מועקה בחזה, גלי חום, חומציות בפה, גיהוק תכוף עם ריח רע בפה, בחילה או הקאות הטיפול הסיני מסייע לעיכול ומיסוס המזון שנוטה להצטבר ומשפר את תפקודה של מערכת העיכול.

כאשר נדודי השינה מלווים ברגזנות, עצבנות, חוסר מנוחה, סחרחורות, עיניים אדומות, טעם מר בפה ואף הופעת כיבים בפה או על הלשון נשתמש בשיטות לקירור החום, הרגעת הנפש.

במקרים בהם יש נטייה להיבהל בקלות, תחושת פחד, הלמות לב, וכאשר מתעוררים בבהלה מתוך שינה נהוג להרגיע את הנפש ולחזק את הלב וכיס המרה.


רוצה לקרוא עוד על הטיפול ברפואה סינית? הטיפול ברפואה סינית
לשיחת ייעוץ חינם עם ניצן התקשר/י 054-6761745

יום שני, 6 בפברואר 2012

האביב הסיני - התהליכים מתרחשים בטבע ובאדם ודרכי טיפוח הבריאות בעונה זו

ביום שבת 4.2.2012 חל מועד תחילת האביב (Li Chun 立春) אשר מסמל את תחילת עונת האביב על פי המסורת הסינית. ביהדות אנחנו נוהגים לומר ש"אביב הגיע פסח בא" והנה עדיין יש לפנינו עוד מספר חודשים עד חג הפסח. למי שלא קרא את הרשומה שלי על מועדי עונות השנה ועונות חריגות ברפואה הסינית אקצר ואומר שההבדל נובע משיטות סיווג שונות וכי הסינים מזהים את עונת האביב על פי השיטה האסטרונומית המתייחסת לכמות שעות החשיפה לשמש ואילו חג האביב על פי היהדות מתייחס לעונה מטאורולוגית בה מזג האוויר נמצא באמצע הדרך בין העונה החמה והעונה הקרה. אני מצרף לכאן רשומה שכתבתי לפני שנה בבלוג הישן באתר שלי על מנת שתהיה זמינה עבורכם. 

על פי הראיה הסינית האדם הינו חלק מהיקום וככזה הינו מושפע מסביבתו (אקלים, שעות היום, מזון). מכיוון שהעולם הסובב אותנו נמצא תחת שינויים רבים שחלקם מחזוריים ביכולתנו לדעת מה השינוי הקרוב ולהתאים עצמנו כך שנשתנה יחד עימו.

עליית החום מתוך המים שבאדמה אל פני הקרקע
אחד השינויים הבולטים ביותר הוא שינויים במזג האויר. מזג האויר משתנה באופן מחזורי לאורך כל השנה ואיתו מופיעים שינויים בצמחיה כגון: גדילה, הופעת תפרחת, הבשלת פירות ונשירת עלווה.

במהלך הסתיו מתחילה ירידה הדרגתית של טמפרטורות האויר והחום מתכנס ונכנס אל תוך האדמה. ניתן למצוא עדות לירידה זו של החום אל פני הקרקע בנשירת עלי העצים. האנרגיה החמה של העצים מתכנסת אל הגזע ויורדת אל האדמה ומכיוון שאינה מספקת חום והזנה לעלווה מופיעה נשירה.

עם תחילת האביב, החום שירד אל תוך הקרקע במהלך הסתיו ונשמר במים שבקרקע לאורך החורף הקר, יוצא לכיוון פני הקרקע. במקביל לעליה זו של חום לכיוון פני הקרקע, החום שבגוף האדם יוצא ממרכז הגוף לכיוון העור והשכבות השטחיות יותר של הגוף ונושא איתו את הצ'י, הדם ונוזלי הגוף. בעקבות זאת נקבוביות העור נפתחות ומאפשרות יציאת זיעה.

מכיוון שבאביב פעילות מערכת חילוף החומרים מתחילה לשגשג, העיקרון המנחה אותנו מבחינת בחירת מזון מתאים לעונה הוא בחירת מזון בעל אופי חריף, מתוק ומעט חמים. כמו כן רצוי להמנע ממזון שמן, חמוץ וקר.

