המפתח לצופן של ששת הצ'י בפיזיולוגיה הסינית

לפני כ-7 שנים נתקלתי לראשונה באסכולת חמש התנועות וששת הצ'י וגיליתי נקודת מבט שונה, חדשה ומעניינת על הרפואה הסינית ומאז אני לומד וחוקר את הכתבים שעסקו בה. מי שעוקב אחרי הבלוג שלי יכול לראות שהזכרתי אסכולה זו במספר רשומות ושרבים מהתרגומים שהבאתי מסינית, מגיעים מרופאי אסכולה זו. אסכולה זו עושה שימוש במונחים רבים שאינם שגורים בשפת הרפואה הסינית היום-יומית שלנו, ולכן יש צורך להכיר מונחים אלו על מנת להבין את האסכולה. למרות שהשתדלתי להסביר מחדש את המונחים בכל רשומה שעסקה בנושא זה, נראה שעדיין קשה לקוראים לרדת לסוף דעתי. לכן, החלטתי לנסות ולפשט את הרעיונות שמאחורי האסכולה ולהציגם ללא הבאת מקורות וציטוטים על מנת להקל על הקוראים להבין את הרעיון.

חמש עונות שנה ושש עונות שנה

אסכולת חמש התנועות וששת הצ'י מחלקת את השנה לחמש עונות שמכונות בשם תנועות (Wu Yun), שמבוססות על חמש הפאזות (Wu Xing) ולשש עונות שמבוססות על שישה סוגי צ'י (Liu Qi). חמש עונות התנועות מסודרות לפי עץ-אש-אדמה-מתכת-מים. סדר זה של חמש עונות התנועות מבוסס על סדר היצירה של הבריאה, שמתחיל בלידה (עץ) ומסתיים במוות (מים). לכל אחת מחמש הפאזות נהוג לשייך צ'י משלה לפי הצימודים הבאים עץ־רוח, אש־חום, אדמה־לחות, מתכת־יובש, מים־קור. מעשית, פאזת האש זוכה לשני סוגי צ'י לכן מתוך חמש פאזות מקבלים שישה צ'י. כאשר מדובר בצ'י של הסביבה, משייכים לפאזת האש את צ'י החום (re) ואת צ'י חום־הקיץ (shu). כאשר מדובר בפיזיולוגית גוף האדם, משייכים לפאזת האש את צ'י אש השר ואת צ'י אש הריבון.

	5	4	3	2		1
פאזה	מים	מתכת	אדמה	אש		עץ
צ'י סביבה	קור	יובש	לחות	חום	חום־קיץ	רוח
צ'י פיזיולוגי	קור	יובש	לחות	אש  הריבון	אש השר	רוח

חלוקה זו של השנה לחמש עונות ושש עונות מתארת את השינויים הבסיסיים הקבועים בטבע במהלך השנה ולכן נהוג לקרוא לכל עונת תנועה בשם תנועה־מארחת ולכל עונת צ'י, צ'י־מארח. אם יש לנו מארחים, סימן שיש לנו גם אורחים. על בסיס חישוב מורכב שמבוסס על גזע וענף של כל שנה, מסדרים מחדש חמש עונות תנועות חדשות על גבי חמש עונות התנועות־המארחות ומכנים אותן בשם תנועות־אורחות. כך, למרות שעונות השנה הקבועות (מארחות) מסודרות לפי סדר הגיוני וקבוע עץ-אש-אדמה-מתכת-מים, העונות האורחות חופפות במשך הזמן אך מועדן שונה בכל שנה. ראו למשל את הניתוח של שנת 2014 (לקריאת הניתוח המלא היכנסו לכאן) כאשר השנה מתחילה משמאל בעונת תנועת העץ ומעליה יש תנועה אורחת של אדמה:

באותו האופן נהוג גם לחלק את השנה לשש עונות צ'י־מארח קבוע לפי סדר היצירה רוח - אש הריבון - אש השר -לחות- יובש - קור ושש עונות אורחות משתנות בכל שנה. שיטת חישוב זו מורכבת אף יותר וכוללת שכבות מידע נוספות שלאחר שקלול של כל פרטי המידע אפשר לנתח את אופי השנה הצפוי ולשער אם ומתי עשוים להתחולל שינויים חריפים בתחלופה ההדרגתית של עונות השנה ולקבוע טיפול מונע או להיערך מבעוד מועד להתפרצות מגיפות. 

