רפואה סינית מטפלת רק בשורש המחלה?

התשובה: לרב כן, אבל לא תמיד.

אחד הדגשים החשובים ביותר שנתנו לי מורי בסין הוא שריפוי מחלה צריך להתחיל בשורש. דגש זה הוצג לראשונה בכרך שאלות הבסיס שבקאנון הפנימי במשפט: "את ריפוי מחלה חובה לחפש דרך השורש".  מהו אותו שורש עליו כולם מדברים? למרות שרופאים שונים פרשו משפט זה באופנים שונים לאורך ההיסטוריה, על סמך בחינת הטיפול הקליני שתיעדו אפשר לראות שראו בפתו-מכניזם (bing ji) של המחלה כשורשה. בדומה לעץ המתחיל בשורש שבמעמקי האדמה וגדל ומתפתח מעלה דרך הגזע אל הענפים והעלים, כך גם למחלה יש גורם ראשוני להיווצרותה ותהליך התפתחות, אשר לאורכו מופיעים סממנים שונים של המחלה. כך הפתו-מכניזם כולל בתוכו את גורם המחלה, אופי המחלה, מיקום המחלה בגוף ויחסי הפתוגן עם הצ'י של הגוף. משמעות הדרישה לטפל על סמך השורש הוא שכאשר אנו באים לטפל במחלה עלינו לחפש אחר מקור המחלה (השורש) ולהתאים את אסטרטגית הטיפול שלנו בדיוק לאותה איכות של השורש.

מחלה היא שינוי, כלומר הינה מצב השונה מהמצב הרגיל של תפקוד פיזיולוגי תקין של הגוף. מכיוון שנוצר שינוי חייב להופיע גם ביטוי נראה של שינוי זה. כאשר יש ביטוי חיצוני של תופעה חייבת להיות לה איכות כלשהי. מכיוון שהאיכות והאופי השורשיים של המחלה הם הגורם האמיתי לכל השינויים החריגים בתפקוד התקין של הגוף על כן טיפול בשורש יאפשר טיפול במחלה ותופעותיה השונות, כפי שאמר ג'אנג ג'ינג-יואה "תפוס ישירות את שורשו אזי כל המחלות שנוצרו ממנו כולן ייסוגו עימו".

שורש וענף הינם מושגים יחסיים שלרוב משמשים לבטא את ההבדל בין האופי השורשי של המחלה והביטוי החיצוני, יחסי חיצון ופנים או יחסי הסתירה בין העיקר והטפל במהלך שינוי המופיע במחלה. אם נסתכל על יחסי הצ'י הנכון בגוף והצ'י הפתוגני אזי הצ'י הנכון הינו השורש והצ'י הפתוגני הינו הענף. אם נתייחס לגורם המחלה אל מול הסימפטומים החיצוניים, אזי גורם המחלה הוא השורש והסימפטומים הם הענף.

יחסיות בין שורש וענף

כיצד מחליטים האם לטפל בשורש או בענף?
שורש וענף הינם מושגים הפוכים אך אין זה אומר שהענף אינו חשוב או חשוב פחות מהשורש ואין זה אומר שהשורש חשוב יותר מהענף. מה שלמעשה חשוב זה דחיפות המחלה. כאשר הענף דחוף, כלומר יש סכנת חיים, אזי יש ראשית לטפל בענף ולמנוע את הנזק המיידי שיכול להיגרם. כאשר הענף אינו דחוף, אזי מכיוון שהענף הוא תוצר של השורש עלינו להתמקד בטיפול בשורש.

ישנה חשיבות רבה להבנת תהליך התפתחות המחלה (פתומכניזם) ושינויים המתחוללים בה על פי סדר כרונולוגי על מנת להצליח לזהות בצורה נכונה את השורש והענף. זיהוי זה מאפשר לנו להחליט האם עלינו להתחיל את הטיפול ישירות בשורש, להתחיל ראשית בענף או לטפל בצורה משולבת גם בשורש וגם בענף.

מתון אזי נטפל ראשית בשורש
מתייחס למעשה למצב בו הענף אינו דחוף והינו למעשה עיקרון הטיפול העיקרי המנחה אותנו. כלומר, כאשר אנו משתמשים במילה מתון אנו מתכוונים שהענף בעצם אינו דחוף. מתי הענף אינו דחוף? כאשר אינו מסכן חיים או שתגובת הגוף לענף הינה סבירה והגוף מסוגל להסתגל לשינוי זה בזמן שאנו מתמקדים בטיפול בשורש המחלה.

