הקשבה והתבוננות בדופק על פי פנג דזה-אי.

קטע נחמד שקראתי בספרו של פְּנג דזֱה-אִי, התנועה המעגלית של הרפואה הסינית העתיקה, הדן באבחון דופק.

 
פְּנג דזֱה-אִי מסביר שרופאים רבים נוהגים לאבחן דופק בכל יד בנפרד אבל על פי הגישה שלו יש לבחון את שתי הידיים בו זמנית וכך לקבל את התמונה המלאה על התנועה המעגלית. מכיוון שכל יד מייצגת איברים אחרים המייצגים מיקומים שונים על המעגל, על כן אבחון בו זמנית של שתי הידיים מאפשר זיהוי של הפרעות בתנועה המעגלית שבין האיברים. כמו כן חלוקת עומקי הלחץ על פי פְּנג דזֱה-אִי שונה מהחלוקה הרגילה. על פי גישתו, כבר בלחץ הראשוני יש ללחוץ על האזור השטחי במקטע צון, עד העומק האמצעי במקטע גואן ועד העומק במקטע צ'ה. כל אחד מהעומקים הללו מתחלקים לשלושה עומקים אשר מייצגים את צף, אמצע ושוקע. שלוש דרגות עומק בשלושה אזורים נקראים תשע ההמתנות. אין ללחוץ בלחץ קבוע ללא תנועה אלא לנוע בין לחץ קל ללחץ רב בעזרת שלושת האצבעות בו זמנית. בנוגע לדרך בה חשים את הדופק הוא מוסיף:

诊脉动称为看脉，不如将看字改为听字，能将听字的意义体会有得，则诊脉必有聪明过人之处，听字比看字静得多，活泼得多，看是我去看他，听是听他来告我，必能听而后得整个认识也，三部九候的候字，候者等候之意，我的指头，只在九外字的地位上，审察地位，等候脉来告我，候字听字的意义，大医的妙用，全在于此，先将指头审察九个字地位，以候脉来，指头与脉见面之后，仍不听脉，仍只审察九个字地位，有意无意之中，听出脉的病点来，然后继续搜求，由合听而分听，由分听而合听，整个脉体即是整个人身的河图，由合以求分，便知病之所在，由分以求合，便得处方的结果，总而言之，不可由我去找脉，须候脉来告我，我去找脉，我便有成见了，就得不着脉的真相了。

אבחון תנועת הדופק נקראת "הסתכלות על הדופק", אבל יותר מתאים לשנות את המילה להסתכל במילה להקשיב, כך אפשר לקבל תובנות ממשמעות המילה להקשיב, ואז באבחון הדופק יהיה בעל מיומנות גבוהה מאדם רגיל. המילה להקשיב היא סטאטית בהרבה מהמילה להסתכל, ובעלת חיות רבה יותר. הסתכלות היא מצב בו אני ניגש להסתכל מיוזמתי, הקשבה היא שהוא בא לספר לי, חובה שנוכל להקשיב על מנת שנוכל להכיר את כל השלם. משמעות המילה "המתנה" בשם "שלושת האזורים ותשע ההמתנות" היא להמתין, קצות האצבעות שלי ממתינות לבואו של הדופק לספר לי במיקום שמאחורי התשע, מקום הבחינה. המהות של המילה להקשיב והמילה להמתין הן המיומנות שברשות הרופא הגדול. ראשית קצות האצבעות בוחנות במיקום של התשע וממתינות לבואו של הדופק. לאחר שקצות האצבעות והדופק נפגשים, עדיין לא מקשיבים לדופק, עדיין בוחנים במיקום של התשע, ובתווך שבין כוונה והעדר כוונה מקשיבים לחולי שבדופק. לאחר מכן ממשיכים לחתור למידע, מהקשבה יחד להקשבה בנפרד ומהקשבה בנפרק להקשבה יחדיו. כל הדופק כולו מייצג את הביטוי של תרשים הנהר (He Tu) בגוף האדם. מתוך האיחוד חותרים להפרדה ואז יודעים את מיקום המחלה. מתוך ההפרדה חותרים לאיחוד ואז יודעים את תוצאות השפעת המרשם. בסיכומו של דבר, אי אפשר ליזום חיפוש אחד הדופק, חובה להמתין שהדופק יבוא לספר לנו. אם אני יוזם חיפש בדופק אז יש לי כבר הטיה ואינני יכול לקבל את האמת לאמיתה.