שישה צ'י פיזיולוגים

שיטת חישוב המפה השנתית רלוונטית בעיקר כאשר רוצים לצפות שינויים חריפים בצ'י העונתי לאורך עונות השנה, שעשויים להביא לכך שהגוף לא יצליח להתמודד עם השינוי ויתפתחו מגיפות ומחלות. לא כל הרופאים הסינים התחברו לשיטת ניתוח זו וחלקם בחרו להתמקד ולהרחיב היבט מעט שונה של חמש התנועות וששת הצ'י - קרי הביטוי הפיזיולוגי של התנועות והצ'י בגוף האדם. רופאים אלו הסיקו שחמש עונות התנועות ושש עונות הצ'י משפיעים על בריאות האדם מכיוון שהם מהדהדים בגוף האדם. הדהוד זה נובע מכך שגם בגוף האדם יש חמש תנועות ושישה צ'י פיזיולוגים. כאן אנו נתקלים לראשונה ברעיון שונה ממה שלימדו אותנו בשיעורי רפואה סינית. עד היום למדנו שיש בטבע שישה סוגי צ'י שעשויים, בתנאים מסוימים, וכאשר הם פולשים אל תוך הגוף, לגרום להתפתחות מחלות, אז הם נחשבים שישה סוגי צ'י פתוגנים חיצוניים. לעומת זאת, כאן אנחנו רואים שיש גישה שטוענת שגוף האדם קיימים שישה סוגי צ'י פיזיולוגים. על הביטוי של ששת הצ'י בטבע ובגוף האדם כתבתי ברשומות הבאות ג'ואה יין רוח עץ, שאו יין אש הריבון, שאו יאנג אש השר, תאי יין לחות אדמה, יאנג מינג יובש מתכת, תאי יאנג קור מים.

בין הרופאים באסכולת חמש התנועות וששת הצ'י אין הסכמה מלאה האם ששת הצ'י שבטבע אכן פולשים אל תוך הגוף או שהם רק מערערים את האיזון של ששת הצ'י הפיזיולוגים של הגוף, אבל יש הסכמה שלגוף האדם יש שישה צ'י פיזיולוגים. על המנגנון שמסנכרן את הגוף עם שינוי הסביבה הקבוע והמנגנון שמגן על צ'י הגוף מפני שינויים חריגים וחריפים בצ'י הסביבה, כתבתי ברשומה החיבור בין האדם ליקום - כִּינוּן הצ'י ומנגנון הנפש.

ביטוי פיזיולוגי של ששת הצ'י בגוף האדם

די קל להבין שצ'י הלחות הוא הנוזלים שבגוף שמלחלחים את הרקמות, צ'י היובש הוא היובש שנוצר במעיים והופך את פסולת המזון לצואה, צ'י הקור הוא בעצם העדר יאנג. איך מסבירים את צ'י הרוח ואת שני סוגי האש? צ'י הרוח הוא בעצם זרימה תקינה של הדם בגוף אל עבר איברי תנועה, דבר שמאפשר לעיניים לראות, לאצבעות לאחוז ולרגליים לצעוד. זאת הסיבה שכאשר יש פתולוגיה של הרוח, היא מתבטאת בתנועה לא תקינה, בשונה מהמצב התקין של תנועה תקינה. הצורך להסביר את שני סוגי צ'י האש, אש השר ואש הריבון הביא להתפתחות תיאוריה רחבה אך לא אחידה ומעט מפוזרת, בנושא זה. לא זה המקום להרחיב על תיאוריה זו, אך מספיק לפשפש מעט בבלוג בכדי למצוא מספר מאמרים שמזכירים את הנושא על קצה המזלג. זה הזמן להבהיר משהו חשוב, מאד קל להתבלבל עם המונחים החדשים ולערבב אותם עם מונחים שכלל אין להם קשר עקב היותם נקודות מבט שונות על אותו הנושא. למשל, לחות היא מעין מקבילה לנוזלי גוף, צ'י מזין וכדומה. בין אש השר לצ'י ויאנג יש נקודות השקה רבות. אש הריבון היא ביטוי שמקביל לרב למונח נפש (shen) וכן הלאה וכן הלאה. האחת היא נקודת מבט דרך ששת הצ'י על בסיס חמש הפאזות ואילו השנייה היא נקודת מבט דרך חומרי גוף.

שש מערכות פיזיולוגיות

כל אחד מששת הצ'י משייך למערכת אחת בגוף. צ'י הרוח משויך למערכת ג'ואה יין, צ'י אש השר משויך למערכת שאו יאנג, צ'י אש הריבון משויך למערכת שאו יין, צ'י הלחות משויך למערכת תאי יין, צ'י היובש משויך למערכת יאנג מינג וצ'י הקור משויך למערכת תאי יאנג. מכיוון שכך, אסכולת חמש התנועות וששת הצ'י מכנה כל אחת מהמערכות בשם שמכיל את שם הצ'י, שם הפאזה ושם כמותי של יין או יאנג. למשל ג'ואה יין רוח־עץ, שאו יין אש־הריבון, שאו יאנג אש־השר, תאי יין לחות־אדמה, יאנג מינג יובש־מתכת ותאי יאנג קור־מים.

