מדהים לראות עד כמה השפיעה הפילוסופיה הסינית על תחומים שונים כגון הרפואה הסינית, תרגילי טיפוח הבריאות (צ'י גונג ומיומנות פנימית) ואמנויות הלחימה הסיניות. ככל שחותרים להבין את המקורות כך מבינים שבסופו של דבר יש לנסות ולהבין את המקור הראשוני להכל, הדָּאוֹ והצ'י המקורי. על הצ'י המקורי כמקור לבריאת היקום בתפישה של הרפואה הסינית סיפרתי ברשומה בראשית. היום אני רוצה להתייחס להשפעה של פילוסופית הדאו על תרגולות טיפוח הבריאות. רבות נכתב על הדאו, משמעותו וכמובן העובדה שמילים אינן מסוגלות להבהיר באמת את המהות האמיתית של הדאו. מכיוון שכך לא אתיימר להבין או לפרש את משמעות הדאו בעצמי אלא אנסה להסביר מה הוא איננו ועל סמך זה אולי נוכל להבין טוב יותר מה הוא הדאו. כמו כן אינני רואה בדאו חשיבות יתירה בתרגול טיפוח הבריאות ומעדיף להתמקד דווקא ברעיון הווּ-גִ'י שהשפיע ישירות על אופן התרגול.
רב האנשים מכירים את הדאואיזם ומשנתו הסוברת שהדאו הוא המקור הראשוני לאינספור הדברים. לאסכולה זו השפעה נרחבת על הרפואה הסינית ותורות טיפוח הבריאות. מי שחוקר וקורא ספרות קלאסית של הרפואה הסינית יכול להבחין שישנה אסכולה דומה מאד אשר השפיעה על הרפואה הסינית, אסכולה זו מכונה מקור אחד - הצ'י המקורי.
האסכולה מקור אחד הצ'י המקורי גורסת שהצ'י המקורי הוא המקור הראשוני ליקום, כך שבאסכולה זו אין התיחסות כלל לרעיונות כגון דאו או טאי-ג'י. מכיוון שאסכולה זו טוענת שהצ'י הוא המקור הראשוני לכל היקום על כן צ'י זה מכונה הצ'י המקורי.
המקור לדאו והצ'י המקורי
תחילתן של שתי אסכולת בתיאוריה אשר הופיעה בתקופת שושלת חאן המערבית. תיאוריה זו מסבירה שאינספור הדברים בין השמיים והארץ נוצרו כתוצאה מהצ'י המקורי ואילו הצ'י המקורי נוצר על ידי עומק בלתי ניתן להבנה (玄 - Xuan). בתקופה זו האמינו שעומק בלתי ניתן להסבר זה הוא הדאו וממנו נוצר הצ'י המקורי אשר הינו צ'י חסר צורה. צ'י חסר צורה זה מכיל את אינספור הדברים והינו היסוד להיווצרותם ועל כן נקרא גם יסוד עליון (太素 - Tai Su).
תיאוריה זו היתה המקור להיווצרות שני הזרמים. זרם אחד התפתח לזרם הדאואיסטי של תבנית היצירה "
דאו - צ'י - דברים" הטוען לסדר תבניתי של ההופעה "
עומק בלתי ניתן להבנה - צ'י מקורי - אינספור הדברים" ו-"
שינוי עליון - ראשית עליונה - התחלה עליונה - יסוד עליון - אינספור הדברים". מבחינתם הצ'י המקורי הוא שלב ביניים במעגל היצירה של אינספור הדברים.
הזרם השני סבר ש
הצ'י המקורי הוא המקור לכל ולמעשה הוא שווה ערך לרעיון ה
דאו. כאשר
הצ'י המקורי מתפזר אזי הוא הריק העליון ואילו כאשר הוא מתאסף הוא יוצר את אינספור הדברים. גישה זו אומצה על ידי חלק מהרופאים הסינים ועליה כתבתי ברשומה על
הבריאה המבוססת על פרק שתרגמתי מספרו של
חואנג יואן-יו. לעומת זאת תרגולות טיפוח הבריאות והמיומנות הפנימית אשר פותחו על ידי נזירים או רופאים המזוהים עם הזרם הדאואיסטי הושפעו לרב מפילוסופית ה
דאו. התרשמותי האישית היא שאסכולת הדאו השפיעה על אמנויות הלחימה הסיניות ותרגולות טיפוח הבריאות הרבה יותר מאסכולת
הצ'י המקורי וברשומה זו אציג השפעות אלו על התרגול.