מתון ודחוף - כאשר הענף אינו דחוף.
במקרים של רוח קרה הגורמת לכאב ראש, שורש המחלה הוא החסימה של הערוצים בראש על ידי הרוח הקרה ואילו כאב הראש הינו הענף. במקרה כזה נשתמש בשיטות למיגור החיצון וסילוק רוח קרה ובעצם סילוקה החוצה יעלם איתה כאב הראש. שיעול הנוצר עקב חוסר יין בריאות, חוסר היין הוא השורש ואילו השיעול הוא הענף. מבחינת טיפול אנו נזין ונלחלח את יין הריאות ונתמוך בצ'י הנכון כך שהחלמת הריאות תביא להפסקת השיעול.

חולשת צ'י טחול שאינה כרונית המביאה להיעצרות שינוע הנוזלים בגוף וירידת הצ'י הצלול מטה אל המעיים וכתוצאה מכך להיווצרות יציאות רכות ואף שלשולים. במקרה זה חולשת צ'י הטחול היא השורש ואילו השלשולים הם הענף. טיפול אשר מתמקד בהבראת תפקוד הטחול בשינוע נוזלים והתמרתם יחד עם חיזוק צ'י הטחול יביא להפסקת השלשולים.

מועד הופעת המחלה - מי ראשון ומי שני.
במקרים אלו, המחלה שהופיעה ראשונה הינה השורש ואילו המחלה המאוחרת יותר הינה הענף. במקרה כזה, כל עוד המחלה המאוחרת יותר אינה דחופה יותר מזו הראשונה, עלינו ראשית לטפל במחלה הראשונה ורק מאוחר יותר לטפל במחלה המאוחרת יותר.  למשל כאשר אדם סובל ראשית ממחלה חיצונית הגורמת לשיעול ומאוחר יותר מופיעים גם הלמות לב והפרעות בשינה אשר אינם דחופים. במקרה זה ראשית נטפל בריאות והשיעול ונסלק את הפתוגן החיצון כך שהשיעול יפסק ורק לאחר מכן נטפל במחלת הלב הכוללת את הלמות הלב והפרעות השינה.


דחוף אזי נטפל ראשית בענף
כאשר הסימפטומים של הענף דחופים או בעלי סיכון לבריאות או שהמחלה שפרצה מאוחר יותר (כאשר יש שתי מחלות) עשויה להשפיע על אופן הטיפול וההחלמה מהמחלה הישנה, אזי נטפל ראשית בענף. חשוב לזכור שלאחר הטיפול בענף יש לשוב ולטפל בשורש.

דחיפות הענף.
במקרים של דימום מאסיבי יש ראשית לעצור את הדימום ללא התייחסות לגורמי הדימום. מכיוון שהדם הוא אחד החומרים החשובים ביותר בגוף, כאשר נוצר דימום מאסיבי עליינו למהר ולהביא להפסקתו ורק לאחר מכן לברר האם נגרם עקב חום רב הדוחק את הדם לצאת מכליו או חולשת טחול שאינה מאפשרת להחזיק את הדם בכליו.

מחלה מאוחרת המשפיעה על טיפול במחלה שבשורש.
מקרים של מחלה כרונית בשילוב עם מחלה חיצונית חדשה (צינון, שפעת). ראשית יש למגר את הפתוגן מהחיצון ורק לאחר מכן יש לטפל במחלה הכרונית. התעלמות מהמחלה החדשה שבחיצון תאפשר חדירתה פנימה ויצירת סיבוכים חדשים.

מקרה דוגמא נוסף הוא מחלת טחול וכבד הגורמת להצטברות של מים בבטן הגורמים לקשיי נשימה וקשיי מתן שתן או צואה. מבחינת טיפול יש ראשית לפתוח את דרכי היציאה של הצואה והשתן ולטפל בענף (מים בבטן) ורק לאחר שיתון המים מהבטן אפשר להסדיר את תפקוד הטחול והכבד כשורש המחלה.

טיפול בשורש ובענף בו זמנית
זהו עיקרון טיפול המתאים למחלות מסובכות או מחלות בהן הענף והשורש חשובים באותה מידה.