תרגום מסינית לעברית - ניצן אורן

כל הרשומות על הדופק

חלק א' - היווצרות הדופק
חלק ב' - אבחון הדופק הרגיל
חלק ג' - גורמי השפעה על הדופק וסוגי דפקים

הטיפול בבצקות וקשיי שתן ברפואה סינית והקשר לאל הצפון השולט על המים

בספרו של גַ'אנג ג'וֹנג-גִ'ינג, דיון על פגיעת פתוגן, מתאר המחבר שלוש פורמולות אשר שמותיהן מבוססים על שמות שלושה מתוך ארבעת האלים שבשושנת הרוחות. אל המזרח, הדרקון הירוק (Qing Long), אל המערב, הטיגריס הלבן (Bai Hu) ואל הצפון, הצב השחור (Xuan Wu). למרות שאין פורמולה בשם Xuan Wu אבל הפורמולה Zhen Wu Tang (מרתח הלוחם האמיתי) הוא ווריאציה על שמו של הצב השחור אשר מכונה הלוחם האמיתי. רפרוף בספרי הפרשנות על פורמולות מדיון של פגיעת פתוגן, הוביל אותי לפרשנות מעניינת של ווּ צ'יֶאן בספר מראת הזהב על מסורת הרפואה, על מהות הרכב הפורמולה Zhen Wu Tang והקשר שלה לאל הצפון. הדיון בפורמולה זו מופיע בשני חלקים שונים של הספר, הראשון מתמקד בתוכנו של דיון על פגיעת פתוגן והשני מתמקד בדיון על פורמולות מפורסמות.

פורמולת צמחי המרפא, מרתח הלוחם האמיתי, מטפלת בהצטברות של מים בגוף הגורמת לבצקות (ממרכז הגוף אל הרגליים), קשיי שתן וכאבי בטן שהינם תוצאה של חוסר ביאנג הכליות.

מתוך הפרק העוסק בדיון על פגיעת פתוגן

"Xiao Qing Long Tang מטפל בחיצון שלא מוגר ויש צ׳י מים (בתוך הגוף), גם במרכז וגם בחוץ יש חולי של קור עודף. Zhen Wu Tang מטפל בחיצון שכבר מוגר ויש צ׳י מים (בתוך הגוף), גם במרכז וגם בחוץ יש חולי של קור מחוסר.

Zhen Wu הוא האל המנהל את המים שבצפון. מעניקים למרתח את שמו כהשאלה למטרתו בהרגעת המים. הטחול הוא המרסן את כל המים בגוף כולו. הכליות הן האחראיות על המים, הן הבריח של הקיבה, מים מתאספים וכדומה. במידה ואין יאנג בכליות אזי למרות שציר הטחול נע, בריח שער הכליות אינו נפתח, המים מתאווים לנוע ואין אחראי על ריסונן ולכן גולשים ונעים בחוסר שליטה ומופיע הסינדרום הזה (המתואר למעלה).

נשתמש בחריפות והחום של Fu Zi להעצים את היאנג המקורי ש הכליות ואז יהיה אחראי על המים. (נשתמש) במרירות והיובש של Bai Zhu לבנות את האדמה במרכז ואז יהיה מרסן למים. (נשתמש) בחריפות והפיזור של Sheng Jiang לסייע ל-Fu Zi במילוי היאנג, הכוונה היא שבתוך השליטה על המים נראה פיזור מים. (נשתמש) בתפלות והחלחול של Fu Ling לסייע ל Bai Zhu לבסס את האדמה, זה ההיגיון של הטבה עם המים שבתוך ריסון המים.

ואילו הגאונות נמצאת בחמיצות וכינוס של Shao Yao, כאשר הוא מתווסף אל בין צמחים מרסני מים ושולטים במים, מצד אחד ינקז את המים בכך שיגרום לבן לשדוד אימו לכדי חוסר ובכך וימנע החולי כתוצאה מתנועה חסרת שליטה. מצד שני הוא יכנס יאנג ויביא לכך שישוב אל שורשו ביין ואף תימנע הדאגה שיחרוג ויעוף.