דאו על קצה המזלג
על פי
לַאוֹ-דְזֶה ה
דֶּרֶךְ (דָּאוֹ) אינה הוויה אך גם אינה העדר הוויה, היא שני הדברים גם יחד. יש לה קיום ייחודי. בקאנון הדרך והמוסר, לאו-דזה מסביר:
פרק 21: כדבר, הדרך אינה מעורפלת ולא ברורה. לא ברורה ומעורפלת אך בפנים היא סמל. מעורפלת ולא ברורה אך בפנים היא דבר. עמומה וכהה אך בפנים היא מהות. מהותה מהימנה באמת ובפנים זוהי אמינותה.1
פרק 14: בלתי נגמרת, לא ניתן לקרוא לה בשם, היא שבה חזרה לזה שאינו דבר. זה נקרא הצורה ללא צורה, הצלם של מה שאינו דבר. זה נקרא לא צלול ומעורפל.2
פרק 42: הדרך יוצרת את האחד, האחד יוצר את השניים, השניים יוצרים את השלושה, השלושה יוצרים את אינספור הדברים. אינספור הדברים נושאים את יין וחובקים את יאנג, ולוקחים את צ'י לשַמשם כהרמוניה.3
ה"אחד" הוא מצב לפני שהשמיים והארץ נפרדו ואילו הדרך קודמת ל"אחד". השניים הם השמיים והארץ והשלושה הם יין, יאנג וצ'י. הדרך היא המוחלט המופשט.
הבנת המושג דאו הינה דבר הכרחי עבור דאואיסטים השואפים לקבל הארה ולשוב אל אותו דאו. עבור רופאים סינים, אמני לחימה ואנשים המתרגלים את טיפוח הבריאות ישנו מושג מורכב לא פחות שהבנתו שימושית ביותר. מושג זה נקרא ווּ-גִ'י.
מכְּלוּמִיּוּת קיצונית ועד הֶעְדֵּר קיצוניות
המושג וו-ג'י הופיע לראשונה בכתביו של
לַאוֹ-דְזֶה תחת המשמעות
כְּלוּמִיּוּת-קיצונית. בתקופתם של
לַאוֹ-דְזֶה ו
ג'ואנג-דזה לא היתה למושג זה משמעות פילוסופית מיוחדת, הוא שימש אך ורק כמילים אינסוף או דבר חסר-גבול.
וו-ג'י מורכב משתי סימניות אשר כל אחת מהן בנפרד יכולה לשמש כשם-עצם, תואר-השם או פועל. מכיוון שאין אינדיקצה המאפשרת לנו לקבוע לאיזה רכיב דקדוקי התכוון מחבר המושג, על כן קל מאד לטעות במשמעות המושג או לשנותה. חקירה מדוקדקת של המושג ומשמעותו הובילה את החוקרים לגלות כי בתקופת שושלת סוֹנג קיבל המושג משמעות פילוסופית ומשמעותו כ
כְּלוּמִיּוּת-קיצונית השתנתה ל
חָסַר-קיצון.
מה ההבדל בין דאו לוו-ג'י? אין תשובה אחת מוחלטת. יש הטוענים שהדאו מכיל בתוכו את וו-ג'י וטאי-ג'י. חוסר התנועה שבדאו הוא וו-ג'י ואילו הופעת תנועה היא כבר טאי-ג'י. הדאו כולל את הכל, הוא כולל את התוצאה אך גם את הסיבה. אחרים טוענים שוו-ג'י הוא בעצם תיאור אופיו של הדאו, כלומר הדאו הוא חסר-קיצון (ללא יין וללא יאנג).
 |
| תרשים טאי-ג'י של ג'וֹאוּ דזֵה |
הפילוסופיה מנקודת מבטם של אמני לחימה וטיפוח הבריאות
מומחים סינים לטיפוח הבריאות ואמנויות לחימה הושפעו רבות מאסכולות כגון דאואיזם וזן-בודהיזם ושילבו את התיאוריות המופיעות בכתבים פילוסופים ורפואיים קלאסים בתוך כתבים שיצרו בעצמם. אמנם בחוגי הפילוסופיה הם לא נחשבו כפילוסופים בעלי שם אך בחוגי אמנויות הלחימה נחשבו רבי אמנים. אותם רבי אמנים למדו לשלב את הפילוסופיה התיאורתית יחד עם תרגול מעשי ויישומי שמטרתו טיפוח הבריאות הגופנית והנפשית ושיפור חוסנם. רבי אמנים אלו ידעו לעשות את החיבור הנכון בין השכל והגוף ובזכותם קיימים תרגילי צ'י גונג ומיומנות פנימית רבים. דוגמא לשילוב בין רעיונות פילוסופים אלו ואמנויות לחימה אפשר למצוא בטאי ג'י צ'ואן אשר עיקר משנתה עוסק בעקרונות שני הכלים, בה גואה ג'אנג הסובבת סביב שמונה הטריגרמות ועקרון השינוי ושינג אי צ'ואן העוסקת בחיבור בין הנפש והגוף סביב חמש הפאזות (תנועות).