שם המערכת	ענף	שורש
ענף+צ'י+פאזה	כמות יין ויאנג	צ'י השמיים	פאזת הארץ
תאי יאנג קור מים	תאי יאנג – יאנג רב	קור	מים
יאנג מינג יובש מתכת	יאנג מינג – יאנג בוהק	יובש	מתכת
שאו יאנג אש השר	שאו יאנג – מעט יאנג	אש	אש
תאי יין לחות אדמה	תאי יין – יין רב	לחות	אדמה
שאו יין אש הריבון	שאו יין – מעט יין	חום	אש
ג'ואה יין רוח עץ	ג'ואה יין – קץ היין	רוח	עץ

כל מערכת כזו מורכבת משני "איברים", כלי־ערוץ (מרידיאן) וצ'י ששמו הוא שם המערכת, כלומר צ'י תאי יאנג או צ'י ג'ואה יין וכדומה. מערכת תאי יאנג כוללת את שלפוחית השתן, מעי דק, ערוץ תאי יאנג של היד והרגל וצ'י שנקרא תאי יאנג. אל תתבלבלו ותחשבו שהצ'י שנקרא תאי יאנג הוא צ'י קור ושבערוץ תאי יאנג זורם צ'י קור. בערוץ יאנג מינג לא זורם יובש ובערוץ ג'ואה יין לא זורמת רוח. התבלבלתם? אז ככה, הצ'י שזורם בערוץ תאי יאנג, יאנג מינג, ג'ואה יין וכל השאר אמנם נקרא צ'י תאי יאנג, צ'י יאנג מינג וצ'י ג'ואה יין, אך הוא בעצם תערובת של צ'י־אמיתי, צ'י־מקור, צ'י־אב, צ'י־מזין, צ'י־מגן וכדומה. תערובת צ'י זו זורמת בערוץ ומפעילה את איברי המערכת, אשר בתורם מביאים ליצירת אחד מששת הצ'י. כך למשל בערוץ יאנג מינג זורמים צ'י־אמיתי, צ'י־מקור, צ'י־אב, צ'י־מזין, צ'י־מגן שמפעילים בין היתר את המעי הגס והקיבה, אשר מוציאים מהמזון את הנוזלים ותמצית הצ'י ומייבשים את פסולת המזון ליצירת צואה. אפשר לראות שעל מנת להסביר את הרעיון, עשיתי חיבור בין נקודת המבט של חומרי הגוף ונקודת המבט של ששת הצ'י וחמש הפאזות. 

אם נסכם עד כאן, אז בגוף האדם יש שש מערכות, שכל אחת מהן יוצרת בגוף אחד משישה סוגי צ'י, כחלק מתפקוד פיזיולוגי תקין. בכל מערכת כזו יש שני איברים, כלי ערוץ וצ'י, שזורם במערכת ומאפשר לה לייצר את אחד מששת הצ'י. כאשר אנחנו מתבוננים לעומק בכל אחת מהמערכות הללו ובוחנים את שיוך האיברים לחמש הפאזות, אנו מגלים שרק איבר אחד תואם בשיוך הפאזה שלו לפאזה של המערכת. במערכת ג'ואה יין רוח־עץ יש את הכבד ואת מעטפת הלב. הכבד משויך לפאזת העץ, ולכן מכונה באסכולה זו בשם כבד־עץ, ואילו מעטפת הלב משויכת לפאזת האש ולכן מכונה בשם מעטפת לב־אש. כלומר במערכת ג'ואה יין רוח־עץ יש גם עץ וגם אש. במערכת שאו יאנג אש־השר יש את שלושת המחממים ואת כיס המרה. שלושת המחממים משויכים לפאזת האש, ולכן מכונים באסכולה זו בשם שלושת המחממים־אש, ואילו כיס המרה משויך לפאזת העץ ולכן מכונה בשם כיס מרה־עץ. כלומר במערכת שאו יאנג אש־השר יש גם אש וגם עץ. במערכת תאי יאנג קור־מים יש את שלפוחית השתן ואת המעי הדק. שלפוחית השתן משויכת לפאזת המים לכן נקראת ש.שתן־מים, ואילו המעי הדק משויך לפאזת האש ולכן מכונה בשם מעי דק־אש. כלומר במערכת תאי יאנג קור־מים יש גם אש וגם מים.

תאי יאנג קור מים - מכילה את מעי דק (אש) ושלפוחית השתן (מים). בשורש יש קור ובענף יאנג רב

אנו רואים שבבמערכת המים יש מים ואש ובמערכת האש יש אש ומים. כלומר, אחד מאיברי פאזת האש (מעי דק) נמצא בכלל במערכת קור־מים, אחד מאיברים פאזת המים (כליות) נמצא בכלל במערכת אש־הריבון. הערבוב המעניין הזה מסביר שיש חיבור בין תאי יאנג קור־מים ושאו יין אש־הריבון, דרך האיבר בעל הפאזה שאינה תואמת לפאזת המערכת. אפשר לומר, שהמעי הדק והכליות הם מעין בולם זעזועים שמקשר בין שתי המערכות ומאפשר ליצור איזון בתפקוד שלהן.