אם יש שלשול נחסיר מכמות Shao Yao מכיוון שהיאנג אינו מתפזר החוצה. נוסיף Gan Jiang מכיוון שהוא מחמם את המרכז ומנצח את הקור. כאשר מים וקור פוגעים בריאות אז מופיע שיעול, נוסיף Xi Xin ו-Gan Jiang לפזר את המים והקור. נוסיף Wu Wei Zi לאיסוף צ'י הריאות. אם השתן יוצא חלק אז נוציא את Fu Ling מכיוון שלמרות שיש קור, המים אינם יכולים לעצור. אם יש הקאות נוציא את Fu Zi ונכפיל את Sheng Jiang מכיוון שהמחלה איננה במחמם התחתון, המים נעצרו בקיבה ועל כן אין צורך לחמם את הכליות על מנת להניע את המים, יש רק לחמם את הקיבה על מנת לפזר מים, לסייע עם Sheng Jiang בתפקיד הפסקת הקאה."

למרות שבמבט ראשון הסממנים המופיעים עשויים לבלבל אותנו כך שנחשוב שבמקרה הנדון מדובר בקור עודף בחיצון והצטברות של נוזלים וקור בפנים, אשר מטופלים בעזרת מרתח קטן של הדרקון הירוק (Xiao Qing Long Tang), כאשר מתבצע אבחון נכון אפשר לראות שהסממנים מצביעים על קור מחוסר בחיצון וקור מחוסר עם הצטברות נוזלים בפנים. אבחון לא נכון או חלקי יביא לשימוש בפורמולה שאינה מתאימה ולנזק. שם הפורמולה Zhen Wu Tang נועד להדגיש שמדובר בפורמולה אשר מטפלת במים וקור. אל הצפון האחראי על עונת החורף, צ'י הקור ופאזת המים אחראי על ניהול המים. למרות שנאמר שהכליות היא איבר המים והן אילו שמנהלות את המים בגוף, ניהול המים מצריך גם רסן אשר נמצא באחריות הטחול. על פי יחסי הריסון שבין חמש הפאזות אפשר לראות שטחול-אדמה יכול לרסן את כליות-מים. גם מבחינת תפקוד איבר הטחול, אנו יודעים שהטחול אחראי על שינוע והתמרה של נוזלים בגוף וחשוב ביותר לניהול משק המים בגוף.

הכליות מתוארות בקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב, בחלק של השאלה הפשוטה בפרק 61 דיון על נקודות מים וחום, כבריח של הקיבה. צִ'י בּוֹ מסביר לקיסר הצהוב "הכליות הן הבריח של הקיבה. כאשר הבריח סגור ו(תנועתו) אינה חלקה על כן מים מתאספים וכדומה (ומתפתחים סממנים נוספים כאלו, נ.א). למעלה ולמטה גולשים אל העור".  ווַאנג בִּינג מסביר משפט בכך שצ'י הכליות משפיע על שני פתחי ההפרשה התחתונים וכאשר הוא אינו מתפקד כראוי, הפרשת הפסולת נפגעת והנוזלים נשארים בגוף. מכיוון שהנוזלים נשארים בגוף, הקיבה מתמלאת ואינה יכולה להתרוקן ולכן נאמר שהכליות הן הבריח של הקיבה ומאפשרות את ההתרוקנות מהמים. כאשר יאנג הכליות נפגע, הכליות אינן מסוגלות להתמיר את הנוזלים המגיעים אל השלפוחית ולכן הבריח נסגר. למרות שהטחול עדיין מתפקד, הוא מוצף במים עודפים ונוצרת בצקת. על מנת שניתן יהיה להסדיר את משק המים בגוף יש לשקם את יאנג הכליות ואת תפקוד הטחול, כך יהיה למים שליט ומרסן. Fu Zi ישקם את יאנג הכליות וישיב את השליטה על המים. Sheng Jiang יסייע בכך שבתוך השליטה על המים יהיה גם פיזור שלהם. Bai Zhu ישקם את תפקוד הטחול ויאפשר לרסן את המים הסוררים שגלשו אל העור. Fu Ling יסייע לשקם את תפקוד הטחול ולהבריא אותו ובו זמנית יטיב עם הפרשת המים על ידי חלחולם מהעור אל עבר שלפוחית השתן לשם הפרשתם.