על מנת להבין כיצד רבי אמנים אלו תפשו את עקרונות הוו-ג'י מבחינה פילוסופית, תרגמתי עבורכם מספק פיסקאות מספריהם. בכתבים של שינג אי
4 המיוחסים לרב-אמן בשינג אי צ'ואן,
לִי לוּאוֹ-נֵנְג5, מתואר מצב וו-ג'י כך:
דיון על וו-ג'י: ללא קיצון – ריק ושקט בדומה לכלומיות חסרת דבר. החכמים השתמשו ב-יין ויאנג על מנת להסביר את השמיים והאדמה (העולם). בעל צורה זה נוצר מחוסר הצורה. ללא צורה אזי העולם נוצר ברוגע.6
על כן נאמר: יש חמישה סוגי עליונות - שינוי עליון, ראשית עליונה, התחלה עליונה, יסוד עליון ועליונות קיצונית (טאי ג'י). השליה היא שורשם של צ'י חומר וצורה, במפתיע נוצרים הצ'י החומר והצורה, הקל והצלול שבצ'י צף ועולה מעלה לכדי השמיים, העכור והכבד שבצ'י יורד ומתרכז לכדי אדמה.7
כך, שינוי עליון – הצ'י שלו עדין לא נראה, ראשית עליונה – תחילתו של הצ'י, פשטות עליונה – תחילתו של החומר, התחלה עליונה – תחילתו של צורת הצ'י, צ'י צורה וחומר ישנם ואינם יכולים להיפרד, צופה ואינו רואה, מאזין ואינו שומע, משחר ליצור את כל החי.8
אם שינוי עדיין חסר צורה, אפילו עליונות קיצונית אינה יוצרת צ'י, חומר וצורה נפרדים, כלומיות מובחנת במעומעם ושבה על כנה, היא מכונה ללא קיצון.9
פילוסופיה בתנועה
מה שווה לנו כל הפילוסופיה הזאת אם לא ניתן ליישמה בשטח? בכל אמנויות הלחימה הפנימיות מתחילה התנועה מעמידת פתיחה המכונה עמידת וו-ג'י. בספר
רעיונות מהותיים של חמש הפאזות באגרוף הכוונה של משפחת יוּאֶה10 המבוסס על דברו של אמן הלחימה המפורסם
לִי צוּן-אִי11 נאמר על עמידת וו ג'י:
מנח חָסַר-קיצון - עקבי שתי הרגליים צמודים, הזוית בין כפות הרגליים כ-90 מעלות,שתי הזרועות תלויות מטה בצמוד לגוף, בזמן זה יש להיות ללא מחשבות וללא תשוקות, ללא צורה וללא דימוי, ללא דבר וללא עצמי, צ'י אחד עכור מעורבב, הכוונה חסרת כיוון, באקורד אחד עם הטבע, בדומה לסירה קטנה הצפה בים העצום, שקט כמו תרנגול עץ המוצב בחצר, מכונה ללא קיצון.12
גם רב אמן
סוּן לוּ-טָאנג13 התייחס לעקרון וו-ג'י בספריו על שלוש אמנויות הלחימה מהמשפחה הפנימית - שינג אי צ'ואן, טאי ג'י צ'ואן ובה גואה ג'אנג.