חום גוף, בטן קשה למגע מלאה וכואבת, עצירות, יובש בפה, לשון מיושנת - סממנים של חום פתוגני שהתגבש בפנים כשורש המחלה ואילו הפגיעה בנוזלים ויין כענף המחלה.

אדם הסובל מחוסר צ'י, או דם (שורש) ובמקביל יש פלישה תכופה של פתוגן לחיצון (ענף). למרות שאולי המחלה החיצונית אינה חזקה, מכיוון שיש חוסר וחולשה פנימית הגוף אינו מסוגל לסלק את הפתוגן מהחיצון. במקרים כאלה יש לטפל בשורש בו זמנית עם הענף, יש לחזק את החוסר הפנימי במקביל לסילוק ומיגור הפתוגן מהחיצון.

במקרים בהם מחלת הטחול (שורש) מתפתחת ומחמירה למחלה כליות (ענף) למרות שמחלת הטחול קדמה למחלת הכליות שתיהן חשובות באותה מידה וחובה לטפל בהן יחדיו. לרב טיפול בשורש וענף בו זמנית מתאים למקרים בהם המחלה יחסית מתונה או הינה מורכבת ומסובכת יחסית.

במקרים בהם יש חולשה של הטחול ונפגעת יכולתו לשנע והתמיר נוזלים כך שנוצרת לחות, האם יספיק טיפול של סילוק לחות או ייבושה על מנת לטפל במחלה? הכח לייבש, לסלק ולשתן את הלחות תלוי בצ'י של הטחול, במידה ולא נתייחס לחוסר הצ'י של הטחול ונחזק צ'י יחד עם הבראת תפקוד הטחול, ככל הנראה ייבוש לא יספיק.

סטסיס דם יכול לגרום לחסימה של הערוצים ולדליפה של דם מחוץ לכליו כך שמופיע דימום. טיפול של עצירת דימום רק יחמיר את סטסיס הדם  וטיפול של הנעת דם רק יחמיר את הדימום. זהו מקרה קלאסי לשימוש בצמחים שעוצרים דימום ובו זמנית ממוססים סטסיס ומניעים את הדם (על מנת שהדם שזלג החוצה לא ייעצר ויהפוך לסטסיס).

במקרים של חוסר יין יכולה להיווצר אש בגוף, טיפול באש בלבד לא ירפא את הבעיה אך באותה מידה טיפול בחוסר היין בלבד לא ינמיך את האש. יש לדעת לשלב בין שני הטיפולים.

כאבי גב (גב תפוס) - גורמים, טיפול ומניעה על פי הרפואה הסינית

הגב התחתון מכונה ברפואה הסינית כ"משכן הכליות" מכיוון שזהו האזור שמתחת הכליות ומושפע ישירות ממצבן של הכליות ותמצית הצ'י המאוכסנת בהן. באזור זה של הגב עוברים גם ערוצי שלפוחית השתן שהינה בת הזוג של הכליות. ערוצים נוספים העוברים באזור זה וקשורים גם כן בכליות הם ערוצי העיבור, החגורה, הפיקוח והערוץ החודר (ים הדם). מסיבות אלו, כאשר הכליות נחלשות או כאשר נגרמת פגיעה חיצונית (פיזית או פתוגנית) נגרמת פגיעה בתפקוד הכליות וערוציה ומופיע כאב גב. חשוב להבין שפגיעה בכליות על פי הרפואה הסינית אינה פגיעה באיבר הכליות כפי שאנו מכירים מאנטומיה מודרנית אלא בתפקוד המשויך לכליות על פי הרפואה הסינית.