אבל הגאונות האמיתי בתוך כל המרשם הזה היא הכנסה של הצמח Shao Yao בעל הטעם החמוץ ואיכות מכנסת פנימה. פרשנים רבים דנים במהות של צמח זה במרשם ולדעתי ווּ צ'יֶאן מספק כאן את ההסבר המוצלח מכל. כאשר צמח זה מתווסף לצמחים שנועדו לאפשר לכליות-מים לשלוט על המים ולטחול-אדמה לרסן את המים, הוא מסייע בשני אופנים. האופן הראשון הוא השפעה על תפקוד כבד-עץ, אשר הקור בכליות-מים, הביא לכך שתנועתו תדוכא ותיווצר רוח. הוספת הצמח החמוץ משפיעה מצד אחד על פי איכות התנועה הנוצרת עקב טעמו ומצד שני על פי יחסי חמש הפאזות. מבחינת איכות התנועה הקשורה בטעם, בקאנון הפנימי נאמר שהטעם החריף ממלא את הכבד והטעם החמוץ מנקז אותו. מכיוון שאופיו של הכבד הוא פיזור, הפצה והפרשה, כאשר אנו רוצים לסייע לו בפיזור אנו נשתמש בטעם החריף המעודד פיזור וכאשר אנו רוצים לנקז את פיזור היתר נבחר להשתמש בטעם החמוץ, שמכנס את הפיזור ומגביל אותו. מבחינת יחסי חמש הפאזות, נאמר שכאשר פאזת הבן נחלשת היא לוקחת מפאזת האם ומביאה להיחלשותה גם כן. על ידי ניקוז צ'י העץ אנו מביאים לניקוז של צ'י המים (מים-אם, עץ-בן). האופן השני בו משפיע צמח זה תלוי גם הוא בטעם החמוץ והמכנס המאפשר לכנס את היאנג שבורח על מנת לחברו שוב אל שורשו ב-יין.

תוספת בפרק על פורמולות מפורסמות

בכרך נוסף במראת הזהב של מסורת הרפואה, שעוסק בהוספה והסרה של פורמולות מפורסמות, מופיעה פרשנות זהה לזו שמופיעה למעלה, אך הקטע המודגש למעלה הוחלף בקטע הבא:

"ואילו הגאונות נמצאת בחמיצות ואיסוף של Shao Yao, זאת כוונתו העמוקה של ג'וֹנג גִ'ינג. מכיוון ששורש היאנג של גוף האדם נמצא ב-יין, במידה ונמלא את היאנג עם (צמחים) חריפים חמים בלבד ללא סיוע קל של (צמחים) חמוצים ואוספים, אני חושש שהיאנג האמיתי יעוף ויחרוג. השימוש ב-Shao Yao אוסף בדחיפות את צ'י היאנגי לשוב אל שורשו שב-יין. מכאן אנו יכולים להסיק ולדעת כי נטילה שגויה של הדרקון הירוק (Xiao Qing Long) הביאה להפצת זיעה ואיבוד יאנג, על כן בתוך הצמחים הממלאים יאנג חובה שיהיה Shao Yao."

קטע זה מרחיב את מה שנאמר על היות יין ויאנג שורש האחד של השני. למרות שהסינדרום המדובר הינו ביטוי של חוסר יאנג, ולמרות שהטיפול ההגיוני הוא מילוי של יאנג וחימומו, אסור לנו לשכוח את עקרונות הבסיס של יחסי יין ויאנג. על מנת שיין ויאנג יוכלו לתפקד כראוי הם אמורים להיות שורש האחד של השני. כלומר, יאנג לא יכול להתקיים בלי יין ו-יין לא יכול להתקיים בלי יאנג. חיזוק של היאנג בלבד עשוי להזיק מכיוון שלמרות שחימום וחיזוק היאנג ישקם אותו, אך בו זמנית הוא גם יזיק ליין. לכן עלינו לסייע גם ליין ולאחד את היאנג עם השורש שלו. החריפות והחום של הצמחים המחזקים את היאנג יביא לפיזור יתר שלו ולכן עלינו לאסוף ולכנס את היאנג ולהשיבו אל היין.

כאן אנו שבים לדון בפתיח של הפרשנות, ההבדל בין הדרקון הירוק והצב השחור, או יותר נכון, ההבדל בין שתי הפורמולות ומתי נכון להשתמש בהם. ווּ צ'יֶאן רומז לנו שבמידה ונבצע אבחון שגוי וניתן את מרשם הדרקון הירוק תיגרם פגיעה ביאנג ובריחה שלו מהגוף יחד עם הזיעה.