תזונה לעונת אביב
על פי התפיסה של הרפואה הסינית, כל אחד מחמשת טעמי הבסיס (חמוץ, מר, מתוק, חריף, מלוח) נכנס לאחד מחמישה איברים (כבד, לב, טחול, ריאות, כליות) ומחזק את פעילותו. אכילת מזון חמוץ אשר נכנס ישירות אל הכבד מחזק פעילותו ומעצימה אותה. מכיוון שבעונה זו תפקודו של הכבד מגיע לשיאו אכילת מזון חמוץ תביא לשגשוג יתר של הכבד והיווצרות אש (חום פנימי) ולבסוף אף יביא לבקרת יתר של הטחול והחלשת תפקודו. החלשות הטחול מתבטאת בחוסר תיאבון, חולשה גופנית, תשישות נפשית, יציאות רכות ועוד. מזון  חמוץ שרצוי להמעיט בו: קנה במבוק, מישמש, רימון, קיווי.

מאידך אכילת מזון בעל אופי מתוק מחזקת את הטחול ומסייעת במניעת בקרת היתר של הכבד. אכילת מעט מזון בעל אופי חריף מאפשרת חיזוק הריאות אשר יכולות לנטרל פעילות יתר של הכבד ולמנוע החלשות הטחול.

בתקופת האביב נהוג לטפח את הכבד ותפקודיו ועל כן רצוי להרבות באכילת ירקות ולהמעיט מאכילת פירות, אשר מעודדים היווצרות קור פנימי ופגיעה במערכת העיכול. הסינים ממליצים להקפיד לאכול בעונה זו ארוחות המשלבות מזון הכולל את כל חמשת הצבעים (צהוב, ירוק, אדום, לבן ושחור) ולהמנע ממזון מונוטוני בעל צבע אחיד.

חילוף העונות הוא זמן בו מאבדים נוזלים רבים. הדרך הפשוטה ביותר לסלק רעלים מהגוף היא על ידי שתיה מרובה של מים. רצוי לשתות מים שהומתקו במעט דבש ראשית על הבוקר דבר המסייע לשטוף את המעיים (שתפקודם על פי השעון הביולוגי הסיני משגשג בשעות הבוקר המוקדמות), לסלק תוצרי לוואי שבמזון ולמנוע היווצרות חום פנימי.

מבחינה רגשית רצוי לשמור על מצב רוח טוב וגוף משוחרר, טבעי וחסר דאגות ולא לאגור כעסים בפנים.

האביב נחשב תקופת ההתחדשות, תקופה בה מזג האויר מתחיל להתחמם ואיתו מתרבים גם הפתוגנים. על כן רצוי לאוורר את הבית ולאפשר זרימת אוויר, להתעמל ולשפר את פעילות מערכת החיסון. מזון שמחזק את מערכת החיסון: שום, גזר, חציל, תירס, שומשום שחור, דגים, ג'ינג'ר, תפוחי עץ, פטריות, קיווי, עוזרד סיני, בשר בקר.


חלוקת האביב לשלושה חלקים
תחילת האביב – מכיוון שבתקופה זו הקור עדיין יחסית בשיאו אפשר לשתות מעט אלכוהול (הסינים שותים מעט יין אורז במהלך הארוחה) אשר מסייע בפתיחת ערוצי זרימת הצ'י המרשתים את הגוף, משפר ומזרז את זרימת הדם ומעורר את יאנג הכבד לעלות ולצאת. אין לשתות אלכוהול בכמות רבה על מנת להמנע מנזק לכבד. יש לאכול מזון חריף כגון בצלים, ג'ינג'ר, שום, כְּרֵשָׁה (פראסה), חרדל.

יש להמנע מכעס שהינו הרגש המשוייך לכבד ורצוי לשמור על אופטימיות ולא להתעסק במחשבות על דברים שקרו, כך האש שבכבד תשכך ותנועת הצ'י של הכבד תהיה חלקה וסדירה.

מומלץ להתחיל לבצע פעילות גופנית קלה כגון הליכה, ריצה קלה ואף תרגול צ'י גונג או טאי ג'י צ'ואן. חשוב לא לבצע תנועות מאמצות מדי או למשך זמן רב מכיוון שהגוף רק מתעורר מהחורף. מיד בתום התרכול חשוב לנגב את הזיעה וללבוש בגד המכסה את הגוף על מנת להמנע מהצטננות.

אמצע האביב – בשלב זה תפקוד הכבד מתחיל לשגשג ועל כן מלבד הימנעות מאכילת מזון חמוץ ושמן רצוי להוסיף לתזונה היום יומית מזון המחזק ומזין את הטחול והקיבה כמו מזון מתוק: בטטה סינית, דבש, בשר בקר, תרד, דוחן, דורה (סורגום), גריסי פנינה, לוביה, שעועית יקינתון, סויה, כרוב, גזר, בטטה, תפוחי אדמה, פטריות, ערמונים.