פלישה של פתוגן חיצון אל הגוף

באזור זה של הגב עובר ערוץ שלפוחית השתן אשר אחראי בין היתר על תפקוד השלפוחית ועל מערכת החיסון המגנה על הגוף מפני פלישה של פתוגנים חיצוניים. כאשר פתוגן חיצון כגון, קור, חום, לחות או רוח פולש אל הגוף הוא עשוי להשפיע על ערוץ זה ולהתמקם באזור הגב. עקב החום הרב בקיץ, יש הנוהגים לישון עם מזגן או מאוורר פתוחים הפונים אל עבר הגוף. בעקבות זאת פולש לגוף פתוגן של קור או רוח ונוצרת חסימה של ערוץ השלפוחית באזור הגב התחתון. פלישה של קור יכולה להיגרם גם בתקופת החורף עקב העדר חימום מספק וחשיפה של הגב לקור. חסימה של פתוגן לחות באזור יכולה להיגרם למשל כאשר בעקבות מאמץ ממושך בקיץ יוצאת זיעה הנספגת בחולצה. כאשר החולצה רטובה ונקבוביות הזיעה עדיין פתוחות הלחות של הזיעה אינה יכולה להתאדות ולכן נשארת על גבי הגוף וחודרת פנימה אל השכבות תחת העור. באותה מידה, הירטבות של כל הגוף בעקבות גשמי החורף יכולה להביא לתוצאה דומה. לאורך זמן, חסימה זו של הערוץ בגב התחתון יכולה להפוך לחום מקומי. 

רוח קור ולחות: כאב בגב התחתון לעיתים קל ולעיתים חזק, חימום האזור מקל על הכאב ובסביבה קרה או שינויי מזג אויר לקר או גשום הכאב מוחמר. כאשר פתוגן הרוח חזק, מיקום הכאב עשוי להיות משתנה מצד לצד ואף להקרין אל שתי הרגליים או עמוד השדרה. כאשר פתוגן הקור חזק הכאב יהיה במקום קבוע ויהיה בעיקר כאב קר (תחושת קור באזור הכאב) ויחסית חזק עד כדי חוסר יכולת להתכופף או להסתובב מצד לצד. כאשר פתוגן הלחות יחסית חזק, למרות שהכאב אינו רב יש תחושה של כובד ועייפות של אזור הכאב.

לחות חמה חוסמת תנועת הצ'י בגב: הכאב בגב יחסית משמעותי, יש תחושה של חום באזור הכאב גם כתחושה סובייקטיבית של המטופל וגם במגע ממושך באזור. הכאב מחמיר כאשר מזג האוויר מתחמם או שהלחות מתגברת. תנועה של הגב דווקא מקלה על הכאב. בנוסף השתן יהיה מועט ויחסית כהה מהרגיל.

פגיעה חיצונית או התשה של שרירי הגב

תנועה מאומצת של שרירי הגב באזור, אם בעקבות הרמת משא כבד או ישיבה ממושכת בתנוחה לא נכונה, מבלי לאפשר לשרירי הגב לקבל את המנוחה לה הם זקוקים תביא להתעייפות השרירים והתשתם. כתוצאה מכך נוצר כאב ותחושת עייפות של שרירי הגב התחתון. גם פגיעה חיצונית בגב כתוצאה מחבלה ישירה (מכה) או עקיפה (טלטול של הגוף) גורמים לדימום פנימי באזור שרירי הגב ולסטסיס של דם בערוצים העוברים באזור.

סטסיס חוסם את הערוצים: כאב הגב חד כמו דקירה ויחסית חמור, מקומו קבוע ואינו משתנה או נע למקומות אחרים, נחלש בשעות היום ומחמיר במהלך הלילה, מגע באזור הכאב מחמיר את הכאב ולכן אינו נעים, יכולה להיות היסטוריה של פגיעה פיזית במקום או פגיעה בגוף שהשפיעה על האזור. כאשר הכאב באזור עמוד השדרה מופיע קושי להתכופף או להסתובב והכאב מחמיר עם כל תנועה של הגוף.

נזק עקב מאמץ יתר של שרירי הגב: כאב מקומי וקבוע בעל אופי של תשישות ועייפות של השרירים, מחמיר לאחר מאמץ אך אינו מוקל ממש לאחר מנוחה. הכאב יחסית חמור בשעות הבוקר כאשר קמים מהמיטה ומוקל לאחר הנעה קלה של האזור הכואב.

חולשה של משאבי הגוף והכליות

הכליות הן איבר חשוב ביותר לחוסן הגופני של האדם וחלושת הכליות תתבטא בחולשה של הגוף. חולשת כליות יכולה להיות עקב מצב מולד, התשה ממושכת של הגוף בפעילות פיזית ללא מנוחה מספקת, לאחר מחלה ממושכת, זיקנה, קיום יחסי מין בצורה מופרזת ועוד. חולשה זו של הכליות מונעת הזנה של הערוצים שבגב ומביאה לכאב וחולשה של אזור זה.