למי שרוצה להמשיך לחקור וללמוד על כתבים עתיקים ופרשנויות על פורמולות קלאסיות, מוזמן להצטרף לכיתה שנפתחה במרכז ההדרכה של סינית בקהילה שבחיפה. בכיתה נתרגם, נקרא ונדון בכתבים השונים ברפואה הסינית בהנחייתי. מוזמנים ליצור קשר בעמוד קורסים והרצאות.

                                                                                                                                             

הערות
תרגום מסינית לעברית - ניצן אורן

וו צ'יאן - 吴谦 - WuQian

1. גַ'אנג ג'וֹנג-גִ'ינג 张仲景 Zhang Zhong Jing.
2. דיון על פגיעת פתוגן 伤寒论 Shang Han Lun
3. ווּ צ'יֶאן - 吴谦 Wu Qian. רופא קיסרי שחי בין השנים 1689-1748. בהוראת הקיסר צ'יאן לונג איגד ספרות רפואית רבה לכדי הספר מראת הזהב של מסורת הרפואה. מעבר לאיגוד החומר, הוסיף גם פרשנות על תוכנם של הכתבים.
4. מראת הזהב של מסורת הרפואה (או רפואת האבות) 医宗金鉴 Yi Zong Jin Jian. תשעים מגילות המרכזות ספרות רפואית חשובה עד לתקופתו של קיסר שושלת צ'ינג, צ'יֶאן לוֹנג. באותה תקופה הפכה ספרות הרפואה הסינית לענפה ביותר אך חסרת סדר וארגון. כתבים רבים היו כתובים בשפה מעורפלת וחסרת פשר או עמוסים בטעויות שנבעו מהעברה של ידע מדור לדור וטעויות העתקה של הכתבים. הקיסר דרש לאגד את החומר הרפואי החשוב והמוכח כיעיל מבחינה קלינית על מנת לתקן את דרכי הידע הרפואי ולאחדו בכל הקיסרות ולהיפטר מכל מני אמונות טפלות ושיטות טיפול לא יעילות אחרות. הרופאים צוו להשוות בין העתקים שונים של הכתבים ולמצוא היכן נפלו טעויות ולתקנן. מכיוון שהיתה להם גישה חופשית לספריית הקיסר העצומה ולמימון קייסרי יכלו לבצע עבודה איכותית ביותר. הספר משקף את השפעת הרפואה הסינית מאזור דרום סין בעיקר. בין היתר מכיל פרשנויות לדיון על פגיעת פתוגן ונקודות חיוניות מארון הזהב. ספר זה היה מהראשונים שחילקו כל מחלה למספר סינדרומים, מעל 200 שנה לפני עליית הקומוניזם בסין.
5. מרתח הלוחם האמיתי 真武汤 Zhen Wu Tang מופיע בשני פרקים בדיון על פגיעת פתוגן בחיצון, ראשית בפרק של תאי יאנג ולאחר מכן גם בפרק על שאו יין. בכך הוא משקף את הקשר ההדוק בין מערכת תאי יאנג קור מים ומערכת שאו יין אש הקיסר כמו גם הקשר בין שני איברים המים, שלפוחית השתן והכליות. בשני המקרים מדובר בנזק ליאנג הכליות אשר מביא להיווצרות קור מחוסר יאנג והצפה של מים עקב כשל הכליות ושלפוחית השתן בהתמרת הנוזלים.
6. דיון על פגיעת פתוגן 伤寒论 Shang Han Lun.
7. עוד על מראת הזהב מאת מרתה הנסון. 

צ'י גונג - לעמוד כמו עמוד, כאוס ראשיתי ועגלגלות חלקה

ברשומה על ווּ-גִ'י הסברתי על משמעות תרגול עמידת העמוד בתנוחה המוכרת כוו-ג'י והיווצרות התנועה הראשונית מתוך חוסר התנועה שבעמידה. למרות שבטאי ג'י צ'ואן נוהגים לכנות את המעבר מחוסר התנועה אל תחילתה של תנועה בשם "שני הכלים" (ליאנג אי - יין ויאנג), בחלק מאמנויות הלחימה הפנימיות ובתרגולות המיומנות הפנימית מתואר מעבר זה כהיווצרות הצ'י המקורי שנמצא בתוהו ובוהו אך טרם הופרד ליין ויאנג ולכן מכונה בשם חון יואן.