הצ'י שמקשר שתי מערכות באמצע הדרך

החיבור הזה בין שתי מערכות נקרא צ'י־האמצע. לכל מערכת יש את הצ'י אותו היא מפיקה ואשר נחשב הצ'י השורשי שלה. כמו כן יש לכל מערכת גם צ'י ענף שהינו הצ'י שמשפעל את המערכת, זורם בערוץ ומכונה בשם כמותי של יין-יאנג, קרי תאי יאנג, שאו יאנג, ג'ואה יין וכדומה. למשל במערכת תאי יין לחות־אדמה, צ'י השורש הוא לחות, צ'י הענף הוא תאי יין וצ'י־האמצע הוא יאנג מינג יובש. משמעות הדבר היא שמדובר במערכת מאד יינית בה צ'י השורש הוא לחות יינית, צ'י הענף הוא יין רב (תאי יין - יין רב) וההשפעה שמגיעה ממערכת יאנג מינג יובש־מתכת דרך צ'י־האמצע היא של יובש שמאזן את עודף הלחות היינית. במערכת תאי יאנג קור־מים, צ'י השורש הוא קור, צ'י הענף הוא תאי יאנג וצ'י־האמצע הוא שאו יין אש־הריבון. משמעות הדבר היא שמדובר במערכת שהשורש שלה הוא קור ייני, הענף שלה הוא יאנג רב (תאי יאנג - יאנג רב) שנפרש על החיצון כולו וההשפעה שמגיעה ממערכת שאו יין אש־הריבון דרך צ'י־האמצע היא של חום־אש. מכיוון שמערכת תאי יאנג נמצאת בין יאנג רק בענף וקור ייני בשורש, הפתולוגיות שלה קשורות לחום (פליטת חום גוף) וקור (תיעוב קירבה לקור) וצ'י־האמצע יכול לאזן מערכת זו.

אש הריבון שבשורש של שאו יין, מגיעה אל מערכת תאי יאנג קור מים ומשמשת כצ'י הנראה באמצע של המערכת בין השורש והענף.

שלושה צמדי מערכות
שש המערכות השונות מתחלקות לשלושה צמדים בעלי השפעה הדדית: תאי יאנג - שאו יין, תאי יין - יאנג מינג, שאו יאנג - ג'ואה יין. לצמדים אלו לא ניתן שם בכתבים הסינים ולכן אני בחרתי לכנות אותם רב־מערכת או  מערכת־על. כל רב־מערכת מאזנת את עצמה בתפקוד הפיזיולוגי התקין אך כאשר אחת המערכות חולה, היא עשוייה להשפיע על המערכת המאזנת. כך למשל כאשר מערכת שאו יין סובלת מחוסר יאנג, היא לא תומכת בחום של מערכת תאי יאנג ולכן היאנג של מערכת תאי יאנג נחלש ומחלה בחיצון יכולה להשפיע בקלות על שאו יין. חוסר ביאנג במערכת יאנג מינג יכול להתבטא בלחות יתר במערכת תאי יין מכיוון שהיא לא מקבלת מספיק יובש וחום יאנגי ואינה מסוגלת להתמודד עם עודף לחות יינית.

החיבור שבין שלושת צמדי המערכות
רעיונות אלו שולבו עם תיאוריה נוספת שמקורה בקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב ונקראת בריח-לוח־דלת-ציר שהפכה עם השנים ל-פתיחה, סגירה וציריות ויושמה דרך הכתב הקלאסי דיון על פגיעת פתוגן. על פי תיאוריה זו, תאי יאנג ותאי יין פותחים, שאו יאנג ושאו יין הם צירים, ג'ואה יין ויאנג מינג סוגרים. פגיעה בתפקוד של מערכת אחת, משרה כשל בתפקוד מערכת בעלת אופי דומה. כאשר יש פגיעה בפתיחה של מערכת אחת, היא משפיעה גם על פתיחה של מערכת שנייה, כך מחלה במערכת תאי יאנג משפיעה על פתיחה במערכת תאי יין ולהפך, מחלה בסגירה של יאנג מינג עשויה להשפיע על הסגירה של ג'ואה יין ולהפך ומחלה בציריות של שאו יאנג עשוייה להשפיע על הציריות של שאו יין ולהפך. מכאן אפשר לחבר רב־מערכת אחת לרב־מערכת אחרת דרך ההשפעה העקיפה של השראה הדדית המבוססת על עיקרון פתיחה-סגירה-ציריות. על השפעה כזאת דיברתי ברשומה להרים את הקומקום ולהסיר את המכסה.

השראה הדדית של תאי יאנג על תאי יין על בסיס היותר מערכות בעלות תנועה של פתיחה

כאשר מדברים על ערוצי דיקור, השפעה זו מוצגת כהשפעה של ערוץ רגל על ערוץ יד, לכן כאשר יש מחלה בערוץ תאי יאנג של הרגל ושלפוחית השתן, ששייך למערכת פותחת, אז נגרמת פגיעה גם בערוץ תאי יין של היד והריאות. תאי יאנג רגל משפיע על תאי יין יד ולכן אפשר גם לטפל באחד דרך השני. תאי יאנג יד משפיע על תאי יין רגל ולכן בבעיות של מעי דק או של הערוץ שלו, אפשר לטפל דרך ערוץ הטחול. כך גם עם שאר הערוצים, שאו יאנג יד מול שאו יין רגל, שאו יאנג רגל מול שאו יין יד, יאנג מינג יד מול ג'ואה יין רגל, יאנג מינג רגל מול ג'ואה יין יד. תיאוריה זו אומצה בחום על ידי דונג ג'ינג-צ'אנג (Master Tung) ואחרים.