חולשת כליות: תחושה של עייפות וחולשה (תשישות) של הגב התחתון משני הצדדים, עיסוי ומישוש של המקום מקל על הכאב, חולשה של הברכיים והרגליים כאילו אין כח לעמוד או ללכת. הכאב של הגב מחמיר לאחר מאמץ גופני ומוקל לאחר מנוחה ומתפרץ לעיתים תכופות. יכול להיות מלווה בקור בכפות הידיים והרגליים, קוצר נשימה וחוסר אנרגיה והכאב מוקל לאחר חימום האזור או חוסר מנוחה, נדודי שינה, יובש בפה ובגרון וחום בכפות הידיים והרגליים.

אבחנה מבדלת

יש לבצע אבחנה מבדלת בין כאבי גב ובין מחלות אשר יכולות להתבטא בין היתר בכאב גם, למשל: אבנים במערכת השתן (מלווה בבעיות שתן – שתן תכוף, מועט, דחוף, טפטוף, דוקר) או סינדרום חסימתי (ראומטי – דגש על כאבי פרקים בגפיים). רצוי להיבדק ראשית אצל רופא בקופת החולים ולבצע בדיקות כגון צילום רנטגן או אולטרסאונד במידה ויש חשש למחלות אלו.

הטיפול ברפואה סינית

במידה ומדובר בפתוגן חיצון אשר פלש לאזור הגב והביא לחסימה של הערוצים יתמקד הטיפול בסילוק של הפתוגן החוצה ופתיחה של הערוצים שנחסמו. כאשר מדובר בחסימה שנוצרה עקב מאמץ ממושך או פגיעה חיצונית, הטיפול יתמקד בהנעת הצ'י והדם באזור הגב ופתיחה של הערוצים. במקרים בהם כאבי הגב נגרמים עקב חולשה של הכליות או הטחול, יתמקד הטיפול בחיזוק איברים אלו וחיזוק העצמות והגב.

כמו כן במקרים שונים נשתמש גם בכוסות רוח, המסייעות בהנעת הדם בערוצים ושחרור השרירים, מוקסה (חימום מקומי) המסייעת בסילוק קור והזרמת הדם ואף שימוש באלקטרו-אקופונקטורה.

מניעת כאבי גב תחתון

כאשר אנו מבינים את הגורמים לכאבי גב אנו יכולים להימנע מהם ובכך להקל ואף למנוע הופעת כאב. מי שעבודתו דורשת ממנו לשבת לאורך זמן ממושך חייב לדאוג לכיסא נוח התומך בגב ולהקפיד על ישיבה נכונה. כמו כן רצוי לקום מהכיסא ולהניע את הגוף כל 20-30 דקות. הרמה של משאות כבדים חייבת להתבצע בעזרת הברכיים ולא בעזרת הגב על מנת למנוע התשה של שרירי הגב. בתקופת החורף רצוי להקפיד על לבוש המכסה את הגב ובתקופת הקיץ יש להימנע מכיוון מאוורר או מזגן אל עבר הגב או הגוף בכלל, בעיקר במהלך השינה.במידה והחולצה רטובה עקב זיעה (בקיץ) או גשם (חורף) רצוי להחליפה בהקדם ולייבש את הגב התחתון.



רוצה לקרוא עוד על הטיפול ברפואה סינית? הטיפול ברפואה סינית
לשיחת ייעוץ חינם עם ניצן התקשר/י 054-6761745

תסמונת התעלה הקרפלית והטיפול בה ברפואה הסינית

תסמונת התעלה הקרפלית או (תסמונת מנהרת שורש כך היד) היא תופעה הנגרמת מפציעת מאמץ המביאה לתחושת נימול, עקצוץ, העדר תחושה ואף כאב בשורש כף היד ומספר אצבעות. התסמונת נגרמת עקב התעבות של אחד או חלק מהגידים המכופפים את האצבעות היוצרת לחץ על עצב התווך העובר לידם במנהרת שורש כף היד. לחץ זה על העצב מביא לפגיעה בתחושה בכף היד.

הגורמים להיווצרות תסמונת התעלה הקרפלית

דלקת מקומית באזור התעלה המביאה להצרה של החלל בו עוברים גידי האצבעות ועצב התווך וכתוצאה מכך נוצר לחץ על העצב.
דלקת הנגרמת משבר בשורש כף היד הגורמת להצטברות נוזלים והיווצרות לחץ על העצב.