עמידת חון-יואן - כאוס ראשיתי ועגלגלות חלקה ומאוזנת

לאחר ציפת הזרועות מעלה מעמידת וו-ג'י נהוג לשנות את תנוחת הגוף לעמידה חדשה המכונה חון-יואן. שם זה הופיע לאורך ההיסטוריה בווריאציות כתיבה שונות (ככל הנראה עקב צליל דומה) כאשר משמעות האחת כאוס ראשיתי (混元hùnyuán) ואילו השנייה עגלגלות חלקה (浑圆húnyuán) במשמעות עגלגלות מושלמת חסרת גבשושיות. למרות השוני בין המשמעויות השונות שני השמות מתארים היטב את מהות התרגול בעמידה זו.

כאוס ראשיתי - שם זה מתאר את איכות הצ'י במעבר מהעדר מוחלט של תנועה וקיום המתורגלים בעמידת וו-ג'י אל תוהו ובוהו ראשיתי של צ'י מקורי אשר טרם הופרד ליין-יאנג, ימין-שמאל ועודף-חוסר. במהלך עמידה זו יש תחושה של התמלאות של הגוף כמו בלון שהוזרם אליו אויר או צינור כבאים המתמלא במים (תחושה סוביקטיבית שלי). אבל לצ'י הזה אין כיוון מוגדר, הוא כולל בתוכו התפשטות לכל הכיוונים אך גם התכנסות פנימה, עליה וירידה, פתיחה וסגירה ומעין תחושה של הוויה, להיות ללא מטרה מוגדרת בכיוון מוגדר ומצד שני קיום כל הכיוונים בו זמנית. כל עוד משקל הגוף נמצא באמצע ואינו מועבר לאחת מהרגליים, עדיין אין היווצרות של הניגודים המתוארים כיין-יאנג.

עגלגלות חלקה ומאוזנת – שם זה בא לתאר גם כן את העדר כיוון מוגדר של הכוונה והופעת זוויות חדות בתנועה. כאשר הכוונה שלנו כללית מאד ומכוונת לכלל הכיוונים ולאף אחד מהם בו זמנית אין כיוון אחד מועדף על אחר ולכן אפשר לדמות זאת לכדור שעגלגלותו חלקה לגמרי וחסרת גבשושיות ושהוא מלא באוויר בו הלחץ על הדפנות שווה בכל הכיוונים. גם מבחינת מבנה הגוף אפשר לראות איזון מנח המפרקים. מיקום כל גפה נקבע בסביבת אמצע טווח התנועה של אותו מפרק כך שיש פוטנציאל תנועה שווה לכל אחת מכיווני התנועה האפשריים באותו מפרק. מצב זה מאפשר יצירת צמדי כוחות מנוגדים במרב הכיוונים האפשריים ועל כן נקראת עמידה זו עגלגלות מאוזנת. עמידה זו בשונה מעמידות המשמשות ללחימה אינה בעלת תכלית ספציפית ומכיוון שניתן לנוע לכל כיוון אפשרי הכוונה המושגת הינה כללית מאד ומאפשרת הכנסת מגוון כוונות בתוך אותה עמידה. כמו כן זאת העמידה הטובה ביותר לפיתוח אחדות ומלאות של כל הגוף ומפרקיו בדומה לכדור קפיצי מלא באוויר ללא התכוונות לכיוון כלשהו.

הסינים לא נוהגים להסביר שעמידה זו מביאה את כל המפרקים למנח בו הם נמצאים בדיוק באמצע טווח התנועה. למעשה הם פשוט מעבירים לתלמיד את מה שלמדו מדור לדור. רק לאחר מספר שנים בהן תרגלתי עמידה זו למשך 20-40 דקות על בסיס יומי שמתי לב לחוקיות זו והתחלתי לחקור אותה יותר לעומק ולהשוות בין התנוחות השונות. קל מאד להגיע למנח הנכון של הגוף כאשר מכירים את טווחי התנועה של כל מפרק. כל מה שצריך לעשות זה לבדוק את טווח התנועה המלא של המפרק בפתחיה-סגירה או סיבוב ולבחור בנקודת אמצע התנועה.

פילוסופיה בתנועה - ווּ-גִ'י - מכְּלוּמִיּוּת קיצונית ועד הֶעְדֵּר קיצוניות