לימוד שינג אי צ'ואן: מה יקרא וו-ג'י? - כאשר אדם טרם החל להתאמן, ללא מחשבה וללא כוונה, ללא צורה וללא מופע, ללא עצמי וללא אחר, תוהו ראשיתי בחזה, צ'י אחד מעורפל, חסר כיוון בכוונה.....יכול ללא קיצון אך בעל צ'י יחיד.14
לימוד בה גואה ג'אנג: מהי תנוחת וו-ג'י? – כאשר אדם טרם החל ללמוד, תוהו ראשיתי בליבו (תודעתו), צ'י אחד מעורפל, בין התנועות, אך מציית לאופיו טבעי.... זה מכונה צורת הקיצון העליון (טאי ג'י) הנוצר מחוסר קיצון.15
 |
| רב אמן סון לו-טאנג בעמידת וו-ג'י |
אפשר לראות שעמידת וו-ג'י מצריכה ניקוי הראש ממחשבות מיותרות, רצונות וכוונות ועליה להיות חופשית ומשוחררת. עמידה זו מדמה את רעיון הוו-ג'י בו אין קיצוניות לאף כיוון. כאשר התחלתי לתרגל שינג אי צ'ואן וצ'י גונג בסין דרש ממני מורי, מאסטר ג'ואו ג'ינג-שואן, לעמוד בעמידת וו-ג'י למשך 20-40 דקות. אני חייב להודות שלמרות שהעמידה הזאת נראית ממש קלה וטבעית מאד קשה לעמוד בה לאורך זמן. היה לי קשה להבין מדוע עמידה זו כה חשובה לתרגול. לאחר תקופה ממושכת בה תרגלתי עמידה זו הבחנתי בתופעה מעניינת. תחילה הזרועות הפכו לכבדות כאילו היו עשויות עופרת אך עם הזמן החלו להרגיש קלילות והחלו לעלות ולצוף קדימה ללא כל מאמץ. כאשר שאלתי את מורי לפשר הדבר הסתבר שלי שזהו השלב הבא בסדר הבריאה. שלב זה מכונה הופעת צ'י ראשוני ולמעשה תנועת ציפה זו של הזרועות מעלה מובילה למנח השני בתרגול, הלא הוא עמידת שני הכלים או עמידת טאי-ג'י. מתוך חוסר התנועה והתוהו מופיעה התנועה הראשונה והבריאה מתחילה.
מי שמתרגל טאי ג'י צ'ואן מכיר את התנועה שתיארתי למעלה כתנועת הפתיחה של הסגנון. כולנו מבצעים תנועה זאת באופן מכוון ומכאני כחלק הסדרת התרגול. למיטב הבנתי גישה זו של לימוד סדרת התרגול של טאי ג'י כבר מן השיעור הראשון היא התפתחות חדשה של הסגנון. לימוד נכון צריך להתחיל מעמידת וו-ג'י אותה יש לתרגל עד אשר תהפוך באופן טבעי לתנועה הראשונה. יש לתת לבריאה להתרחש מעצמה כאשר מגיע זמנה.
הערות ומקורות
周易基础
中医基础理论/王新华
Key concepts in chinese philosophy/ Zhang Dainian
岳氏意拳五行精义/李存义（董秀尚）
形意拳学/孙录堂
八卦拳学/孙录堂
道德经
1.道之为物,惟恍惟惚.惚兮恍兮,其中有象;恍兮惚兮,其中有物.窈兮冥兮,其中有精;其精甚真,其中有信。
2.绳绳不可名,复归于无物.是谓无状之状,无物之象,是谓惚恍。
3. 道生一。一生二。二生三。三生万物。万物负阴而抱阳，冲气以为和。
4.形意拳谱
5.李洛能
6.无极论:无极者，空空静静，若虚无一物也。圣人自阴阳以说天地，夫有形者生于无形。无形则天地安足生。
7.故曰：有太易、太初、太始、太素、而太极之五太也。胎胞 气质形之本也，一惊而生气质形也，气之轻清而上浮者为天，气之重浊而下凝者为地。
8.然太易者，末见其气者；太初者，气之始也；太素者，质之始也；太始者气形 之始也，气形质具而未相离，视之不见，听之不闻，寻生万物也。
9.如易仍无形，太极也不生气，形质混沦而相离，虚无缥缈复而谓之无极也。
10.岳氏意拳五行精义
11.李存义
12.无极势:两足跟并齐，两足见分度约九十，两臂切身下 垂，此时当无思无欲、无形无像、无物无我，一气浑沦，无所向意，顺天地之自然，茫若扁舟泛巨海，静若木鸡植中 庭，是之谓无极。
13.孙禄堂
14.形意拳学:“无极者，当人未练之先，无思无意；无形无象，无我无他，胸中混混饨饨，一气浑沦，无所向意者也。......无极而能一气者是也。”
15.八卦拳学:“无极形式者，当人未学之先，心中混混饨饨，一气浑沦，举动之间，但由天然之性也。......此之谓无极而生太极之式也。”
למעשה אין כאן כל סתירה. המשפט המופיע בקאנון מתאר למעשה את מעגל המים בטבע. צ'י השמיים, הלא הוא חום השמש הקורנת על האדמה והאגמים, גורם לאידוי המים העולים לשמיים והופכים לעננים. מכיוון שהמים שבאדמה מתאדים ועולים לשמיים ויוצרים את העננים נאמר "צ'י האדמה עולה ויוצר עננים" אבל ללא קרינת השמש שבמרומים לא יוכלו המים להתאדות ועל כן נאמר "עננים יוצאים מצ'י השמיים".