מה עוזר לי לדעת את כל זה?
1. אבחון - הבנה טובה יותר של היחסים בין האיברים השונים, פתולוגיות שמשלבות יותר מאיבר אחד, פתולוגיות של ששת הצ'י וכדומה. השפעת מחלה באיבר אחד על 3 איברים אחרים ברב מערכת. השפעת מחלה על תפקוד מערכת אחת בפתיחה-סגירה-ציריות, על תפקוד מערכת בעלת תפקוד דומה. מישוש ערוץ יד במחלת רגל על בסיס איברים במערכת בעלת איכות תנועה פתיחה-סגירה-ציריות.
2. טיפול - קביעת טיפול לשיפור תפקוד פתיחה-סגירה-ציריות על ידי טיפול באיברים שקשורים במערכת זו. טיפול בערוץ יד למחלת ערוץ רגל במערכות בעלות איכות תנועה של פתיחה-סגירה-ציריות. טיפול מערכתי רחב שמבוסס על יחסי איברים במערכת אחת או ברב מערכת.

העברה אמיתית של ההיגיון הרפואי - ניתוח סינדרומי ערוץ ג'ואה יין - ג'נג צ'ין-אן (1824-1911)

אחד הרופאים הסינים המעניינים מהמאה ה-19, שעסק בין היתר בחקירת התנועה המעגלית של הרפואה הסינית, הוא ג'נג צ'ין-אן (鄭欽安 Zhèng Qīn Ān). ג'נג צ'ין-אן חי בפרובינציית סצ'ואן שבמערב סין, חקר בין היתר את הקלאסיקה דיון על פגיעת פתוגן (שאנג חאן לון) והיה חסיד שימוש בצמחים חמים כגון Fu Zi או Rou Gui במינונים גבוהים, לטיפול במחלות רבות. אולי זה נבע מכך שחי באזור בו סינים חובבים מזון חריף ביותר, אולי זה בגלל הדגש שדיון על פגיעת פתוגן שם על חשיבות הצ'י היאנגי של הגוף, ואולי זה בגלל השילוב של השניים. בגיל 45 (1869) פרסם את ספרו הראשון העברה אמיתית של ההיגיון הרפואי (醫理真傳 Yī Lǐ Zhēn Chuán) בו פירט את תובנותיו ומשנתו על שש המחלות של דיון על פגיעת פתוגן, אש השר ואש הריבון, מחלות חוסר יין, מחלות חוסר יאנג ואבחון של מגוון מחלות.

ג'נג צ'ין-אן היה אחד מאותם רופאים שדגלו בניתוח הקלאסיקה מנקודת מבט של ששת הצ'י. לכן, לפני שקוראים את ההסבר שלו, יש להכיר מספר מונחים חשובים מעולמם של רופאי חמש התנועות וששת הצ'י. רופאים אלו ניגשו לניתוח כתב קלאסי אחד בעזרת כתב קלאסי אחר, כלומר ניתחו את דיון על פגיעת פתוגן דרך תיאוריה שמופיעה בקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב. תיאוריה זו מחברת בין ששת הצ'י, חמש הפאזות ויין-יאנג לכדי מקשה אחת ומבארת את תפקודה של כל אחת משש מערכות האיברים והערוצים בגוף, על סמך שלוש איכויות שקיימות בכל מערכת, שורש, ענף וצ'י אמצע. שמה של כל מערכת מבטא את כמות היין/יאנג שבתוכה, הצ'י שלה והפאזה שלה, כך למשל מערכת "תאי יין לחות אדמה" היא מערכת יין רב עם צ'י לחות ופאזת אדמה או מערכת "ג'ואה יין רוח עץ" שהיא מערכת יין מועט עם צ'י רוח ופאזת עץ.

לכל אחת משש המערכות קיים צ'י שמאפיין את שורש המערכת, למשל השורש של מערכת ג'ואה יין רוח עץ הוא צ'י הרוח ואילו השורש של מערכת תאי יאנג קור מים הוא צ'י הקור. צ'י השורש הוא הבסיס של המערכת ומתאר את התפקוד הפיזיולוגי התקין שלה כמו גם את הפתולוגיה של המערכת. לכל מערכת יש איכות כמותית יינית או יאנגית שמבטאת את  הביטוי החיצוני של המערכת, שנקרא גם ענף. למשל הענף של מערכת ג'ואה יין רוח עץ הוא ג'ואה יין או קץ היין, כלומר ריכוז של יין שעומד להתפוגג. הענף של מערכת תאי יאנג קור מים הוא תאי יאנג, היאנג הרב אשר נפרש על פני שטח החיצון.

שם המערכת	ענף	שורש
ענף+צ'י+פאזה	כמות יין ויאנג	צ'י השמיים	פאזת הארץ
תאי יאנג קור מים	תאי יאנג – יאנג רב	קור	מים
יאנג מינג יובש מתכת	יאנג מינג – יאנג בוהק	יובש	מתכת
שאו יאנג אש השר	שאו יאנג – מעט יאנג	אש	אש
תאי יין לחות אדמה	תאי יין – יין רב	לחות	אדמה
שאו יין אש הריבון	שאו יין – מעט יין	חום	אש
ג'ואה יין רוח עץ	ג'ואה יין – קץ היין	רוח	עץ

מערכת ג'ואה יין נמצאת ביחסים הדוקים עם מערכת שאו יאנג והחיבור ביניהן יוצר את צ'י האמצע אצל כל אחת מהן. כך, צ'י האמצע במערכת ג'ואה יין רוח עץ, הוא האש של מערכת שאו יאנג אש השר. צ'י האמצע במערכת שאו יאנג אש השר הוא הרוח של מערכת ג'ואה יין רוח עץ.