הטיפול בתסמונת התעלה הקרפלית

ישנן מספר טכניקות טיפול ברפואה הסינית היכולות לסייע בהחלמה מתסמונת זו, בין היתר עיסוי סיני, פורמולת צמחי מרפא לשימוש פנימי וחיצוני, דיקור וכמובן מתן מנוחה לאזור הפגוע.

עיסוי סיני כולל טכניקות של לחיצה, עיסוי בסביבת האזור הרגיש אך לא באזור עצמו. מבצעים מתיחה של המפרק וסיבוב איטי וכיפופו בטווח התנועה הרגיל ומתיחה של כל אחת מהאצבעות. טיפול זה חייב להתבצע על ידי מטפל מיומן ובקיא בטכניקות על מנת להימנע מהחרפת הסממנים.

פורמולת צמחים לשימוש חיצוני מסייעת בהורדת בצקת שנוצרת בסביבת העצב על ידי שיפור זרימת הדם באזור המפרק וטיפול בדלקת שנוצרה במקום. ברגע שהלחץ על העצב יורד התחושה שבה לקדמותה.

דיקור סיני משפר את זרימת הדם במקום ומסייע להחלמה מפציעת המאמץ כמו גם להורדת הבצקת וטיפול בדלקת. טיפול בדיקור סיני יעיל במיוחד בשלבים הראשונים של התסמונת כאשר מופיעות תחושות של עקצוץ והירדמות של כף היד. בשלבי החלמה מהמחלה אפשר להיעזר באלקטרו-אקופונקטורה על מנת לחזק את שרירי כף היד שנחלשו או התנוונו.

יש להימנע מחימום האזור הפגוע על מנת לא להחמיר את המצב. כמו כן רצוי לאפשר לאזור הפגוע מנוחה מספקת ולכן יש להימנע מתנועה מיותרת או מאומצת של המפרק.

רוצה לקרוא עוד על הטיפול ברפואה סינית? הטיפול ברפואה סינית
לשיחת ייעוץ חינם עם ניצן התקשר/י 054-6761745

התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק ג' - בעיות שתן

ברשומות קודמות על התנועה המעגלית של הרפואה הסינית הקדומה פירטתי על התפתחותה של תיאוריה זו והרופאים שעמדו מאחורי התפתחות זו. כמו כן תרגמתי ופירשתי חלקים נבחרים מפרקים העוסקים בתנועה המעגלית של הצ'י המגן והצ'י המזין בחיצון ומשמעות הרכב הפורמולות המטפלות במחלות חיצון של שני סוגי צ'י אלו. את הדובדבן שבקצפת השארתי לרשומה האחרונה שבסדרה זו, אשר תעסוק ביישום של התיאוריה המעגלית ברפואה הפנימית. הספרים מהם דליתי את המידע על תיאוריה זו מציגים תרשימים פשוטים, ולעיתים מאד מבלבלים, ולכן בחרתי ליצור תרשים משלי, על סמך ההסברים שבספרים, אשר מסביר בצורה ברורה למדי. מכיוון שכמות החומר העוסק בתיאוריה זו רבה מאד, אסתפק הפעם בתמצית התיאוריה והצגה של פתולוגיה אחת על בסיס תיאוריה זו. פתולוגיה נוספת אפשר למצוא גם ברשומה קודמת שעסקה בפציאליס.

התנועה המעגלית - פיזיולוגיה

התנועה המעגלית דומה באופייה לתנועת גלגל הסובב על גבי ציר. ציר תנועה זה מיוצג בגוף האדם על ידי איברי האדמה, טחול-קיבה. תנועת הציר נוצרת בעזרת תנועת הטחול בהרמה והעלאה של צ'י צלול מעלה בו בזמן שבת-זוגו, הקיבה, מורידה את הצ'י העכור של המזון מטה. צד אחד של הציר עולה וצידו השני יורד וכך נוצרת תנועת הסיבוב הראשונית של הציר.