בשלב זה של האביב יש להתאים את הפעילות הגופנית לעליית היאנג מסביב ולאפשר לגידים להימתח ולנוע. כדאי להגביר את הפעילות הגופנית, לרוץ או לטייל באויר הצח, לשחק בכדור ואף להעיף עפיפונים ברוח האביבית הטיפוסית.

אפשר לשתות תה עם חרציות או נענע המסייעים לשחרור הכבד והבהרת העיניים ושיפור הראיה.

סוף האביב – במהלך תקופה זו מומלץ להימנע ממזון כבד כגון בשר כבש, מזון חריף, ואף פיצוחים קלויים על מנת למנוע הצטברות של מזון והיווצרות חום פנימי. מזון. רצוי להתמקד במזון קליל כגון מרק משעועית מש (אפונה סינית) ותה יסמין. באביב נהוג לשתות תה יסמין ולא תה ירוק אותו שותים בקיץ או תה אדום שנועד לחורף. רצוי שהתה לא יהיה מרוכז מדי. לסובלים מאנמיה רצוי להמנע משתיית תה. כאשר הסינים אינם יכולים  להשתמש במי מעיינות להכנת התה הם נוהגים למלא כד במי ברז ולתת לו לנוח 24 שעות לפני השימוש. טמפרטורת המיים צריכה להיות 80-85 מעלות.



רוצה לקרוא עוד על הטיפול ברפואה סינית? הטיפול ברפואה סינית
לשיחת ייעוץ חינם עם ניצן התקשר/י 054-6761745

יום שלישי, 31 בינואר 2012

סוף מעשה במחשבה תחילה - מרכיבי המיומנות הפנימית - שין 心

הרשומה הבאה מבוססת על פרקים מספר שחיברתי בנושא מיומנות פנימית באמנויות לחימה סיניות, אשר לא ראה אור מעולם. לפני מספר שנים פרסמתי חלק מהחומר כמאמר, אך מאז הוא הלך לאיבוד בנבכי הזמן ולכן החלטתי לפרסם חלק מהפרקים כאן בבלוג:

בקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב מופיע אחד האזכורים הקדומים ביותר לתרגול מיומנות פנימית: "שמעתי כי בתקופה הקדומה החכמים חיו לפי דרך הדאו, הם תמכו בשמיים וארץ, שלטו בהבנת עקרונות יין ויאנג, נשמו את תמצית האוויר, עמדו בדד והתבוננו בנפשם, ושריריהם היו מאוחדים כאחד". משפט זה קיבל פירושים שונים לאורך ההיסטוריה, בין היתר כתרגול מיומנויות פנימיות כגון צ'י-גונג לשם טיפוח הגוף והנפש או עמידות עמוד. מאז הופעת תיאור זה ועד ימנו אנו הלכה והתגבשה התיאוריה, המסבירה את הפיזיולוגיה העומדת מאחורי תרגולות מיומנות פנימית, וזוקקה לכדי התהליך המוכר לנו כיום כשרשרת מחשבה -> כוונה -> רצון -> צ'י -> דם -> כח. במאמר זה אנסה להבהיר את המושגים המרכיבים תהליך זה והמכניזם של היווצרות תנועה מתוך המחשבה. הבנת התהליך כולו ונקודות החולשה עליהן ביכולתנו להשפיע בתרגול מאפשרת הפקת תוצאות טובות יותר של מיומנות פנימית. ברשומה זו אפרט מעט על השִין (Xin) ומשמעותו וברשומות הבאות על היבטים נפשיים כגון שֶן (Shen), אִי (Yi) וגֶ'ה (Zhi).


"שין" – הקשר בין לב, דעת ונפש והמח
בקלאסיקות של המיומנות הפנימית נטען כי תחילתה של תנועה בהופעת מחשבה ב"שין". למילה הסינית "שין" מספר משמעויות כשהעיקריות הן לב, דעת ובינה. לאדם שאינו דובר סינית משמעויות אלה עשויות להיראות כחסרות קשר לחלוטין. אם כן עולה השאלה איזה קשר יש בין הלב, שהינו משאבת דם העשויה משריר, לבין מחשב ביולוגי רב עצמה האחראי על הבינה כמו המוח. על מנת לענות על שאלה זו ראשית עלינו להבין כי ההתייחסות של הרפואה הסינית אל חמשת האיברים הפנימיים (לב, טחול, ריאות, כליות וכבד) אינה כאל איברים בשר ודם אלא אל שילוב בין איבר פיזי ומספר תפקודים גופניים שונים.