לסיכום, למערכת ג'ואה יין רוח עץ יש שלושה היבטים פיזיולוגים, שורש-ענף-צ'י אמצע, השורש הוא צ'י הרוח, הענף הוא ג'ואה יין (קץ היין - יין מועט ומרוכז) וצ'י האמצע הוא האש. שלושת אלו מאפשרים תפקוד תקין של המערכת ואיזון מול המערכת הנגדית, שאו יאנג אש השר, אך הם גם הגורמים שמשפיעים על התפתחות פתולוגיה במערכת זו. מערכת ג'ואה יין רוח עץ יכולה לסבול מפתולוגיה של הרוח שבשורש, מפתולוגיה של היין המועט שבענף ומפתולוגיה של האש שבאמצע. עוד על תיאוריה זו אפשר לקרוא ברשומה כאן.

בספרו העברה אמיתית של ההיגיון הרפואי בפרק על ניתוח סינדרומי ערוץ ג'ואה יין הוא מסביר נקודת מבטו על מחלת ג'ואה יין:

厥阴经证解
按厥阴一经，以风为本，少阳为中气，厥阴为标。有经症，有纯阳症，有纯阴症，有寒热错杂症，不可不知也。少阴之客邪未罢，势必传于厥阴，则治厥阴，必兼治少阴；若全不见少阴经症，而独见厥阴，则专治厥阴，方为合法。 

ניתוח סינדרום ערוץ ג'ואה יין.
על פי הערוץ של ג'ואה יין, שורשו הוא רוח, שאו יאנג הוא צ'י האמצע ו-"ג'ואה יין" הוא הענף. יש תסמיני [מחלת] ערוץ, תסמיני [מחלת] יאנג בלבד, תסמיני [מחלת] יין בלבד ותסמיני [סינדרום] מורכב של קור וחום, חובה לדעת זאת. אם הפתוגן האורח בשאו יין טרם פג, [על פי] מגמת [התנועה שלו] לבטח ייכנס אל ג'ואה יין, לכן כאשר מטפלים בג'ואה יין חובה [עלינו] בו-זמנית לטפל גם בשאו יין. אם לא נראים כל תסמינים של שאו יין, נטפל בג'ואה יין בלבד, רק כך [הטיפול] תואם לעקרונות [הטיפול הנכונים].

ערוץ ג'ואה יין לא מייצג כאן את כלי הערוצים המשמשים אותנו לדיקור אלא מייצג את המכלול של מערכת ג'ואה יין וכולל את צ'י הרוח שבשורש, צ'י האמצע שמגיע ממערכת שאו יאנג וקץ היין (ג'ואה יין) שבענף. ג'נג צ'ין-אן מחלת את משפטי מחלת ג'ואה יין לארבעה סינדרומים עיקריים. להבנתו, במקרים בהם הפתוגן של מחלת שאו יין אינו מסולק, הוא עשוי להמשיך ולהתפתח למחלת ג'ואה יין ולכן לרב יש לשלב טיפול בשאו יין יחד עם הטיפול הרצוי לג'ואה יין. לרב, טיפול זה מבוסס על Si Ni Tang לשם השבת הצ'י היאנגי.

经症者何？消渴，气上撞心，心中疼热，饥而不欲食，食则吐蛔，下之利不止是也。夫厥阴之木气，从下起而上合于手厥阴包络，包络主火，风火相合为病。风火相煽，故能消；火盛津枯故见渴，包络为心之外垣，心包火动，故热气撞心而疼；木气太盛，上凌脾土，土畏木克，故饥而不欲食；蛔虫禀厥阴风木所化，故吐蛔；木既克土，土气大虚，若更下之，故利不止。主以当归四逆汤、乌梅丸两方。方中寒热并行，重在下降，立法大费苦心。

מה הם תסמיני [מחלת] הערוץ? צמא ממוסס, צ'י עולה והולם בלב, כאב וחום במרכז הלב, רעב ללא תשוקה לאכול, אם אוכל אז מקיא תולעים, אם מורידים ישלשל ללא הפסקה. [להבנתי] צ'י העץ של ג'ואה יין מתחיל למטה ומתאחד למעלה עם  ג'ואה יין של היד ומעטפת [ערוצי] החיבור [של הלב]. מעטפת [ערוצי] החיבור [של הלב] אחראית על אש, [צ'י] רוח [וצ'י] אש מתאחדים והמחלה נוצרת. [צ'י] רוח ואש מלבים האחד את השני ולכן יכולים למוסס. האש שופעת והנוזלים קמלים ולכן נראה [תסמין של] צמא. מעטפת [ערוצי] החיבור [של הלב] היא המעטפת שמחוץ ללב, כאשר אש מעטפת הלב נעה, מופיעה תחושה של צ'י שהולם בלב [וגורם] לכאב. צ'י העץ שופע יתר על המידה, ניגש מעלה אל טחול-אדמה. האדמה חוששת מהגבלה של העץ ולכן יש רעב ללא תשוקה לאכול. תולעים עגולות (Ascaris lumbricoides) [נוצרות כתוצאה] מהתמרה של [צ'י] רוח עץ של ג'ואה יין, על כן [המטופל] מקיא תולעים. העץ מגביל את האדמה ולכן צ'י האדמה חלש מאד ובמקרה שמורידים [לשם שלשול של הפתוגן], ישלשל ללא הפסקה. המרשמים האחראים [על הטיפול בכך] הם Dang Gui Si Ni Tang  ו-Wu Mei Wan. בתוך המרשם יש שילוב של קור עם חום, הדגש הוא על הורדה מטה, קביעת עקרון [הטיפול] מצריכה מחשבה מעמיקה.