הגלגל שבהיקף הציר מיוצג על ידי ארבעה איברים. משמאל נמצא הכבד ומימין הריאות. למעלה נמצא הלב ולמטה הכליות. תנועת העליה מעלה הנוצרת בטחול, תומכת בתנועת העליה וההתפשטות של הכבד אל עבר הלב. תנועת הירידה מטה הנוצרת בקיבה, תומכת בתנועת הירידה וההתכנסות של הריאות אל עבר הכליות. כתוצאה מסיבוב הציר שבמרכז נוצר סיבוב של הגלגל שבהיקף. סיבוב הציר מאפשר הורדה של אש הלב שברום המעגל בכיוון מטה אל עבר הכליות לשם חימומן. כמו כן מאפשר סיבוב זה העלאה של מיי הכליות מעלה אל עבר הלב לשם מניעת חום יתר ולשם הטבה עם תפקודי הלב השונים. כתוצאה מכך נוצרת תנועה מעגלית מלאה. את התרשים המצורף למעלה יצרתי על סמך התיאורים הכלליים המופיעים בספרו של דר' מַה רוּי-טִינג. אפשר לראות שעל פי דר' מַה רוּי-טִינג, אזור החזה בו שוכנים הריאות והלב אמור להיות צלול (תכלת) ואילו המחממים האמצעי והתחתון אמורים להיות חמימים. כמו כן אפשר לראות שבכל פאזה ישנו צמד איברים אשר ביניהם יש תנועה מעגלית של עליה וירידה.    

סינדרום לין - דלקת אגן הכליה (pyelonephritis)

ברגע שאש השר של שלושת המחממים יוצאת החוצה היא צונחת אל תוך שלפוחית השתן ויוצרת שם חום המפריע ליציאה חלקה של השתן ללא הפרעה. הגורמים ליציאה וצניחה של אש השר הם הלחות בטחול ודיכוי התנועה של הכבד אשר כתוצאה מכך אינם יכולים להשלים תנועתם מעלה. תנועת הכבד מדומה ברפואה הסינית לעץ השואף לפרוש את ענפיו וצמרתו מעלה ולכל עבר אך כאשר תנועה זו מעלה מדוכאת ונחסמת היא יוצרת מאבק והעץ מנסה לפרוץ לכיוונים אחרים. כתוצאה מכך, תנועת הכבד בפרישה וניקוז החוצה משפיעה על הכליות שאמונות על אצירת אש השר והאש מופרשת החוצה מהמחממים אל עבר שלפוחית השתן. כתוצאה מכך מופיעים: שתן תכוף, שתן דוחק, כאב בזמן מתן שתן, צבע השתן צהוב כהה ואף עכור (אינו שקוף) וזרימת השתן אינה חלקה או רציפה.

אזור הגב התחתון הוא משכנן של הכליות, כאשר אש השר המחממת את הכליות מופרשת מהן החוצה, נוצר חוסר בכליות ומופיע כאב באזור הגב התחתון. הלחות שנוצרה בטחול וגרמה לדיכוי התנועה החופשית של הכבד גורמת להופעת תחושת נפיחות של הבטן, תחושת כובד של הגוף והגפיים, צמא ללא חשק לשתות ואף לבצקות קלות בעפעפיים ובגפיים תחתונות.

מכיוון שטחול וכבד, אשר בזמן תפקוד תקין יוצרים תנועה מעלה, מדוכאים וצונחים מטה וגורמים לתנועת עליה מרדנית של כיס המרה והקיבה (שתנועתם התקינה היא מטה). כתוצאה מעליה מרדנית זו מופיעות סחרחורות, בחילות, הקאות וחוסר תיאבון. כיס המרה גורם לאש השר לעלות מעלה ולהטריד את רום הגוף כך שבשעות אחה"צ עולה קלות חום הגוף או שנת הלילה אינה שקטה ואף עמוסה בחלומות מטרידים.

הטיפול: הבראת תפקוד הטחול על מנת לסלק ולמנוע היווצרות לחות פתוגנית, סיוע לתפקוד הכבד בתנועת הפרישה והפרשה, הורדה של תנועת הריאות והקיבה מטה וסיוע בהחלקת דרכי השתן לפתיחת המעבר.

רשומות על התנועה המעגלית של הרפואה הסינית העתיקה

התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק א' - מקורות והתפתחות.
התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק ב' - צ'י מזין וצ'י מגן.

התנועה המעגלית של הרפואה הסינית - חלק ג' - בעיות שתן.