על פי הפיזיולוגיה הסינית מפקד הלב על גוף האדם ושולט בדם וזרימתו. מבחינה תפקודית הלב הינו למעשה שילוב של איבר הלב וכלי הדם. תפקודו של איבר הלב כמשאבה וגמישותם של כלי הדם ותפקידם כצנרת לנוזל הדם הם אחת הסיבות מדוע נחשב הלב כשולט על הדם. סיבה נוספת היא היות הלב האיבר האחרון בתהליך היווצרות הדם. בשלב האחרון בתהליך יצירת הדם הצ'י המזין נכנס אל הלב ובעזרת אש הלב מעורבב עם נוזלי הגוף, נצבע באדום ומותמר לכדי חומר חדש המכונה דם. מכיוון שהדם הינו החומר המזין את הנפש ומספק לה עוגן גשמי (יחסיי יין ויאנג) ובכך משפיע על תפקודה וחיותה, על כן נפש האדם מושפעת בצורה עקיפה על ידי הלב.

גם ביהדות הוצג קשר בין הדם לנפש במשפט "כי הדם הוא הנפש". בפרשת "אחרי מות" (י"ז, י"א) התורה מביאה טעם לאיסור אכילת הדם: "כי נפש הבשר בדם היא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשותיכם כי הדם הוא בנפש יכפר" ובהמשך: "כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואומר לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו כי נפש כל בשר דמו היא כל אוכליו יכרת" (י"ז, י"ד). קשר זה בין הלב והנפש הוגדר ברפואה הסינית כקשר בו "הלב אוצר את הנפש". היכולת של הלב להשפיע על הנפש ובכך להשפיע על יכולתו של האדם לחשוב ולהחכים מתוארת כ"דעת". כלומר, הדעת קשורה באיבר הלב גם ללא כל קשר למוח.


המח כשליט הגוף
עד המאה ה-16 התייחסה הרפואה הסינית אל המוח, שכונה בסינית "ים הלשד", כתוצאה ותוצר סופי של שפע של תמצית וכאחד מהאיברים יוצאי הדופן אך לא כאיבר השולט בגוף ובחשיבה. בתחילת המאה ה-16 תיאר לראשונה הרופא לִי שֶה גֶ'ן, במשפט "המוח הינו מעון הנפש המקורית" , את חשיבות המוח כמקור לתודעה, זיכרון, חשיבה וחושים. רק במהלך המאה ה-19 הרחיב, הרופא המפורסם וַואנג צִ'ינג רֶן, בספרו תיקון טעויות הרופאים על משמעות המוח בגוף האדם וטען כי "חיות וזיכרון אינם בלב כי אם במוח", כלומר המנדט לשלוט על הגוף ותפקודו, כמו גם תפקודים שכליים, ניתנים למוח על ידי הלב. כיום ידוע כי פגיעה באספקת הדם למח משפיעה על תפקודו ולכן מחלות לב עשויות להשפיע גם על המח. אם נמשיל זאת למושגים מעולם המחשבים אזי המוח הינו מחשב שאיכות חומרתו מושפעת מתמצית הכליות  ואילו הנפש (המושפעת על ידי הלב) היא תוכנה ההופכת את קופסת המתכת למחשב על בעל בינה מלאכותית ותפקוד עצמאי.

ניתן לראות כי הרפואה הסינית במאה ה-19 כבר הכירה בחשיבותו של המוח לשליטה בתפקודים שכליים ותפקודיים. השימוש במושג "שין" בספרות אמנויות לחימה וצ'י-גונג שיצאו בתחילת המאה ה-20 והושפעו מהרפואה הסינית זהה למשמעות המילה "דעת" ולא "לב" (כאיבר פיזי) ומתייחס לתפקוד הקשור במוח ובמערכת העצבים.


חלק שני - נפש, כוונה ורצון
                                                                                                                                               
הערה
Xīn 心
Li Shizhen  李时珍
Wang Qingren  王清任
Zhu Xi 朱熹
Zhang Jingyue  张景岳
Chūnqiū Fánlòu 春秋繁露
Shen jing 神经
Nei Gong 内功
Shén 神
Yì 意
Zhì 志