תסמיני מחלת הערוץ אותם מתאר ג'נג צ'ין-אן בפרק שלמעלה הם אותם תסמינים שמתוארים במשפט 326 בדיון על פגיעת פתוגן ומציגים את המאפיינים הכלליים של מחלת הג'ואה יין:

厥陰之為病，消渴，氣上撞心，心中疼熱，飢而不欲食，食則吐蚘，下之利不止。

מחלת הג'ואה יין, צמא ממוסס, צ'י עולה והולם בלב, כאב וחום במרכז הלב, רעב ללא תשוקה לאכול, אם אוכל אז מקיא תולעים, אם מורידים ישלשל ללא הפסקה.

ג'נג צ'ין-אן מסביר שהצ'י של מערכת ג'ואה יין מתחיל למטה בג'ואה יין של הרגל ומתאחד למעלה עם ג'ואה יין של היד לכן התסמינים מראים שילוב של צ'י הרוח של הכבד וצ'י האש של מעטפת הלב. ג'נג צ'ין-אן מנתח את משמעות התסמינים:

צמא ממוסס - אש שופעת מכלה את הנוזלים. שילוב של הרוח עם האש מביא להתכלות מהירה.

צ'י עולה והולם בלב - תנוע של אש מעטפת הלב שהולמת בלב.

רעב ללא תשוקה לאכול - עץ שופע מרסן את הטחול ולכן למרות הרעב אין תשוקה לאכול.

אם אוכל אז מקיא תולעים - הסימנייה של רוח מכילה בתוכה את הסימנייה של תולעת.

תסמינים אלו נובעים מכך שמערכת ג'ואה יין מורכבת מכבד-עץ ומעטפת לב-אש, כלומר שילוב של עץ ואש או של צ'י רוח וצ'י אש. מי שיצא לו לנפנף מול גחלים לוהטות במנגל יודע שהרוח מלבה את האש ומגבירה את עוצמתה וחומה.

至于纯阳一症，乃客邪从本经之中气所化也。故见热深厥深，上攻而为喉痹，下攻而便脓血，在上则以黄连二冬阿胶鸡子清，在下则以黄连二冬阿胶鸡子黄治之，此润燥救阴之意也。

בנוגע לסינדרום יאנגי בלבד, זה הוא מצב בו הפתוגן האורח מותמר מצ'י האמצע של הערוץ [ג'ואה יין] עצמו. על כן נראה שככל שהחום חמור כך היפוך [לקור וקיפאון בכפות ידיים ורגליים] חמור, ויש תקיפה מעלה שיוצרת חסימה [וכאב] בגרון, ויש תקיפה מטה ולכן יש צואה עם דם ומוגלה. [כאשר תוקף] למעלה נשתמש בחלבון ביצה עם Huang Lian Er Dong E Jiao . [כאשר תוקף] למטה נשתמש בחלמון ביצה עם Huang Lian Er Dong E Jiao. זה הרעיון של לחלוח יובש והצלת יין.

צ'י האמצע של מערכת ג'ואה יין רוח עץ מגיע מהחיבור למערכת שאו יאנג אש השר, לכן צ'י האמצע הוא אש. מכיוון שצ'י האמצע הוא אש, הפתולוגיה שמופיעה היא פתולוגיה של אש וחום ותסמינים של נזקי החום, כגון כאב גרון או גרימת דימום והרקבת הדם והבשר למוגלה. ברפואה הסינית לרב נעשה שימוש בכל הביצה, חלמון וחלבון כך שפעולתה מאוזנת, אך קיים הבדל בין שני המרכיבים וג'נג צ'ין-אן ממליץ לבחור במרכיב הרצוי לפי התסמינים ופעולתו של המרכיב. חלמון של ביצה נחשב מתוק וחמים, הוא עכור ולכן ייני, נכנס לכליות, לב וטחול או ריאות, הוא מזין יין ומלחלח יובש, מטפח כליות ותומך במחמם האמצעי, מטפח דם ומדכא רוח, מלחלח את הריאות ומפסיק שיעול. חלבון הביצה צלול ולכן מעט קריר שמצלל חום מהיבט הצ'י, מטפל בחום חבוי, עיניים אדומות וכאבי גרון. 

