מה אתם יודעים על התרומה החשובה של נשים לרפואה סינית?

כמה מכם מכירים רופאות סיניות מפורסמות לאורך ההיסטוריה הסינית מקדם ועד למאה האחרונה? 

למרות היכרותי עם כמות נכבדה מאוד של כתבים סינים עתיקים ורופאים מפורסמים, עד כה לא נתקלתי באזכור של רופאה אחת. אבל זה לא אומר שלנשים לא הייתה תרומה לרפואה הסינית. במקום לדבר על נסיבות התרבותיות מדוע נשים לא שימשו כרופאות, או לפחות לא התפרסמו כרופאות ידועות, אני מעדיף לדבר על דאואיסטית אחת שהשפעתה על הרפואה הסינית, ויש שיאמרו על אומנויות הלחימה הסיניות, הייתה אדירה. לאישה הזאת קוראים וֵיי חְווָה־צוּן (251-334 魏華存Wèi Huá Cún).

וֵיי חְווָה־צוּן עמדה בראש הזרם הדאואיסטי שנקרא הצלילות העליונה (上清派Shàng Qīng Pài) ועסקה בתרגולות טיפוח בריאות על פי האלכימיה הדאואיסטית הפנימית. ספרה "קאנון החצר־הצהובה" (黃庭經Huáng Tíng Jīng) נחשב לאחד הספרים החשובים באלכימיה הדאואיסטית וברבות הימים היווה את הבסיס התאורטי לתרגול הפנימי של שיטת תרגול חדשה שנקראה טאי ג'י צ'ואן. שיטת לחימה פנימית זו התבססה על איחוד בין תרגול סגנון לחימה שנחשב כ"אגרוף ארוך" יחד עם תרגולות אלכימיות פנימיות. 

בספרה קאנון החצר־הצהובה מתארת האלכימאית הדאואיסטית וֵיי חְווָה־צוּן את שער־החיים כאזור הטבור, כשדה סם־החיים או כתווך שנמצא בין שתי הכליות. מהתיאורים המופיעים בספר אפשר להבין שניתנה לשער־החיים חשיבות רבה מכיוון שנחשב כמקום שממנו יוצאות ונכנסות תמציות הצ'י בגוף האדם ושבו הן גם מתרכזות ומצטברות:

"יושב בתשע שכבות חומות הבמה המוזהבת בהיקף של צון אחד במרכז שער־החיים."

"אור שבעת המקורות פותח את שער־החיים, נפתח [למעבר] של דרך־השמיים ומשמרה בשורש המקור ."

"לסגור ולפקוק את שער־החיים על מנת לשמר את בִּירַת־הירקן, ריבוא אלים מעניקים אריכות חיים ושפע. "

אלף ושש מאות שנים מאוחר יותר שימשו רעיונות אלו כבסיס לפיתוח של תיאוריית שער החיים ברפואה הסינית. יחד עם שער החיים פותחו התיאוריות של אש־הריבון ואש־השר שהעשירו והרחיבו את הרפואה הסינית לאין ערוך. עד היום נחשב ספרה לאחד הספרים החשובים ביותר עבור מתרגלי אלכימיה דאואיסטית פנימית שמתמקדת בטיפוח הבריאות וליטוש טבע האדם ונפשו.