若纯阴症者何？原由客邪入厥阴，不从中化而从标化，标为至阴，客邪亦阴，故病见纯阴。法宜回阳，阳回则阴消，而病可瘳矣。

מה בנוגע לסינדרום יין בלבד? הפתוגן האורח שהיה במקור, נכנס לג'ואה יין, אך אינו מותמר מצ'י האמצע אלא דווקא מותמר מהענף. הענף הוא שיא יין ואף הפתוגן הוא יין, על כן נראה [סינדרום של] יין בלבד. עיקרון הטיפול המומלץ הוא השבת היאנג. ברגע שהיאנג שב היין מתמוסס והמחלה מחלימה.

כאשר הקור הפתוגני מותמר מהענף, קץ היין (ג'ואה יין), שהינו היבט ייני, נגרמת השפעה של קור על פתוגן קור ולכן הסינדרום שמתקבל הוא ייני בלבד ולא תערובת של יין-יאנג, קור-חום. עיקרון הטיפול הוא השבה של החום היאנגי אל מקומו ומיסוס הפתוגן הייני השופע.

至若错杂者何？标阴与中同病也，法宜大剂回阳，少加黄连汁同服，寒热互用，是因其错杂，而用药亦错杂也。

מה בנוגע לסינדרום מורכב של קור וחום? הענף הוא יין והוא חולה יחד עם [צ'י] האמצע. עיקרון [הטיפול] המומלץ הוא השבה של יאנג בתוספת מעט מיץ של Huang Lian ללקיחה בו-זמנית [עם הפורמולה שמשיבה יאנג], זה שימוש בקור וחום יחדיו זאת מכיוון שיש מורכבות וערבוב [קור וחום] ולכן גם המרשם מורכב [משילוב של חום וקור].

כאשר צ'י פתוגני שחדר למערכת ג'ואה יין וגרם למחלת ג'ואה יין מושפע גם מהקור של היין שבענף (ג'ואה יין - קץ היין) וגם מהחום של היאנג שבצ'י האמצע (אש השר) מתפתחת פתולוגיה שמורכבת מערבוב בין חום וקור. מכיוון שהחום נוטה לנוע מעלה והקור מטה, על כן נצטרך למשוך את האש לשוב למטה. נשתמש בשילוב של צמחים חמים שמנחים את האש לשוב לנקודת המקור שלה למטה בתוספת של מעט מיץ מר וקר שמוריד את החום מטה, בדומה לחילוץ סוס ועגלה מבוץ, הצמחים החמים מושכים במושכות של הסוס והצמח הקר דוחף את העגלה מאחור.

הרעיון שנקרא ג'ואה יין מתאר מצב בו היין מרוכז עד כדי כך שנגרם מפנה בו היין מגיע לסיומו והיאנג החדש נוצר. אותו יאנג חדש שנוצר הוא היאנג המועט הצעיר של מערכת שאו יאנג, אותו יאנג שיוצר את אש השר. החיבור בין מערכת ג'ואה יין ומערכת שאו יאנג הוא חיבור של השפעה הדדית. כאשר משכללים את כל המידע הזה, קל להבין מדוע כאשר מתפתחת מחלת ג'ואה יין, היא לרב מציגה ערבוב של תסמיני קור עם תסמינים חום ומאבק בין יין ויאנג. ג'נג צ'ין-אן חילק את הפרק של מחלת ג'ואה יין לפי הבנתו לארבע סוגי מופעים, סינדרום ערוץ ג'ואה יין (ערוץ הוא שם כללי לצ'י המערכת ולא לערוץ הדיקור), סינדרום יאנגי, סינדרום ייני וסינדרום משולב של חום וקור. לתפיסתו, Wu Mei Wan היא פורמולה כללי למחלת ג'ואה יין ואילו Dang Gui Si Ni Tang היא פורמולה עיקרית למחלה זו כשאר כל אחת מהפורמולות מטפלת בבעיה שונה במחלה זו. הפורמולה Wu Mei Wan שימשה לאורך השנים לטיפול בשילוב של קור עם חום, מילוי חוסר עם תקיפת עודף בו-זמנית, תמיכה בצ'י הנכון והרגעת תולעי מעיים. כיום משמשת פורמולה זו בעיקר לטיפול בתולעים צינור כיס המרה או במגוון בעיות שלשולים במחלות מעיים וקיבה. Dang Gui Si Ni Tang מטפלת בסינדרום חוסר דם וחדירה של קור ולכן נעשה בעיקר שימוש בצמחים מתוקים, מרים חריפים וחמימים לשם טיפוח הדם, חימום ופיזור הקור. קיים הבדל בשימוש בין חלבון הביצה וחלמון הביצה כאשר מטפלים בקור וחום למעלה ולמטה ויש לשים להבדל ביניהם. 

                                                                                                                                                            

הערות
הדרקון שבמים - טריגרמת המים ברפואה הסינית - מאת ג'נג צ'ין-אן
שאנג חאן לון והתמרת צ'י של ששת הערוצים - שורש, ענף וצ'י האמצע

לרכישת הספר שאנג חאן לון - ניתוח משפטי המקור, התרגום השלם לעברית של הכתב הקלאסי, היכנסו לכאן.